דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

10 באוקטובר 2019

"נחה דעתנו כי מניעת המפגש אכן חיונית לביטחון האזור": כיצד אפשרו שופטי בג"ץ לשב"כ להמשיך לענות את סאמר ערביד

סאמר ערביד נעצר באלימות ב-25.9.19, נחקר בעינויים בשב"כ ופונה לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה. ביום שני, 7.10.19, אישרו שלושה שופטי בג"ץ את צו מניעת המפגש עם עורך דין שהוצא נגדו, לאחר שנמסר להם שחל "שיפור מסוים" במצבו. בהימנעם מהטלת הגבלות כלשהן על התנהלות החוקרים ועל אמצעי החקירה ומדרישת פיקוח חיצוני עליה, ובהתעלמותם מהעדרה של חקירה אמיתית נגד חוקריו והאחראים להם – אפשרו השופטים בהחלטתם לא רק את שלילתה של זכות המפגש, שהיא מזכויות היסוד המוקנות לעצירים, אלא גם את המשך חקירתו של ערביד בעינויים, ללא הגבלה.

24 באוקטובר 2017

דו"ח חדש: לא מוגנים - מעצרם של נערים בירושלים המזרחית

דו״ח חדש שמפרסמים היום בצלם והמוקד להגנת הפרט – "לא מוגנים" – חושף כיצד הרשויות הישראליות מפרות באופן שיטתי ונרחב את זכויות האדם של מאות נערים הנעצרים מדי שנה בירושלים המזרחית. ב-60 תצהירים שמסרו, תיארו נערים כיצד הוצאו ממיטותיהם באמצע הלילה, נאזקו ונחקרו תוך הפרה של זכויותיהם ולאחר מכן נעצרו בתנאים קשים, לעתים לתקופות ממושכות. התנהלות זו היא חלק ממדיניותה של ישראל בעיר, הרואה בתושביה הפלסטינים אוכלוסייה בלתי רצויה.

24 בפברואר 2016

דו"ח חדש: בחסות החוק - בין התעללות לעינויים במתקן החקירות שקמה

מניעת שינה, כבילות ממושכות, אלימות מילולית ולעיתים פיזית; חשיפה לקור וחום; מזון מועט וגרוע; צינוק מצחין, בידוד, היגיינה ירודה. כך נראית חקירה שגרתית במתקן השב"כ בבית הסוהר שקמה, כפי שעולה מדו"ח חדש של המוקד להגנת הפרט ובצלם. הדו"ח מבוסס על תצהירים ועדויות של 116 עצירים ביטחוניים פלסטינים שנחקרו במקום בין אוגוסט 2013 למארס 2014. לפחות 14 מהם נחקרו בעינויים בידי הרשות הפלסטינית זמן קצר קודם לכן. משטר חקירות זה של השב"כ מופעל באישור רשויות המדינה, לרבות בג"ץ.

30 בדצמבר 2015

הכול חוקי

מאמר דעה מאת יעל שטיין, מנהלת המחקר של בצלם, שפורסם תחילה ב-Ynet: בתגובה לטענות נגד עינויים של החשודים בשריפת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא והריגת שלושה מבני המשפחה, בהם תינוק בן שנה וחצי, הרגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו את חברי סיעתו ואמר: "כל החקירות מתבצעות בהתאם לחוק, בפיקוח היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט". השאלה אינה אם מעשה כלשהו נעשה על פי חוק, שנחקק בדמותו של המחוקק, אלא אם המעשה או המדיניות הם ראויים. היות משהו חוקי אינו מבסס את היותו ראוי: לפעמים היות משהו חוקי מבסס אך ורק את פשיטת הרגל של מנגנוני החקיקה, במקום שבו אקטים נפשעים הפכו לחוקיים.

23 בדצמבר 2015

אסור להתעלל ולענות נחקרים – יהיו הנסיבות אשר יהיו

רשויות אכיפת החוק עיצבו משטר חקירות המסתמך על התעללות ואף על עינויים. משטר זה אינו יוזמה פרטית של חוקר או סוהר זה או אחר. אלה שיטות חקירה פסולות. אסור להתעלל ולענות נחקרים – פלסטינים או יהודים – יהיו הנסיבות אשר יהיו.

