דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

שגרת כיבוש: חיפוש לילי אלים ומעצר של שמונה בני משפחה הסתיים בשחרורם של שבעה מהם לבתיהם, לאחר שרובם נכלאו למשך שבוע

ב-3.11.16, בסביבות השעה 2:00 בלילה, הגיעו חיילים לבתי משפחת סאלם בפאתי מחנה אל-אמערי שבמחוז רמאללה, ועצרו שמונה מבני המשפחה, אחד מהם קטין. העצורים היו בני הזוג ג'יהאד וזוהדי סאלם, שניהם בני 49, ושישה מילדיהם - דיב, בן 28, מוחמד, בן 26, מהראן, בן 24, פאדי, בן 23, איהאב, בן 22 ובהאא, בן 15.

גי'האד וזוהדי סאלם. צילום: איאד חדאד, בצלם, 14.11.16
גי'האד וזוהדי סאלם. צילום: איאד חדאד, בצלם, 14.11.16

לפי תחקיר בצלם, בליל ה-3.11.16, בסביבות השעה 2:00 בלילה, נכנסו שתי קבוצות של בין שבעה לעשרה חיילים כל אחת, חלקם רעולי פנים – לשני בתים דו קומתיים וסמוכים זה לזה בהם גרה משפחת סאלם. דועאא סאלם, בת 25, שגרה עם בעלה דיב וארבעת ילדיהם – אדם, בן 8, מלאכ, בת 5, נור, בת 3 וג'יהאן, בת שנתיים – בקומה השנייה של אחד הבתים, שמעה אנשים הולכים על גג ביתה וסיפרה על כך לבעלה, שניגש לפתוח את הדלת. בעדות שמסרה לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-3.11.16 תיארה את מה שקרה לאחר מכן:

ראינו חיילים עומדים ליד הדלת ואחרים שהתפרסו במדרגות שעולות לדירה ולגג. ברגע שהם ראו את בעלי הם התנפלו עליו וניסו לאזוק אותו בכניסה לבית. הוא מחה. הם היו שבעה חיילים חמושים והם דחפו אותו, השכיבו אותו על הרצפה, אזקו את ידיו מאחור והובילו אותו החוצה.

לאחר כשעה חזרה קבוצת החיילים אל הבית עם דיב סאלם, שהיה אזוק ועיניו היו מכוסות, בלוויית קצין דובר ערבית. החיילים נכנסו עם דיב למטבח, ומחדרה שמעה דועאא סאלם את הקצין מתחקר את בעלה על עבודתו במנגנון המודיעין של הרשות הפלסטינית ועל אחיו הגרים בבית הסמוך. במקביל ערכו החיילים חיפוש בבית, הוציאו חפצים מהארונות והותירו אחריהם מהפכה. במהלך החיפוש התעוררו ילדיהם של דועאא ודיב.

ביתם של דועאא ודיב סאלם במחנה הפליטים אל-אמערי. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.11.16
ביתם של דועאא ודיב סאלם במחנה הפליטים אל-אמערי. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.11.16

לאחר כחצי שעה הוציאו החיילים שוב את דיב סאלם מהבית. הם הורו לדועאא וילדיה להיכנס לסלון וערכו חיפוש בחדר השינה ובחדר הילדים. לאחר כעשר דקות נוספות יצאו החיילים מהבית ובדרך עצרו את מוחמד סאלם, אחיו של דיב, שגר בקומה הראשונה. אחד הקצינים נשאר בבית למשך כחצי שעה. דועאא סאלם סיפרה:

קצין אחר, שלא דיבר ערבית, עקב אחרי התנועות והמבטים שלי כאילו רצה לדעת אם אני מסתירה או יודעת משהו. הוא לא שאל אותי כלום. הוא נשאר בבית במשך כחצי שעה. הילדים היו מפוחדים ובכו והקצין התחיל לשחק אתם כדי שיפסיקו לבכות.

במקביל, קבוצה נוספת של כעשרה חיילים, חלקם רעולי פנים, כיתרה את הבית הסמוך, השייך גם הוא למשפחה. אחד הבנים, איהאב, העיר את הוריו והודיע להם שחיילים מכתרים את ביתם. ההורים, זוהדי וג'יהאד סאלם, יצאו למרפסת הבית ומשם ראו חיילים האוזקים מאחור את ידיהם של שניים מתושבי המחנה ומכסים את עיניהם.

כמה דקות לאחר מכן נכנסו החיילים לביתם, מלווים בכלב עם מחסום לפיו. החיילים הובילו את זוהדי סאלם החוצה, אזקו את ידיו וכיסו את עיניו. ג'יהאד סאלם שאלה קצין דובר ערבית "מה עשינו? מה אתה רוצה"? ונענתה שהחיילים מחפשים נשק. החיילים חזרו לבית יחד עם זוהדי סאלם, הורו לג'יהאד ובנותיה - וורוד, בת 17, ח'ולוד, בת 14 ועוהוד, בת 11 – להיכנס לסלון הבית ולקחו את ארבעת בניה ואת בעלה למרפסת. לאחר מכן החלו החיילים לערוך חיפוש בחדרי הבית, שבמהלכו קרעו כריות, פתחו מגירות וארונות והחרימו את החומרים שהיו במצלמות האבטחה שמותקנות בחזית הבית. ח'ולוד סאלם, בת ה-14, סיפרה לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-3.11.16 על החיפוש:

חיילת הובילה את הכלב לחדרים כשמאחוריה שני חיילים. הכלב התחיל לרחרח את החפצים ואת הרהיטים. האחיות שלי, אמא שלי ואני נשארנו בסלון, תחת שמירה של החיילים. מאוד פחדנו. אחותי הקטנה עוהוד, בת 11, פחדה במיוחד ובכתה כל הזמן. אמא שלי ניסתה להרגיע אותה.

