דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בהחלטה מקוממת אישר בג"ץ את גירושם של נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה מביתם

נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה. הצילום באדיבות המשפחה.
נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה. הצילום באדיבות המשפחה.

ב-22.7.15 אישר בג"ץ למדינה לגרש את נדיה אבו אל-ג'מל, ולמעשה גם את שלושת ילדיה, מביתם במזרח ירושלים. השופטים רובינשטיין, ג'ובראן והנדל דחו את הטענה כי יש לבטל את ההחלטה, בין השאר מאחר שמדובר בצעד נקמני, ואף שללו את האפשרות לבטל את הגירוש מטעמים הומניטאריים. לבקשת המוקד להגנת הפרט, שייצג את העותרים, ניאותה המדינה לעכב את הגירוש עד תום חג הקורבן בתחילת אוקטובר.

החלטת השופטים קצרה וכוללת שתי פסקאות בלבד. הנימוק המשפטי המוצג בה מסתכם במשפט אחד, שגם הוא ציטוט של פסק דין שניתן לפני יותר מעשור: "בית משפט זה כבר קבע בעבר, כי בנסיבות כאלה, בהעדר תא משפחתי, 'אין לזר זכות לקבל מעמד בישראל מכח ילדיו, שכן קטין תלוי בהוריו ואין הוריו תלויים בו' (השופטת חיות) והכל על סמך פסיקה קודמת".

השופטים קיבלו החלטה זו למרות שהיו מודעים היטב לפגיעתה בילדיה של אבו אל-ג'מל - בני שלוש, ארבע, ושש, כולם תושבי קבע בישראל. הם מנסים אמנם להמתיק בהחלטתם את הגלולה: הם מציינים שהמדינה לא מונעת מהילדים להמשיך לגור בתוך גבולות ירושלים, אם כי הם מניחים שהם יעדיפו להצטרף לאמם - כאילו יכלו ילדים כה צעירים לבחור בעצמם את מקום מגוריהם. הם מציינים גם שהמדינה הודיעה שהיא תבחן ב"נפש חפצה" בקשות של האם ללוות את ילדיה בביקורים אצל משפחת האב או לטיפולים רפואיים ואף ציינו כי הם "רואים מקום לגמישות" בבחינת בקשות אלה. אולם הם נמנעו מלפסוק שיש לאשרן. לעומת זאת, את הגירוש מהבית, את ניתוק הילדים ממשפחתם, מחבריהם ומכל המסגרות המוכרות להם – בחרו השופטים לאשר.

בנוסף, השופטים התעלמו מהסכנה שהילדים עלולים לאבד את ביטוח הבריאות המגיע להם על פי חוק. זאת, משום שככלל, תושבי ירושלים הפלסטינים העוברים להתגורר בשטחי הגדה שלא סופחו למדינת ישראל מאבדים את ביטוח הבריאות שלהם. הדבר חמור במיוחד בהתחשב בכך ששניים מהילדים סובלים מבעיות בריאות ייחודיות ונדרשים לטיפול רפואי צמוד.

גירושם של נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה מביתם לא היה מתאפשר לולא יצרו ממשלות ישראל השונות – באישורם של שופטי בג"ץ – מציאות בלתי אפשרית בירושלים: סיפוח בלתי חוקי של חלקים מהגדה המערבית לשטחה של ישראל, שרטוט קו גבול מוניציפאלי של העיר באופן שרירותי, תוך פיצול יישובים פלסטיניים; הקמת גדר הפרדה בתוך אזורי מגורים פלסטיניים שהתפתחו במהלך השנים והרס מרקם החיים באזורים אלה; והטלת איסור מוחלט כמעט על מתן מעמד קבוע בישראל לפלסטינים תושבי הגדה - גם אם נישאו לתושבי מזרח ירושלים או לאזרחים ישראלים.

מציאות זו היא שכפתה על אבו אל-ג'מל לחיות כזרה בבית שהקימה עם בעלה, שנים רבות לאחר שנישאו ולאחר שנולדו ילדיהם. זאת, למרות שהבית שבו נולדה ושבו גרים הוריה נמצא במרחק קטן משם, ובעבר הלא רחוק – לפני שישראל כבשה וסיפחה את השטח –שני האזורים נחשבו חלק מכפר אחד.