15 בדצמבר 2015

התעללות בעצירים ועינויים הינם אמצעים בלתי מוסריים ובלתי חוקיים

לאחרונה פורסם כי השב"כ עלול לנקוט "אמצעים מיוחדים" נגד החשודים בהצתת בית משפחת דוואבשה. זה הוא שם קוד של התעללות פיזית ונפשית שהן חלק ממשטר החקירות שגיבש השב"כ בעקבות פסיקת בג"ץ שאסרה על עינויים לפני 16 שנה. שריפת בית המשפחה על יושביו היא אחד ממעשי האלימות המחרידים שביצעו אזרחים ישראלים נגד פלסטינים. רשויות אכיפת החוק חייבות לפענח אותו ולהעמיד לדין את העבריינים. אולם, אל להן לעשות זאת תוך הפרה של זכויות החשודים. לכן, עליהן לאפשר לחשודים להפגש עם עורכי דינם בהקדם האפשרי ולחקור אותם בלי התעללות או שיטות חקירה אסורות. על הרשויות לבטל גם את איסור מפגש עם עורך הדין שהוטל על כל הנחקרים הפלסטינים, ולהפסיק את משטר ההתעללות והעינויים המופעל כשגרה נגד נחקרים פלסטיניים.

21 באוגוסט 2013

תחקיר: התעללות ועינויים בחקירותיהם של עשרות קטינים בנקודת המשטרה בגוש עציון

מאז נובמבר 2009 נמסרו לבצלם עשרות עדויות מפלסטינים, רובם קטינים, שדיווחו כי נחקרו באלימות קשה, שהגיעה בחלק מהמקרים לעינויים במשטרת גוש עציון, השייכת למרחב חברון שבמחוז ש"י. מהעדויות עולה כי במהלך החקירות נדרשו הנחקרים להודות בביצוע עבירות, ברוב המקרים ביידוי אבנים, וכי במרבית המקרים, הפסיקו החוקרים את האלימות ברגע שהנחקרים הודו באשמה. בעקבות פניות בצלם נפתחו מספר חקירות מח"ש במקרים פרטניים, אולם, עד כה לא הצליח בצלם לקבל מהמשטרה או ממח"ש תשובה האם התופעה מטופלת ברמה המערכתית. עקב חומרת החשדות והיקפם, נדרשת בדיקה מערכתית של התופעה ואם יאומתו הטענות, יש לשים לה קץ לאלתר ולנקוט צעדים משפטיים ומנהליים נגד האחראים.

6 בפברואר 2013

מברכים על המלצות ועדת טירקל, מבחנן יהיה ביישומן

בצלם מברך על המלצותיה של ועדת טירקל בנוגע לחקירות של הפרות של דיני הלחימה וקורא ליישומן המלא בהקדם. בצלם מדגיש כי המלצות הוועדה ייצרו שינוי מהותי במנגנון החקירה של הצבא. בהמלצותיה אימצה הוועדה מספר עמדות עקרוניות שהציגו בצלם, ארגונים נוספים לזכויות האדם ומשפטנים בכירים בעדותם בפניה. בין היתר, הוועדה קיבלה את עמדתנו שלפיה התחקיר המבצעי אינו בסיס מתאים להחלטה האם לפתוח בחקירת מצ"ח, ושיש לקבוע מסגרת זמן מחייבת כדי למנוע את הסחבת הנפוצה בפעולת רשויות אכיפת החוק הצבאיות. כמו כן, קבעה הועדה שבגדה המערבית יש לחקור מיידית לא רק הרג של אזרחים אלא גם את פציעתם החמורה.

15 בינואר 2012

שופטת קבעה כי הודאה שנגבתה מקטין פלסטיני בדרכים פסולות קבילה

ב-9.1.12 קבעה השופטת רס"ן שרון ריבלין-אחאי מבית המשפט הצבאי לנוער כי הודאה שמסר במשטרה א.ד., קטין בן 14 שנחקר בחשד ליידוי אבנים, קבילה. זאת, למרות שהקטין נחקר תוך פגיעה בזכויותיו בניגוד מפורש לחוק הנוער הישראלי שרוחו אמורה לשרות, לפי פסיקות קודמות, גם על שפיטת קטינים פלסטינים. השופטת ריבלין-אחאי החמיצה הזדמנות חשובה לקבוע הלכה שתגן על זכויות כלל הקטינים הפלסטינים הנחקרים במשטרה.

13 בדצמבר 2011

בית משפט צבאי זיכה פלסטיני באופן חלקי כיוון שהודאתו לא ניתנה מרצונו החופשי

ב-30.11.11 קבע בית המשפט הצבאי בעופר כי הודאה שנתן נאשם פלסטיני, איימן חמידה, במסגרת חקירת שב"כ, אינה קבילה שכן לא ניתנה מרצונו החופשי. בהחלטה חריגה זיכה בית המשפט את חמידה מחלק מסעיפי האישום נגדו, שהתבססו על הודאה זו לבדה. זאת על אף שהאמצעים שהפעילו חוקרי השב"כ נגד חמידה, לפי עדותו, אינם חריגים. במהלך השנים נחקרו מאות פלסטינים תוך שימוש בשיטות דומות, שהמשפט הבינלאומי מגדיר כעינויים או התעללות ואוסר לחלוטין על השימוש בהן.