דיווחים

כחלק מנירמול היחסים עם איחוד האמירויות, העדיפה ישראל, לפחות לעת עתה, להימנע מסיפוח מוצהר של הגדה המערבית. ואולם ישראל כבר סיפחה בפועל את הגדה מזמן והיא נוהגת בה כבתוך שלה, כאילו מדובר בשטחה הריבוני, ופועלת בה באופן חד צדדי כדי לקבע ולהנציח את שליטתה בה. וכך, עם שוך סערת הסיפוח הפורמלי, המציאות נותרה כשהייתה: ישראל זוכה שוב לחיבוקה החם של הקהילה הבינלאומית – שמשמעותו המשך מדיניות הנישול בלי לשלם על כך כל מחיר.

בצעד חסר תקדים החליט משרד החוץ להפסיק להנפיק אשרות שהייה לעובדים מחו״ל המועסקים במשרד הנציבות העליונה של האו״ם לזכויות אדם. המשרד פועל מאז 1996 בשטחים הכבושים ולאנשיו נדרשת אשרת שהייה מטעם ישראל בשל שליטתה המוחלטת על הכניסה לשטחים. 17 ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית בישראל פנו ביום שלישי 20.10.20 במכתב לשר החוץ, גבי אשכנזי בדרישה לבטל את הצעדים שנקט משרדו, לחדש את מתן אשרות השהייה, ולאפשר את עבודתה התקינה של הנציבות.

ב- 3.9.20, בשעות הערב, חסמו עשרות מתנחלים את אחד הנתיבים של כביש 60, בסמוך לכניסה להתנחלות עלי. הם יידו אבנים על מכונית פלסטיניות שחלפו במקום ואף ניסו למנוע מהן לעבור. בכמה מקרים פגעו האבנים בנוסעים עצמם או במכונית. מעדויות שגבה בצלם עולה כי חיילים שהגיעו לאזור לא מנעו מהמתנחלים ליידות אבנים ולא הגנו על הנוסעים הפלסטינים. אין מדובר באירוע חריג אלא רק בחלק מההתנהלות השגרתית, היומיומית, וארוכת השנים של מתנחלים ושל כוחות הביטחון בגדה, כחלק מהמדיניות הישראלית שמאפשרת מעשי אלימות אלה.

באוגוסט תקפה ישראל ברצועת עזה בירי מטוסים וטנקים, פצעה חמישה פלסטינים – ארבעה קטינים ואשה – והסבה נזק קל לבית ספר ולשישה בתים. כתוצאה מירי רקטות פלסטיני לעבר ישראל נפצע ישראלי אחד ונגרם נזק קל לשני בתים. באחת התקיפות, שבוצעה ב-14.8.20, בסמוך למתחם מגורים במחנה הפליטים אל-בוריג', נפגעו שני ילדים, ילדה בת שלוש וילד בן 11 בראשיהם. חלונותיהם של ארבעה מהבתים במתחם נופצו, קירותיהם נסדקו ותכולתם נפגעה. ישראל ממשיכה ליישם את מדיניות ההפצצות שלה ברצועת עזה, הכוללת ירי לאזורים מאוכלסים בצפיפות. כפי שבצלם כתב כבר בעבר, על מדיניות זו, שהביאה לאלפי הרוגים, מתנוסס דגל שחור והיא בלתי חוקית ובלתי מוסרית.

ביום רביעי, 5.8.20, עצרו שוטרי מג"ב בכפר אל-עקרבאניה שבמחוז שכם מכונית שבה נסעו שלושה מתושבי האזור. אחד השוטרים נעמד בקדמת הרכב, ירה על השמשה הקדמית ופגע בראשו של אחד הנוסעים, עבד א-רחמאן ג'בארה שאיבד את אחת מעיניו ועלול לאבד גם את הראייה בעינו השנייה. שני הנוסעים האחרים נפצעו מרסיסי זכוכית, עוכבו לחקירה קצרה ושוחררו. ירי קטלני זה, מבלי שנשקפה לאיש סכנת חיים, אינו חוקי ואין דרך להצדיקו. מג"ב הודיעה שנפתחה בדיקה לבירור נסיבותיו, ואולם בדיקה זו היא רק חלק ממנגנון הטיוח של מערכות אכיפת החוק הישראליות, המאפשר את המשך האלימות הישראלית כנגד הפלסטינים ואת המשך השליטה בהם.