המטבח בביתם של דועאא ודיב סאלם לאחר החיפוש. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.11.16
המטבח בביתם של דועאא ודיב סאלם לאחר החיפוש. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.11.16

עם תום החיפוש בחדרים, לקחה החיילת את ג'יהאד וערכה חיפוש על גופה ואז החזירה אותה אל בנותיה. בעלה של ג'יהאד וארבעת בניהם הגרים עמם הוצאו על ידי החיילים מהבית. בין השעות שלוש לארבע לפנות בוקר יצאו גם שאר החיילים מהבית. אולם לדברי ג'יהאד, הקצין חזר לבית כמה דקות לאחר-מכן, דרש שגם בנותיה יצאו מהבית ואיים לעצור אותן. היא סירבה ובסופו של דבר עצרו החיילים רק את ג'יהאד עצמה ולקחו אותה בבגדי השינה שלה מבלי לאפשר לה להחליף בגדים או להיפרד מבנותיה. בדרכה החוצה הספיקה ג'יהאד לבקש מבנותיה להתקשר לשכנתן כדי שתבוא לשהות אתן. ג'יהאד סאלם נלקחה לרכב המעצר שבו כבר היו בעלה וששת בניה, כולם אזוקים ומכוסי עיניים. בעלה התקשה לנשום בשל בד שכיסה את פיו. כלי הרכב, שבו ישבו גם כשבעה חיילים וכלב, עזב את המקום. בשלב זה התפתחו במחנה עימותים, שנמשכו כשעה, בין צעירים שיידו אבנים לבין חיילים, שירו עליהם רימוני גז, הלם, כדורי "גומי" וכדורים חיים. במהלך העימותים נפצעו שניים מתושבי המחנה מירי כדורי "גומי".

החיילים לקחו את בני המשפחה לכלא עופר, משם הועברו לאחר כשעה לכלא רמלה. לאחר שהוחזקו במשך כשעה בחצר, נדרשו בני המשפחה לחתום על מסמכים בעברית בהם הם מצהירים על הסכמתם להיחקר ללא נוכחות עורך דין, אולם הם סירבו לעשות זאת. בני המשפחה נחקרו לאורך היום. ג'יהאד נחקרה במשך כשלוש שעות, בלי שניתנה לה אפשרות להתייעץ עם עורך דין. החוקר שאל אותה על עבודתם ועל חייהם של בניה, אך לא יידע אותה אילו חשדות קיימים נגדה או נגד בני משפחתה. בסביבות השעה 17:00 דרש ממנה החוקר לחתום על עדותה, שנרשמה בעברית, אך היא סירבה. ג'יהאד הועברה לכלא עופר ושוחררה בשעה שמונה בערב. בעלה וחמישה מבניה נחקרו והוחזקו במשך שבוע בכלא רמלה ובמגרש הרוסים ואז שוחררו לבתיהם. בנה מהראן עצור עדיין בכלא עופר. בעדות שמסרה לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-14.11.16 תיארה ג'יהאד את תחושותיה כשחזרה לביתה:

מצאתי את הבנות מפוחדות ושבורות כאילו איבדו בן משפחה. ואיך לא? כל המשפחה נעצרה, כולל אבא ואמא שלהן. מעולם לא שמעתי על דבר כזה: לעצור משפחה שלמה כולל האם והאב, רק בגלל שהבן שלי מהראן נחשד בהחזקת נשק או בזה שיש לו קשר לנשק. גם אם זה נכון, ואני לא מאמינה בזה, למה מענישים משפחה שלמה? במה אני, בעלי, אחיו ואחיותיו אשמים? במה אשמים תושבי השכונה, שכל כוחות הצבא הטילו עליהם אימה בשעת לילה מאוחרת בזמן שהאנשים ישנים? אלה מעשים נבזיים ושפלים.

אחת מבנותיהם של דועעא ודיב סאלם בביתם, לאחר החיפוש. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.11.16
אחת מבנותיהם של דועעא ודיב סאלם בביתם, לאחר החיפוש. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.11.16

הקלות הבלתי נסבלת שבה מופרעת שגרת חייהם – הרעועה ממילא – של תושבי הגדה עולה בבירור במקרה זה: כך, באישון לילה, נכנסו חיילים לבתיה של משפחה והטילו אימה על כל בני הבית - בהם ילדים קטנים שהתעוררו משנתם, ערכו חיפוש אלים והותירו מאחוריהם מהפכה. שמונה בני משפחה נעצרו. האם שוחררה בשעות הערב והשאר – למעט אחד, שעודנו עצור – שוחררו לאחר שבוע לבתיהם, בהם קטין בן 15. החוק הצבאי שחל בגדה המערבית מתיר לקצינים ולחיילים להיכנס לכל בית פלסטיני בכל עת, מבלי שיידרשו להציג צו או להצדיק את המעשה. מערכת הביטחון עושה שימוש גורף בסמכות זו, כשהיא נתלית בהצדקות ביטחוניות קלושות. כניסות ליליות לבתים, הכרוכות בהטלת אימה על התושבים, פגיעה בכבודם והרס רכושם, מתרחשות מדי לילה ברחבי הגדה והפכו כבר מזמן לחלק אינהרנטי משגרת הכיבוש.

תגיות

מיקום