דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

המנהל האזרחי מאיים בהריסת תשתיות אנרגיה בכפרים בדרום הר חברון

המנהל האזרחי הוציא בחודשים ינואר ופברואר צווי הריסה למתקני אנרגיה חלופית - 95 לוחות סולאריים ושש טורבינות רוח - בששה כפרים באזור מסאפר יטא שבדרום הר חברון – ת'עלה, ח'רבת ואדי אג'חיש, הריבת א-נבי, מנטיקת שיעב אל-בטן, קואויס וח'רבת א-סאפיי אל-פוקא, בהם חיים כ-500 איש. עלות הקמת מתקני האנרגיה בכפרים אלה הגיעה ל-216 אלף יורו. כפרים אלה מצויים בשטח C שבשליטה ישראלית מלאה.

צילום: תומר אפלבאום, מנטיקת שיעב אל-בטן, דרום הר חברון, דצמבר 2011
צילום: תומר אפלבאום, מנטיקת שיעב אל-בטן, דרום הר חברון, דצמבר 2011

מתקני אנרגיה חלופית נוספים נבנו החל משנת 2009 בעשרה כפרים נוספים באזור זה, כולם על-ידי הארגון הישראלי "קומט", בתמיכת ממשלות גרמניה ובסיוע ממשלת ניו זילנד וארגונים לא-ממשלתיים מדנמרק ושוויץ. מתקנים אלו מספקים את צרכי החשמל הבסיסיים לכפרים באמצעות אנרגיה מתחדשת של שמש ורוח, ואינם מזהמים כמו גנראטורים המופעלים באמצעות דיזל או עששיות הפועלות על נפט. ישראל נמנעת מהכנת תכנית מתאר ל-16 כפרים אלה , כמו-גם ליישובים פלסטיניים רבים אחרים, ולפיכך כל בנייה בהם, כולל הצבת מתקני תשתית בסיסיים אלה, נעשית ללא היתר.

ישראל אף אינה מאפשרת לכפרים אלה להתחבר לתשתיות המים והחשמל המפותחות שהקימה באזור עבור ההתנחלויות, ולכן נאלצים תושביהם להסתמך על אספקת מים ממיכליות וחשמל מגנראטורים ואף אינם יכולים להקים מרפאות בשטחם ונאלצים להשתמש בשירותי רפואה מחוץ לאזור.

צילום: תומר אפלבאום, מנטיקת שיעב אל-בטן, דרום הר חברון, דצמבר 2011
צילום: תומר אפלבאום,  מנטיקת שיעב אל-בטן, דרום הר חברון, דצמבר 2011

הכפרים הפלסטיניים באזור מסאפר יאטא הוקמו עוד במאה ה-19 ו-1,300 תושביהם גרים בחלקם במערות והשאר במבנים ארעיים ומתפרנסים מרעיית צאן. ישראל ניסתה לגרש חלק מתושבי האזור בסוף שנות התשעים, אך תכניות הגירוש הוקפאו מאז בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח. בג"ץ טרם הכריע בעתירה זו. הלוחות הסולאריים וטורבינות הרוח מאפשרים לתושבי כפרים אלה לקרר ולשמר את גבינות הצאן שהם מוכרים ומספקים להם תאורה בשעות הלילה.

בשנים האחרונות פועלת ישראל לצמצום הנוכחות הפלסטינית בשטחי C, שבהם גרים לפי ההערכות כ-150 אלף פלסטינים. מדיניות התכנון של המנהל האזרחי בשטחי C מונעת כבר שנים רבות בנייה ופיתוח של הישובים הפלסטיניים ובשנה האחרונה החריף המנהל את צעדיו נגד יישובים אלה. כך, המנהל הכין תכנית לגירוש הקהילות הבדואיות באזור מעלה אדומים, שהוקפאה לעת עתה, ובשנת 2011 התמקד בהריסת תשתיות מים - בורות ובריכות לאגירת מי גשמים – ומחסות לבעלי חיים, בייחוד בקהילות שבאזור מסאפר יטא ובקהילות הבדואיות שבבקעת הירדן ובאזור מעלה אדומים. מתחילת 2012 החל המנהל האזרחי לאיים בהריסת תשתיות האנרגיה בישובים הפלסטיניים שבשטחי C.

למרות מדיניותה זו, במסמך שישראל העבירה לכינוס המדינות התורמות בחודש מארס 2012 היא טענה כי היא מייחסת חשיבות לתמיכת הקהילה הבינלאומית בפיתוח שטחי C. "הפרויקטים, בעיקר אלה של הדרכים, שמירת הסביבה, מים, תשתיות וחקלאות תורמות לרווחת הקהילה (ומגנות) על הסביבה". במסמך נטען עוד כי המנהל האזרחי אישר את רוב הפרויקטים של המדינות התורמות בתחום התשתית בשטחי C. באותו מסמך אף טענה ישראל גם כי בשטחי C מתגוררים בין ששים לשבעים אלף פלסטינים, בניגוד להערכות האו"ם וארגונים לא-ממשלתיים ישראליים לפיהם מספר הפלסטינים המתגוררים בשטחים אלה נאמד ב-150 אלף איש.

על ישראל, ככוח הכובש, מוטלת החובה לפעול למען תועלתם ורווחתם של תושבי השטח הכבוש, כולל זכותם לרמת חיים נאותה. הכוונה להרוס מתקני תשתית בסיסיים אלה עומדת בניגוד מוחלט לחובה זו.