|
אנחנו רוצים לשתף אתכם בעבודתנו בשבועות האחרונים:
- מאז החל משבר הקורונה, ולמרות אמצעי הבידוד החברתי מרחיקי הלכת שנקטה ישראל, אלימות מתנחלים בשירות המדינה הלכה והתגברה ברחבי הגדה המערבית. אירועי אלימות אלו כללו תקיפות גופניות קשות תוך שימוש באלות, גרזנים, שוקרים חשמליים ואבנים, שיסוי של כלבים, נזק לרכוש, תקיפת בתים, השחתה והצתה של כלי רכב, השחתת עצים וגניבת צאן. מזה שנים ארוכות מאפשרת המדינה למתנחלים, כמדיניות, לתקוף פלסטינים בשטחים ולפגוע ברכושם כמעט ללא הפרעה. בחלק מהמקרים חיילים שנוכחים במקום אף מגנים על המתנחלים במהלך התקיפה, במקרים אחרים הם אף נוטלים חלק פעיל בתקיפות. במהלך החודשים מארס-אפריל גבו תחקירני בצלם עשרות עדויות אודות אירועי אלימות שמטרתם אחת: דחיקת פלסטינים מביתם ומאדמתם.
- שגרת הכיבוש האלימה נמשכה ברחבי הגדה המערבית גם בעת שהעולם כולו עמד מלכת בשל מגפת הקורונה. בין ה-1.3.20 ל-3.4.20 פשטו כוחות הביטחון על מאה בתים ועצרו 217 בני אדם, 16 מהם קטינים. תחקירני בצלם תיעדו פשיטות ליליות על 12 דירות, בהן חיות ארבע משפחות גרעיניות ומשפחה אחת מורחבת. התיעוד חושף את הכניסה האלימה של חיילים לתוך הבתים, את הפחדתם של ילדים ובני משפחה, את השחתת הרכוש, את זריעת ההרס – כל אלה תוך התעלמות בוטה ומסוכנת מהצעדים שננקטו על ידי הרשויות (בישראל ובגדה) כדי למנוע את התפשטות המגפה.
- ב-1 במאי, יום הפועלים, עסקנו בתנאי העסקתם של עשרות אלפי הפלסטינים העובדים בישראל. עובדים אלה הם מהמוחלשים בישראל, ומנוצלים כעניין שבשגרה. במהלך מגפת הקורונה קבעה ישראל כי אם ירצו להמשיך בעבודתם הם לא יוכלו לשוב לבתיהם במשך שבועות מחשש להדבקה. ואולם הרשויות לא קבעו כל הנחיות להלנתם בישראל, והם הופקרו לחסדי מעסיקיהם. חלקם נאלצו לישון באתרי הבנייה עצמם, בתנאים לא ראויים. אלה שחזרו לבתיהם, לא קיבלו כל פיצוי ורבים מהם פוטרו. שלושה פועלים חלקו איתנו את חוויותיהם וסיפרו על הבחירות הקשות שנכפו עליהם.
- במהלך החודשים ינואר-פברואר 2020 חסם הצבא חמישה כפרים בגדה המערבית כענישה קולקטיבית. חסימת הכניסות פגעה בעשרות אלפי תושבי הגדה, שיבשה לחלוטין את חייהם ופגעה ביכולתם להתפרנס, להגיע למוסדות לימוד, לעבד שטחים חקלאיים, לקבל טיפול רפואי או, פשוט, לנהל חיי שגרה סבירים. ענישה קולקטיבית זו, הכופה על התושבים, שלא עשו דבר ושאינם חשודים בדבר, חוסר ודאות, תסכול ובזבוז של זמן יקר וכסף, מבוצעת ללא כל הצדקה וכל כולה ניצול שרירותי של הצבא את כוחו ואת סמכותו.
- בחזרה לאל-עיסאוויה: מתחילת השנה נפצעו שלושה קטינים – בני שמונה, תשע ו-16 – מכדורי ספוג שנורו לעברם במהלך ה"מבצע" המשטרתי המתמשך בשכונה. אחד מהם, ילד בן 8, איבד את עינו. ירי כדורי ספוג בשכונת מגורים עלול להביא לתוצאות קשות ואף קטלניות, וכדי למנוע תוצאות כאלה, ההוראות מגבילות את השימוש בהם ואוסרות לירות אותה לעבר פלג הגוף העליון ולעבר קטינים ומגבילות את הטווח המינימלי שבו מותר להשתמש בהם. עם זאת, בשנים האחרונות נפצעו מאות פלסטינים מירי כדורי ספוג במזרח ירושלים, בהם קטינים. למרות כל זאת, המשטרה מסרבת לשנות את מדיניות הפתיחה באש המאפשרת פגיעות אלה.
בצלם בתקשורת:
- לא צריך לספח: מפקדים למען הסטטוס-קוו, מאמר דעה מאת חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, הארץ.
- לא גנץ, דמוקרטיה וסיפוח לא הולכים ביחד, מאמר דעה מאת חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, הארץ.
- ישראל לאו"ם: לא נהרוס מבנים מאוישים בגדה בימי הקורונה, הרס תשתיות יימשך, הגר שיזף בהארץ.
- מה חושבת צעירה אמריקאית כשהיא רואה סרטונים על הכיבוש, נירית אנדרמן בהארץ.
|
אני מכיר את שכונת אל-עיסאוויה מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, כשעבדתי כעיתונאי ב"כל העיר". כבר אז נחשפתי להזנחתה המתמשכת. אבל השנה האחרונה איפשרה לי היכרות אינטימית יותר עם השכונה, בגלל מבצע ההתעמרות והענישה הקולקטיבית שהמשטרה מנהלת בה.