כמעט שמונים ימים שמאהר אח'רס, בן 49 ואב לשישה מאזור ג'נין שובת רעב במחאה על צו המעצר המנהלי שהוצא נגדו בתחילת אוגוסט עד ל-26.11.20. כעת הוא נמצא על סף מוות אך שופטי בג"ץ מתחמקים מהכרעה ומאחריות, וכמו במקרים קודמים, משתפים פעולה עם התנהלותה המזוויעה של המדינה, המסרבת לשחררו. האחריות על שיתרחש מוטלת על כל אלה שיכלו למנוע את המשך ההתדרדרות במצבו של אח'רס, וחלילה את מותו. בכוחם עדיין למנוע זאת.

בסוף אוגוסט שוב פשוט עשרות חיילים על בית משפחת אבו השהש המורחבת באישון לילה, תקפו כמה מבני המשפחה, הכו קשות את איאד אבו השהש, בן 45 ואב לארבעה, העלו אותו על אלונקה ולקחו אותו מהמקום. לבני משפחתו נודע כי נדבק בקורונה במתקן של השב"כ והועבר לבידוד ולאחר מכן נעצר מנהלית לארבעה חודשים. כניסות חיילים באישון לילה לבתי פלסטינים, כשהם מעירים את כל בני הבית, בהם ילדים, הפכו כבר מזמן לחלק משגרת הכיבוש האלימה. זוהי רק דוגמא נוספת לאופן שבו מנצל הצבא את כוחו.

ב-1.9.20, במהלך הפגנה נגד הפקעתם של יותר מ-700 דונם מאדמות הכפרים שופה וא-ראס שבמחוז טול כרם עבור אזור התעשייה "בוסתני חפץ", דחף קצין מפגין, הפיל אותו ארצה ודרך על צווארו. כשניסו חבריו של המפגין לפנותו מהמקום והכניסו אותו למכונית ניפץ הקצין את חלון הנהג ואיים לירות בו אם ייסע. ביום שני, 21.9.20, בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר פשטו כ-15 חיילים על ביתו של ח'יירי חנון ועצרו אותו. הצבא הצדיק כדרכו את התנהלות החיילים, שבאה על רקע האיסור הגורף שישראל מטילה על מימוש זכותם של פלסטינים להפגין. גיבוי אוטומטי זה אינו אלא חלק מההצדקה הגורפת שמעניק משטר הכיבוש, שוב ושוב, לאלימות השגרתית שאנשי כוחות הביטחון מפעילים כלפי פלסטינים.

בליל ה-19.8.20 הציבו חיילים מארב ליד כביש הסמוך לכפר דיר אבו משעל, וירו ירי חי בשלושה נערים שהתכוונו להניח עליו בלון גז וצמיגים ולהדליקם. מהירי נהרג אחד מהם, מוחמד מטר, והשניים האחרים נפצעו. מפרסומים בתקשורת עולה כי הוחלט מראש לטפל ב"נסיונות להניח מטענים מאולתרים" במקום באמצעות ירי קטלני. זוהי התנהלות בלתי חוקית ובלתי מוסרית שאין כל דרך להצדיקה. בנוסף לכל זה, זימן השב"כ את הוריו של מטר לאחר האירוע ודרש מהם לזהות את בנם המת בתמונה, מבלי להסביר להם דבר. מאז, מחזיקה ישראל בגופתו של מטר ומסרבת לאפשר את קבורתה.