דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

בפעם השנייה החורף, המנהל הרס את כל המבנים בח'ירבת עין כרזליה והותיר את התושבים חשופים לפגעי מזג האוויר

כביש הגישה לקהילה שהמנהל האזרחי גרף וחסם. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 4.3.15
כביש הגישה לקהילה שהמנהל האזרחי גרף וחסם. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 4.3.15

הבוקר, 4.3.15, הרס המנהל האזרחי בפעם השנייה מאז תחילת 2015 את כל המבנים בקהילת ח'ירבת עין אל-כרזליה שבצפון בקעת הירדן. בנוסף, גרפו דחפורי המנהל את דרך העפר המובילה אל הקהילה וכעת לא ניתן להגיע אליה ברכב.

ח'ירבת עין כרזליה היא קהילת רועי צאן קטנה השוכנת בצפון בקעת הירדן, כחמישה ק"מ מדרום-מערב לכפר אל-ג'יפתליק. האדמות עליהן יושבת הקהילה שייכות לתושבי הכפר עקרבה, השוכן כעשרים ק"מ מזרחית לה. הקהילה מורכבת משלוש משפחות שמקורן בעקרבה ואשר חיות במקום מזה למעלה מ-25 שנה. הן מונות כיום שלושים ואחד תושבים, מתוכם שישה עשר קטינים. התושבים מתפרנסים מחקלאות ומרעיית צאן ומסתמכים על מעיין שמצוי בקרבת מקום. ילדיהם לומדים בבית ספר באל-ג'יפתליק. בשנת 1972 הכריז הצבא על האזור שבו נכללת ח'ירבת עין כרזליה כעל שטח צבאי סגור (מס' 904), בטענה שהוא נחוץ כשטח אש. עם זאת, לטענת התושבים עד לשנת 2012 לא נערכו אימוני צבא במקום, מאז, לפי דיווחי התושבים, השתנה המצב וישנה נוכחות מורגשת של הצבא באזור הכפר.

בין ינואר 2014 לינואר 2015 הרס המנהל האזרחי שלוש פעמים את כל המבנים בכפר ופעם נוספת חלק מהם. האחרונה בפעולות הרס אלה בוצעה ב-22.1.15, אז הרס המנהל האזרחי את כלל המבנים בכפר, לרבות חמישה אוהלי המגורים ששימשו את המשפחות. מאז עמלו תושבי הכפר להקים מחדש את אוהלי המגורים ואת המבנים המשמשים לגידול ולהחזקת הצאן.

תושבי ח'ירבת עין אל-כרזליה הבוקר לאחר ההריסה. צילום: עארף דראר'מה, בצלם
תושבים בח'ירבת עין אל-כרזליה הבוקר לאחר ההריסה. צילום: עארף דראר'מה, בצלם

הבוקר, 4.3.15, הגיעו כאמור פעם נוספת כוחות צבא ונציגי המנהל האזרחי ועמם דחפור, והרסו את שמונת אוהלי המגורים, שש מכלאות וחמשת האוהלים שבהם הוחזק הצאן. בנוסף לכך, גרפו נציגי המנהל והצבא את דרך העפר המובילה אל הכפר, שאורכה כקילומטר אחד, וחסמו אותה. טרם עזיבתם את הכפר איימו נציגי הצבא והמנהל כי ישובו ויהרסו כל מבנה שיוקם מחדש.

ההריסות התכופות כופות על תושבי הכפר מציאות חיים קשה ובלתי אפשרית וחשש מתמיד מפני הבאות. בעדות שגבה תחקירן בצלם עארף דראר'מה ב-22.2.15 מנאהדה בני מניה, תושבת הכפר, היא מתארת את תנאי החיים בקהילה בחודש האחרון, לאחר ההריסה בינואר 2015, ובפרט בעת הסופה החורפית שהתחוללה בימים שקדמו לגביית העדות:

מאז שהצבא הישראלי הרס את בתינו ב-22.1.15 אנו חיים בתנאים קשים. הצלב האדום סיפק לנו אוהלים קטנים, ותפרנו חלק מהאוהלים שהיו ברשותנו ואספנו אותם מתוך ההריסות.

במהלך החודש האחרון מזג האוויר היה קשה, וחששנו מאוד בגלל הגשם החזק והאפשרות של שיטפונות. הסבל שלנו החריף בגלל שאנו גרים באזור שקשה מאוד להגיע אליו, במיוחד בתנאי מזג אוויר כאלה. במהלך היומיים שבהם הסופה הייתה בשיאה החיים שלנו היו משולים לסיוט. המים דלפו לתוך האוהלים המאולתרים והרטיבו הכל. הסחף והבוץ חלחלו למעיין המים שממנו אנחנו שותים, ולא יכולנו להשתמש במים. אין לנו חשמל ובקושי הצלחתי להבעיר מדורה כדי לאפות לבנים שלי.

הצאן נפגע ומתו לנו ולשכנים כבשים וטלאים. כל הטלאים סובלים ממחלות בגלל הקור. אנחנו לא יודעים מה לעשות, אנו חוששים מהמשך גל הקור. אנו מתפרנסים מגידול צאן שאין לו כבר קורת גג.

הריסות אלה הן חלק ממדיניות ארוכת שנים בה נוקטות הרשויות הישראליות, במטרה לגרש מבתיהם בתואנות שונות אלפי פלסטינים הגרים בעשרות קהילות הפזורות בשטח C. גורמים רשמיים ישראלים הכריזו בהזדמנויות שונות כי הם מבקשים להשתלט על שטחי C, כדי ליצור נסיבות שיקלו על סיפוחם לגבולות המדינה במסגרת הסדר הקבע ועד אז, לספחם דה-פקטו. בשנים האחרונות שוקד המנהל האזרחי על תכנון יישוב קבע לבדואים מאזור מעלה אדומים ובקעת הירדן בסמוך ליריחו, שמכונה "רמת נועיימה". התכנית נעשית ללא שיתוף התושבים, אשר מתנגדים לה.

ישראל, ככוח הכובש בגדה המערבית, חייבת לאפשר לתושבים להמשיך לנהל את חייהם, ובכלל זה עליה לאפשר להם לבנות את בתיהם באופן חוקי, להשתמש במקורות המים, ולקיים את אורח חייהם. גירוש תושבים מבתיהם בשטח כבוש כדי לאפשר לצבא הכיבוש להתאמן בשטחם אינו חוקי. על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, גירוש כזה יהיה מותר רק בנסיבות חריגות, כאשר הדבר נחוץ לצורך צבאי דחוף או לצורך שמירה על בטחון האוכלוסייה המקומית. ברור שגירוש התושבים מבתיהם במקרה זה אינו עונה לאף אחד מתנאים אלה, ובכל מקרה – אף גורם לא הציע לתושבים פיתרון הולם שיאפשר להם להמשיך ולקיים את אורח חייהם. אם יגורשו בני הקהילה הם יוותרו ללא בית וללא כל אפשרויות פרנסה.

ההריסות החוזרות והנשנות של בתיהם אינן אלא התעמרות אכזרית באוכלוסייה חלשה במיוחד. בצלם קורא לרשויות האחראיות לאפשר לתושבי ח'ירבת עין כרזליה להישאר ללא הפרעה במקום מגוריהם ולרעות שם את צאנם, כפי שעשו ב-25 השנים האחרונות.