דיווחים

במסגרת מאמציה להשתלט על שטחים נוספים בגדה המערבית, אתמול הרסה ישראל את בתיהם של 44 פלסטינים (בהם 22 קטינים) וניתקה קהילות שלמות מתשתיות המים. ההריסות הן ביטוי הקצה של מדיניות ישראלית המבקשת לרוקן אזורים שלמים בגדה המערבית מתושביהם הפלסטינים באמצעות שימוש מתמשך באימונים צבאיים בשטחי מגורים וחקלאות, מניעת גישה לאדמות, איסור על בניית מבנים ועל חיבור לתשתיות בסיסיות והחרמות. כבר עכשיו, בנובמבר 2020 מספר הפלסטינים שישראל הרסה השנה את ביתם בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) עולה על 900.

בדיון של תת-ועדת זכויות האדם של הפרלמנט האירופאי שהתקיים היום אחר הצהריים, חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, דיבר על הצורך הדחוף בפעולה אירופאית נחושה, שתבהיר לישראל כי לפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים יש מחיר: "מדיניות החוץ האירופאית יכולה לגבות מחיר על הפרות זכויות אדם, באמצעות מינוף אפקטיבי של כוחה הנכבד של אירופה. ברור שההחלטה שלא לעשות כך היא בחירה פוליטית – אשר חותרת תחת המחויבות האירופית לזכויות האדם ומחלישה את הסדר הבינלאומי מבוסס החוק. בחירה זו אף מנרמלת את הדיכוי והדה-הומניזציה של פלסטינים, שכן – כך נראה – איש אינו צריך לתת את הדין על רמיסתם הנצחית."

ב-4 באוגוסט 2019 עכבו חיילים את תחקירן בצלם נסר נוואג'עה במחסום שהציב הצבא בסמוך לכפר ח׳ירבת סוסיא שבדרום הר חברון, לאחר שראו במכוניתו דו"חות של בצלם. לטענת אחד החיילים במחסום, נדרש בירור שאין מדובר בחומרי הסתה. לאחר כעשר דקות, בתום הבירור, שוחרר נוואג'עה.

מתחילת נובמבר 2017 מטיל הצבא הגבלות חמורות על תנועת תושבי הקהילות הפלסטיניות במסאפר יטא שבדרום הר חברון. תחילה חסם הצבא כמה דרכים באזור באמצעות ערימות עפר וסלעים. בהמשך, לאחר שהתושבים פתחו חלק מהן, חפר הצבא תעלות עמוקות ורחבות כדי לחסום את דרכם. כבר שלושה חודשים שתושבי מסאפר יטא סובלים מהגבלות חמורות על תנועתם, ונאלצים לכת ברגל למרחקים ניכרים, לעיתים בתנאי מזג אוויר קשים, או לעבור ברכב בדרך לא דרך המזיקה למכוניות ואינה מאפשרת העברת משאות. הגבלות אלה אינן אלא צעד נוסף בשורה של התנכלויות והתעמרויות של הרשויות בתושבי האזור, במסגרת מאמציהן לגרשם מבתיהם ומאזור מגוריהם.

מאז ה-9.11.17 מטיל הצבא הגבלות על תנועתם של תושבי ארבע קהילות באזור מסאפר יטא שבדרום הר חברון: ח'ירבת אל-חלאווה, ח'ירבת ג'ינבה, ח'ירבת אל-פח'ית וח'ירבת אל-מרכז, המונים כ-600 תושבים, כמחציתם קטינים. הצבא הציב חסימות עפר על הדרכים המובילות לקהילות ועל דרכים המקשרות ביניהן והוא מונע מהתושבים לנוע ברכב ומחייב אותם ללכת מרחק ניכר ברגל עד לכביש הראשי. תושבי קהילות אלה סובלים כבר עשרות שנים מהתנכלויות בלתי פוסקות של ישראל שאינה מאפשרת להם חיבור לתשתיות והורסת שוב ושוב את בתיהם בניסיון לגרשם ממקום מושבם.

