דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

גם ב"מלחמה" לא הכל מותר

במהלך השבוע האחרון דווח על אירועים אלימים רבים בשטחים הכבושים. בחלק מן המקרים פעלו שני הצדדים בניגוד להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הוראות משפט זה מטילות מגבלות על הפעולות המותרות בעת מלחמה, כדי למזער את הפגיעה במי שאיננו נמנה על הכוחות הלוחמים: שבויים, פצועים ואזרחים.

ראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק, אמר שלשום: "עד עתה הוריתי להתאפק. לא לפעול ורק להגיב. אבל אם לא נראה שינוי ביומיים הקרובים... נורה את צה"ל וכוחות הביטחון לפעול בכל האמצעים שברשותם להפסקת האלימות."

לאור כל זאת, מבקש בצלם להביא לידיעת כל הצדדים את הכללים המחייבים, על-פי המשפט הבינלאומי, באירועים מסוג זה:

  • פגיעה באזרחים: פגיעה באזרחים מותרת רק כאשר מדובר במצב של סכנת חיים ממשית ומיידית, ובמסגרת העיקרון של הגנה עצמית. מותר לירות רק לעבר מי שמסכן חיים וירי כזה צריך להיות פרופורציונלי לעוצמת הסכנה וצריך להיות מכוון אך ורק להרחיק אותה. גם במצב של סכנת חיים ממשית ומיידית, אין לירות ירי ללא הבחנה ולעבר אזרחים.
  • הבחנה בין אנשים חמושים ללא חמושים: לאנשים חמושים בנשק חם אסור לעמוד בתוך קהל של אנשים שאינם חמושים, גם אם אלה מיידים אבנים. ערבוב בין שתי קבוצות אלה מסכנת אלה שאינם חמושים. עם זאת, העובדה שאחד מהצדדים אינו שומר על כלל זה, אינה מתירה לצד השני לחרוג מהכללים הנ"ל בנוגע לפגיעה באזרחים.

לנוכח דברים אלה: ירי של כוחות ביטחון ישראליים לעבר קהל ממנו יורים לעברם ומסכנים את חייהם, צריך להיות מכוון ככל הניתן לעבר מקור הסכנה. יש להשתדל להימנע מפגיעה באזרחים שאינם חמושים הנמצאים באזור, גם אם הם משליכים אבנים. ירי כזה צריך להיות פרופורציונלי לעצמת הסכנה, ולא ניתן, למשל, להגיב בירי טיל נגד טנקים לתוך הקהל בתגובה לירי כדורים. כמו כן, כדורי מתכת מצופים גומי הם נשק קטלני. לכן השימוש בהם צריך להיות במקרה של סכנת חיים ולא למטרת פיזור הפגנות.

על הרשות הפלסטינית לשמור שאנשיה, החמושים בנשק חם, יעמדו בנפרד מהאוכלוסייה האזרחית, גם אם זו מיידה אבנים. כלל זה יחול כל עוד לא מדובר בהגנה על אוכלוסייה זו מפני שימוש מופרז בכוח על ידי כוחות הביטחון הישראליים, המסכן את חיי האזרחים.

ירי של פלסטינים לעבר התנחלויות, כאשר לא מדובר במצב של סכנת חיים, הוא אסור.

  • הגנה על פצועים, צוותים רפואיים ואמבולנסים: אסור לחלוטין לפגוע במכוון בצוותים רפואיים ואמבולנסים ויש לאפשר להם מעבר חופשי על מנת לפנות פצועים. בכל מקרה בו יש פצועים יש להפסיק את הירי בהקדם האפשרי על מנת לאפשר את פינויים.
  • אלימות אזרחים ישראלים: חלה חובה על כוחות הביטחון הישראלים להגן על פלסטינים מפני פגיעה מצד אזרחים ישראלים.
  • חופש תנועה: יש לאפשר מעבר של מזון ותרופות לשטחים ולאפשר חופש תנועה, כולל כניסה לישראל, במקרים הומניטריים דחופים. הטלת עוצר תיעשה רק במקרים חריגים וכאמצעי אחרון. בשום מקרה לא יוטל עוצר כאמצעי ענישה. גם בעת הטלת עוצר, יש לאפשר יציאה של האנשים מבתיהם לצרכי הצטיידות במזון ותרופות.

לנוכח דברים אלה: יש להסיר את העוצר שהוטל מאז ה-2.10 מעל הפלסטינים תושבי H2 בחברון, לפתוח את שדה התעופה דהנייה בעזה, ולאפשר יציאת פלסטינים לחו"ל.

  • עיתונאים: יש לאפשר, ככל שניתן במסגרת האירוע, חופש פעולה לעיתונאים המסקרים אותו. בשום מקרה אסור לפגוע במכוון בהם או בציודם.
  • פגיעה במקומות קדושים: על שני הצדדים להגן על המקומות הקדושים, ולהימנע מפגיעה בהם.
  • ענישה קולקטיבית: יש להימנע לחלוטין מענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית, כמו פגיעה באספקת החשמל או המים, הפצצות של תשתיות אזרחיות, הגבלות על חופש התנועה וכד.'
  • שבויים: לכל הצדדים אסור לחלוטין לפגוע בכל דרך שהיא בשבויים. אסור בשום מצב לחקור אותם בעינויים או להרגם. חובה לאפשר לצלב האדום לבקרם ויש לאפשר להם לשלוח מכתבים.