רקע

ב-18.11.14 ביצעו עודיי ור'סאן אבו אל-ג'מל, תושבי ג'בל אל-מוכבר שבמזרח ירושלים, פיגוע בבית כנסת בשכונת הר נוף, שבו הרגו ארבעה מתפללים ופצעו שבעה. באירוע נהרג גם שוטר בחילופי האש בין התוקפים לשוטרים, אך טרם הוברר מה היה מקור הירי שפגע בו. במהלך האירוע נהרגו שני מבצעי הפיגוע מירי כוחות הביטחון. מאז, מאיימות הרשויות לנקוט צעדי ענישה קשים נגד בני משפחתם: לבתי המשפחות הוצאו צווי הריסה, ומשרד הפנים הפסיק את הליך איחוד המשפחות במסגרתו התאפשרה שהותה של נאדיה אבו אל-ג'מל, אשתו של ר'סאן אבו אל-ג'מל, בירושלים. 

נאדיה אבו אל-ג'מל גדלה בכפר א-סוואחרה א-שרקייה, ונישאה בשנת 2002 לר'סאן אבו אל-ג'מל, תושב ג'בל אל-מוכבר. שני הכפרים היו בעבר כפר אחד, אולם ב-1967 ישראל חצתה אותו לשניים וסיפחה את חציו האחד לשטחה. תושבי ג'בל אל-מוכבר קיבלו מעמד של תושבי ישראל ותושבי א-סוואחרה א-שרקייה נותרו במעמד של תושבי הגדה. בשנים הראשונות שלאחר הסיפוח, לא הייתה לו משמעות מעשית והתושבים עברו בין שני חלקי הכפר ללא הגבלה. אולם, במהלך השנים החמירה ישראל בהדרגה את ההגבלות על תנועת התושבים ואלה הגיעו לשיאן עם הקמת גדר ההפרדה ב-2003 בין שני חלקי הכפר.

בשל מציאות זו, נאלצו בני הזוג להגיש בקשה לאיחוד משפחות, על מנת שיוכלו לגור יחד בג'בל אל-מוכבר. אולם, מאז הקפיאה ישראל הליכים אלה בשנת 2002, לא ניתן עוד לקבל מעמד תושבות במסגרתם. הקלות שהוכנסו בעקבות שורה של עתירות לבג"ץ מאפשרות עתה לנשים מעל גיל 25 וגברים מעל גיל 35 להגיש בקשות לאיחוד משפחות, אך כל שיקבלו הם אישורי שהייה זמניים בישראל שניתנים על ידי המנהל האזרחי לתקופות קצרות בלבד. בעת ביצוע הפיגוע, שהתה נאדיה בביתה בשכונת ג'בל אל-מוכבר מכוחו של אישור שהייה זמני שניתן לה כחלק מהליך איחוד המשפחות שבני הזוג החלו בו ב-2009. יום לאחר הפיגוע קיבלה נאדיה הודעה על שלילת האישור שלה וכן על שלילת הביטוח הרפואי של הילדים, על אף מעמדם של הילדים כתושבי מזרח ירושלים.

ב-30.11.2014 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה בדרישה לבטל את גירושה של נאדיה אבו אל-ג'מל. במסגרת העתירה ביקש המוקד מבית המשפט להוציא צו ביניים שיאסור על הגירוש עד לסיום הדיון בעתירה. בעתירה טען המוקד, בין השאר, כי מעולם לא הועלתה נגד אבו ג'מל טענה ביטחונית ולא נטען כי עצם שהייתה בישראל מסוכנת או מסכנת את ביטחון הציבור. בתגובה הודיעה המדינה ב-8.12.14 כי הליך איחוד המשפחות של האישה נפסק ביום מותו של בעלה וכי תיקה הועבר לוועדה הומניטארית שתייעץ לשר הפנים. ב-4.6.15 דחה בג"ץ את בקשת המוקד להגנת הפרט למתן צו ביניים. הדיון בעתירה נקבע ל-13.7.15 אולם בהיעדר צו ביניים, קיים חשש שהרשויות יגרשו את אבו אל-ג'מל וילדיה מביתה עוד קודם לכן. כיום מתגוררת נאדיה אבו אל-ג'מל עם ילדיה בדירה קטנה הצמודה לבית הוריו של בעלה. לדבריה, הילדים ממשיכים לקבל את הטיפול הרפואי כרגיל. גירושם של אבו אל-ג'מל וילדיה משמעותו ניתוק המשפחה ממרכז חייהם בירושלים: הם יוותרו ללא מקום מגורים, ינותקו מקרובי משפחתם ומחבריהם, ביטוח הבריאות יישלל מהילדים, תימנע מהם גישה לגנים ולבתי הספר בירושלים, וישללו מהם שירותים אחרים להם זכאים תושבי העיר.