הבוקר, 19.10.17, הגיעו נציגי המנהל האזרחי בליווי כוח צבאי לקהילת ח'ירבת אל-חלאווה במסאפר יטא שבדרום הר חברון, הרסו את בתיהן של שתי משפחות והותירו 18 נפשות, בהן שמונה קטינים, ללא קורת גג. ההריסה תועדה בווידיאו על-ידי תחקירן בצלם נסר א-נוואג'עה. בסוף שנות ה-70 הכריז הצבא על שטח נרחב באזור, שבו קיימות 12 קהילות פלסטיניות, כ"שטח אש 918" ובשנות התשעים גירש את תושביו מבתיהם. התושבים הורשו לשוב לאחר שבעקבות כמה עתירות שהגישו הוציא בג"ץ צו ביניים שאסר על המדינה להרוס שוב את בתיהם עד שיוכרעו. ואולם מאז ממשיכות הרשויות להתנכל לתושבי האזור בניסיון לגרשם מבתיהם. בתחילת שנת 2016 ביצע המנהל האזרחי הריסות בקהילה זו ובקהילה נוספת באזור.

בחודשים ינואר-פברואר הרסו הרשויות הישראליות תשתיות מים בשני אזורים בגדה. בדרום הגדה הרסו הרשויות שמונה בורות מים ששימשו חקלאים ומגדלי צאן ליד תוקוע שבמחוז בית לחם ובקהילת ח'שם א-דרג'-ח'שם כל-כרם שבדרום הר חברון. בבקעת הירדן הרסו הרשויות פעמיים צינור שנועד לספק מים לשלוש קהילות של רועי צאן וחקלאים. ישראל, השולטת מאז כיבוש הגדה במרבית מקורות המים, מתעלמת ממצוקת המים הקשה של האוכלוסייה הפלסטינית. היא מקדמת פרויקטים בתחום המים רק כאשר הם תורמים לשיפור התשתית בהתנחלויות ובמקביל הורסת כל תשתית מים שמקימים פלסטינים בעצמם בשטח C. כל זאת, כדי לכפות עליהם מציאות בלתי אפשרית ולדחוק אותם החוצה.

הרשויות הישראליות ממשיכות בתנופת ההרס בגדה המערבית. מאז תחילת אוגוסט 2016 הרס המנהל האזרחי 20 מבני מגורים ו-13 מבנים אחרים ביישובים פלסטיניים בגדה והותיר 53 בני אדם, בהם 25 קטינים, ללא קורת גג. בכך הגיע המספר הכולל של מבני מגורים שהרסה ישראל השנה בגדה המערבית ל-188 לפחות, המספר הגבוה ביותר מאז החל בצלם בשנת 2006 לתעד הריסת מבנים בעילה של "בנייה ללא רישיון". זאת, כחלק ממדיניות של הגברת קצב ההריסות והיקפן, ובתקופה של "דיאלוג מובנה" בין ישראל לבין האיחוד האירופי בסוגיית הריסת הבתים, ולאחר שמדיניות זו גונתה על-ידי הקהילה הבינלאומית בדו"ח הקוורטט בתחילת יולי.

במחצית הראשונה של 2016 הרסו הרשויות הישראליות 168 מבני מגורים בקהילות פלסטיניות בגדה המערבית. 740 אנשים הפכו לחסרי קורת גג, מתוכם 384 קטינים, יותר מאשר בכל אחת מעשר השנים האחרונות (למעט 2013). ההריסות נעשות רק בשטח המוגדר "שטח C", המשתרע על כ-60% מהגדה ואשר נתפס בעיני ישראל ככזה שנועד לשרת בראש ובראשונה את צרכיה שלה ובמזרח ירושלים. מעשי ההרס הם נדבך מרכזי במדיניות שמיישמת ישראל בגדה המערבית לדחיקת וגירוש התושבים הפלסטינים במטרה להשתלט על אדמותיהם. ההריסות והחרבת הקהילות הן לא מימוש של "שלטון החוק" – אלא נישול שיטתי ומתמשך שכל רשויות השלטון בישראל שותפות לו.