דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

ניוזלטר פברואר 2020

 
שלום חברים,

באופן טבעי, התפשטות וירוס הקורונה מאיימת ומעסיקה את כולנו – בישראל ובשטחים. בד בבד, עבודתנו ממשיכה – ורצינו לעדכנכם, בניוזלטר זה, בכמה היבטים עיקריים בהם התמקדנו לאחרונה.
***

חסימת כבישים, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על מכוניות ובתים, פלישה לכפרים בחסות החשיכה, הצתת מבנים ושדות, עקירת מטעים, פגיעה ברכוש, תקיפות פיזיות וירי: אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים הפכה כבר מזמן לעניין שבשגרה. האלימות הזו, הקשה והיומיומית, נועדה לדחוק את הפלסטינים מאדמתם ולהבהיר מי לדעתם הריבון בשטח - התנהלות הזוכה לגיבוי מלא מהמדיניות הרשמית של ישראל בגדה.
אני עובדת במחלקת ריכוז המידע של בצלם מאז 2003, ומנהלת אותה מאז 2016. במהלך השנים תיעדנו ותחקרנו אלפי תקיפות של מתנחלים. לצערי, ריבוי האירועים אינו מאפשר לנו לפרסם דיווח על כל אירוע כזה, וחלק מהמקרים שתעדנו הגיעו, בסופו של דבר, רק לארכיון הארגון. כדי לשקף טוב יותר את תכיפות האירועים וחומרתם, החלטנו להשיק באתר האינטרנט שלנו בלוג חדש, שייתן ביטוי לקולות האנשים החשופים למעשי אלימות אלה. חוסר האונים שלהם משתקף היטב בעדויות הנמסרות לתחקירני שטח שלנו, מהן עולה כי הם יודעים שאיש לא יפעל כדי למנוע את הפגיעה החוזרת ונשנית בהם, וכי הסבירות שיזכו בצדק או בפיצוי נמוכה עד לא קיימת.

חלק מסיפורי האלימות מקוממים ומייאשים, אחרים קשים מנשוא: קשה להפסיק לחשוב על הוריו של מוחמד אבו ח'דייר, בן ה-16 משועפאט, שנחטף ונשרף למוות על-ידי שלושה אזרחים ישראלים; על שמונת ילדיה ובעלה של עאאישה ראבי, שנהרגה מפגיעת אבן שהושלכה מכיוון ההתנחלות רחלים על המכונית בה נסעה; או על אחמד דוואבשה – שנכווה בכל גופו ושכל את אחיו והוריו כשביתו בדומא הוצת על-ידי מתנחלים. מערכת אכיפת החוק פעלה בשלושת המקרים הללו ואף הוגשו כתבי אישום, אולם זהו החריג שאינו מעיד על הכלל. מאות פורעים לא נתפסו ולא נחקרו מעולם. למעשה במרבית המקרים הרשויות לא ניסו כלל לאתר ולעצור את האחראים. בחלק מהמקרים אנשי כוחות הביטחון אף נכחו באירועים עצמם מבלי לעשות דבר, או אף גרוע מכך, שיתפו פעולה עם מעשי המתנחלים.

כך גוזרת ישראל על הפלסטינים חיים בהם אין דין ואין דיין, אין אכיפה ואין צדק: הרשויות מגבות את המתנחלים האלימים ואף מסייעות להם, במטרה להשתלט על כמה שיותר מאדמותיהם. זוהי מציאות יומיומית, בלתי נסבלת ומקוממת, שחשוב לדבר עליה.

