דיווחים

החל מ-17.3.19 בשעות הבוקר – עת התרחש פיגוע בו פלסטיני הרג חייל ומתנחל ופצע חיילים נוספים – ומשך חמישה ימים לאחר מכן, תקפו מתנחלים פלסטינים ברחבי הגדה המערבית. במהלך התקיפות מתנחלים הכו פלסטינים, יידו אבנים על מכוניות ובתים פלסטינים, השחיתו מכוניות חונות ופגעו במסגד. תקיפות מסוג זה חוזרות על עצמן לאחר כמעט כל פיגוע וניתן היה לצפות שמערכת הביטחון תיערך מראש למנוע אותן. אולם, בדומה לעבר, הרשויות הישראליות לא עשו דבר, כחלק מהאופן בו אלימות המתנחלים משתלבת במדיניות הישראלית.

בארבעה מקרי הרג שתחקר בצלם מתחילת חודש מארס 2019 עולה בבירור מהתחקיר כי לירי הקטלני לא הייתה כל הצדקה. מקרים אלה ממחישים, שוב, עד כמה מועט הערך שמייחסת מערכת הביטחון לחייהם של פלסטינים. איש מההרוגים לא סיכן את חייהם של אנשי כוחות הביטחון ואף אחד מהאירועים לא צריך היה להסתיים במותו של אדם. כפי שבצלם התריע אינספור פעמים בעבר – אין מדובר במקרים חריגים או ב"עשבים שוטים" אלא באירועים שהתרחשו כחלק מהתנהלותם השגרתית של חיילים ושוטרים, מכוחה של מדיניות פתיחה באש קטלנית ומסוכנת שמיישמת ישראל.

מתחקיר בצלם עולה שבאירוע שדווח בתקשורת כניסיון פיגוע דקירה בחווארה ב-3.4.19, מוחמד עבד אל-פתאח יידה אבנים על מכוניות ישראליות ונורה על-ידי מתנחל שעצר את רכבו. לאחר ששכב פצוע על הקרקע מתנחל זה ומתנחל נוסף שעצר גם הוא במקום ירו בו שוב והרגו אותו. חיילים מחקו את תיעוד הווידיאו של האירוע.

בכל יום ישראל קובעת כיצד ייראו חייהם של תושבי הגדה, בזמן שלהם אין כל אפשרות להשתתף בהכרעות הנוגעות לעתידם. ישראל משתמשת בכוחה באלימות ובשרירותיות תוך הפגנת זלזול בוטה בחייהם, בשלומם ובאיכות חייהם של הפלסטינים.

מחר הבחירות. פעם נוספת, הפעם ה-15 מאז החל הכיבוש, הן תתקיימנה כאשר ישראלים מצביעים על גורלם הם – ועל גורלם של מיליוני נתינים פלסטינים. הניו יורק טיימס פרסמו אתמול מאמר שכתב מנכ"ל בצלם חגי אלעד על המציאות בשטחים; על הבחירות ושלילת זכויות פוליטיות; ועל "עסקת המאה" הצפויה, שאיננה יותר מאשר המשך של "עסקת החצי-מאה", שהיא העִסקה האמיתית באמצעותה שולטת ישראל בפלסטינים ללא מחיר בינלאומי. תרגמנו את המאמר לעברית, ואתם מוזמנים לקוראו כאן למטה.
 

בכל יום ישראל קובעת כיצד ייראו חייהם של תושבי הגדה, בזמן שלהם אין כל אפשרות להשתתף בהכרעות הנוגעות לעתידם. ישראל משתמשת בכוחה באלימות ובשרירותיות תוך הפגנת זלזול בוטה בחייהם, בשלומם ובאיכות חייהם של הפלסטינים.

ביום שישי, ה-8.3.19, במהלך הפגנה בכפר בית סירא שבמחוז רמאללה במחאה על הריגת שני פלסטינים ועל החזקת גופותיהם, נקלע אמבולנס לאזור עימות בין מפגינים לחיילים, וכשניסה להתרחק קצין הורה לנהגו באיומי נשק לכבות את המנוע ולתת לו את המפתחות. האמבולנס עוכב במקום כ-15 דקות. הפרעה לעבודת צוות רפואי המבצע את תפקידו, או פגיעה באנשיו, אסורה לחלוטין. לא הייתה כל עילה לאיים על צוות האמבולנס, לעכב אותו ולהעמיד אותו בסכנה. התנהלות זו היא עוד ביטוי לזלזול המוחלט שמפגינים אנשי כוחות הביטחון ביחס לחיי פלסטינים, מבלי שיידרשו אי פעם לתת על כך את הדין.

"אחד החיילים תקף את אבא שלי והכה אותו בפנים עד שירד לו דם. הייתי בהלם וכעסתי מאוד. לא יכולתי להבין למה הוא עשה את זה. הוא לא ידע שאבא עיוור וחולה? מה עשה אבא שלי כדי שזה יגיע לו? יש לי המון שאלות, שעדיין לא מצאתי להן תשובות. זה סיוט שלא אוכל לשכוח לעולם, למרות שקשה לי מאוד כשאני נזכר במה שקרה.", מתוך עדותו של מאזן מוזהר, בן 15.

ביום שני, 4.3.19, בסביבות השעה 2:30, התנגשה מכונית פלסטינית בג'יפ צבאי ופגעה בקצין, שנפצע קשה ובשוטר מג"ב, שנפצע קל. במכונית ישבו שלושה פלסטינים, שניים מהם – יוסף ענקאווי אמיר דאר דראג' – נורו למוות והשלישי נעצר. תיעוד וידיאו חושף כי השניים נורו רק לאחר ארבע וחצי דקות ממועד הפגיעה. עובדה זו, בנוסף לסירובו של דובר צה"ל להסביר את פער הזמנים והחרמת הסרטונים ממצלמת אבטחה סמוכה – מעוררות חשדות כבדים בנוגע לנסיבות הריגתם של השניים.

ב-19.3.19, לאחר תום הלימודים, שבו האחים יזן בן ה-9 ותיים בן ה-7 בריצה לבית הספר כשהם בוכים. בעקבותיהם, התפרצו לבית הספר חיילים חמושים, שניסו לעצור אותם בטענה שיידו אבנים. המורים הצליחו לחלץ מידיהם את תיים בן ה-7, אך החיילים עצרו את אחיו בן ה-9 ולקחו אותו למחסום צבאי סמוך, שם שוחרר כעבור כשעה, לאחר שאמו הגיעה למקום. אין זו הפעם הראשונה שבה חיילים מתפרצים לבית ספר או מעכבים ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית בניגוד לחוק. החזקת ילדים קטנים בידי חיילים חמושים לכל פרק זמן שהוא אינה מתקבלת על הדעת ומעידה כאלף עדים על העיוורון המוסרי בו לקו הרשויות הישראליות.