דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

מים לישמעאל כמו לישראל

במסגרת מאבק בצלם כנגד המחסור והאפליה בחלוקת המים, יצאו פעילי בצלם למפגש הזדהות עם תושבי העיירה יטא. במהלך המפגש, שייערך ביום ד', 28.6, יחולקו מים לתושבי העיירה, ויונפו שלטים כנגד האפליה שמנהיגה ישראל כלפי הפלסטינים. במפגש ישתתפו: הזמרת אמל מורקוס, מנחה הטלויזיה והרדיו אברי גלעד.

הסעות:
ירושלים :בשעה, 09:00 משרד בצלם, רח' עמק רפאים 43.
תל-אביב: בשעה 08:30, רכבת צפון. />/>

בצלם מפרסם נייר עמדה:
"צמאים לפתרון - מצוקת המים בשטחים ופתרונה במסגרת הסדר הקבע"

מסמך זה כולל בתוכו - בנוסף לתיאור וניתוח המצוקה הקיימת - גם המלצות בנוגע להסדר הקבע בשאלת המים. מטרתו של המסמך היא להצביע על פתרונות אפשריים, כך שההסדר שיתקבל בסופו של המשא ומתן יעלה בקנה אחד עם עקרונות בסיסיים של זכויות האדם.

חלק א' - מצוקת המים בשטחים

מאז כיבוש השטחים ב-1967, מנהיגה ממשלת ישראל מדיניות מפלה בהקצאת מים בין תושבי השטחים מצד אחד, לבין תושבי מדינת ישראל וההתנחלויות מצד שני. זאת בשעה שחלק ניכר ממשאבי המים מהווים מקורות משותפים.

בעוד שצריכת המים של ישראלי ממוצע היא 348 ליטר ליום, הצריכה הממוצעת של פלסטיני היא 70 ליטר ליום. כלומר, הפער הממוצע בצריכת המים לשימוש ביתי, עירוני ותעשייתי בין ישראלי לפלסטיני הוא יותר מפי 5.

שלושה מאפיינים עיקריים למצוקת המים בשטחים:

  • היעדר רשת מים: למעלה מ-150 כפרים, בהם מתגוררים כ-215,000 פלסטינים, אינם מחוברים כלל לרשת המים. אותם תושבים נאלצים לקנות מים מבעלי מיכליות פרטיים במחירים גבוהים.
  • אספקה מפלה ובלתי מספקת: כמה עיריות בגדה המערבית נאלצות ליישם, בעיקר בחודשי הקיץ, תוכנית רוטציה בין אזורים שונים של העיר, על-מנת לחלק את מעט המים העומדים לרשותן בין הצרכנים השונים. כך לדוגמא, חילקה עיריית יטא את העיר ל-14חלקים, כאשר כל חלק מקבל מים אחת ל-45 ימים למשך יומיים-שלושה.
  • איכות מים ירודה: האיכות הירודה של המים הזורמים בצנרת, בעיקר ברצועת עזה, פוגעת באופן קשה ברמת החיים של הפלסטינים, וחושפת אותם בפני סכנות בריאותיות חמורות.

חלק ב' - הפתרון במסגרת הסדר הקבע

העיקרון המרכזי לחלוקת מים בין מדינות, עליו מצביע המשפט הבינלאומי, הוא עיקרון השימוש ההוגן והסביר. המפתח שבצלם מציע לאמץ לצורך מימוש עיקרון זה להסדר חלוקה בין ישראלים לפלסטינים הוא סיפוק הצרכים הבסיסיים של כל אדם.

העיקרון הכללי שבצלם מציע לאמץ בשאלת השליטה והניהול של מקורות המים המשותפים הוא עיקרון הניהול המשותף, שיבוא לידי ביטוי באמצעות מוסד ישראלי-פלסטיני בעל מומחיות ויכולת אכיפה של מדיניותו.

כמו כן, שליטתה של ישראל על משק המים של השטחים בזמן הכיבוש היתה כרוכה בהפרת המשפט הבינלאומי וזכויות האדם הנגזרות ממנו. לכן, הסכם הקבע צריך לכלול תיקון ופיצוי מצד ישראל על אותן הפרות.