בברכה, 

סוהיר עאבדי,
מנהלת מחלקת ריכוז מידע בבצלם
עוד על הפעילות שלנו החודש:
  • שנתיים חלפו מאז החלו ההפגנות על גבול רצועת עזה, בדרישה להסרת המצור ומימוש זכות השיבה. מספר הנפגעים עצום: מעל 200 הרוגים, 8,000 פצועים, בהם 1,500 קטינים, 155 קטועי גפיים ו-27 משותקים, 21 בני אדם איבדו עין אחת ומפגין אחד התעוור לחלוטין. הכדורים ורימוני הגז שנורו על המפגינים שינו את חייהם ללא היכר. טיפולים רבים אינם זמינים ברצועה, וישראל מנצלת את שליטתה במעברים ומסרבת באופן כמעט גורף לאפשר לפצועים לקבל טיפול רפואי ראוי מחוץ לגבולותיה, כולל בגדה ובמזרח ירושלים. כך נראית נקמה.
  • בסוף שנת 2019 החזיקה ישראל 186 קטינים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. ארבעה מהם היו עצורים מנהליים. קטינים (ובגירים) המועמדים לדין בבתי המשפט הצבאיים אינם מקבלים משפט צדק וההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם כרוכים בהפרה שיטתית ומערכתית של זכויותיהם. במהלך כל ההליך, לא ניתנת להם אפשרות אמיתית להוכיח את חפותם, ותפקידם של השופטים מסתכם רק באישור עסקת הטיעון שסוכמה כבר בין התביעה לבין ההגנה. כאשר מדובר במעצר מנהלי – הקטינים אף אינם יודעים מתי ישוחררו, שכן ניתן להאריך מעצר זה ללא הגבלה. תחקירני בצלם גבו עדויות בנוגע לשלושה קטינים ששהו במעצר מנהלי, בהן מתוארים הקשיים איתם נאלצים קטינים אלה להתמודד.  
  • 4,544 אסירים ועצירים פלסטינים, המוגדרים כביטחוניים, הוחזקו במתקני כליאה של שירות בתי הסוהר נכון לסוף דצמבר 2019. לכל אסיר יש משפחה – הורים, אחים וילדים – הרוצה להגיע לבתי הכלא כדי לבקר את הבן, האח או האב, אך תלויים לצורך כך בקבלת היתר מישראל. חלק מבני המשפחה מגלים כי הוגדרו כ"מנועים ביטחונית" ונאסר עליהם לבקר את בן המשפחה, לפעמים למשך שנים, ללא כל הסבר. ברי המזל, הזוכים להיתר, מטורטרים במשך 17 שעות בדרכים, במסע הרצוף מחסומים ובדיקות, ייסורים, השפלות ואיסורים. זאת, רק כדי לראות את אהובם מאחורי זכוכית עבה, למשך 45 דקות בלבד, בטרם יצאו לדרך המפרכת חזרה. תחקירני בצלם גבו עדויות מקרובי משפחה שעמדו במסעות המייסרים.
  • פוסט חדש בבלוג הצילום שלנו מזמין אתכם לשכונת בטן אל-הווא בסילוואן שבמזרח ירושלים. בשכונה, שהרשויות הישראליות – ובראשן עיריית ירושלים – הזניחו במכוון מאז סיפחה אותה ישראל לשטחה, הופיעו לאחרונה ציורי קיר מרהיבים, המציגים ציפורים ועיני-ענק, כחלק מפרויקט אמנות רחוב. הציורים הצבעוניים מסייעים אולי בהסתרת התשתיות הקורסות, הצפיפות, והעדר התקווה. אך שום דבר לא יסתיר את מאמציה של עמותת "עטרת כהנים", הפועלת בסיוען ובעידודן של הרשויות הישראליות ובאישור בתי המשפט, לפנות מביתם כ-700 תושבים, בטענות שווא. רק בשבועות האחרונים, אישר בית משפט השלום, בשלושה מקרים שונים, את פינויים של 47 בני אדם, בהם 14 קטינים, ולאפשר למתנחלים להיכנס לבתיהם במקומם.    
  • התשתיות ברצועת עזה קרסו כבר מזמן, והתושבים סובלים ממחסור קיצוני במים, מאספקה מינימלית בלבד של חשמל, וממערכות ביוב שמתקשות לתפקד. מאות אלפי נשים ונערות מתמודדות ברגע זה עם אבטלה חונקת וחיים קשים מנשוא. לרגל יום האישה הבינלאומי החל השנה, אנחנו מביאים את קולותיהן של חמש מהן, המספרות על דרכן להתמודד עם המציאות הבלתי אפשרית שנכפתה עליהן.
  • מה יענו ההורים והמורים לילדי כיתה ד' מח'ירבת סוסיא, כאשר ישאלו אותם מדוע החרימו אנשי המנהל האזרחי, מלווים בשוטרי מג"ב, את הקרוואן בו למדו? במקום בו עמד הקרוואן נשארו מורה ותלמידים ללא כיתה, ותושבים ללא תשובות.
מהתקשורת:

תודה על תמיכתכם, מעורבותכם ושותפותכם הפעילה.
 
Facebook
Twitter
Website