דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

חיילים ירו למוות בנער בן 16 במהלך הפגנה ליד גדר המערכת בעזה – ההרוג ה-24 בהפגנות אלה מאז החלו באוקטובר 2015

עדכון: ג'מאל מוסלח, שהיה עד להריגתו של עבד א-רחמאן אבו המיסה, ועדותו מופיעה להלן, נפצע בגבו מירי חיילים ב-29.12.2017 ומת מפצעיו למחרת.

ביום שישי ה-28.7.17, בסביבות השעה 14:30, התקיימה ההפגנה השבועית בסמוך לגדר המערכת ממזרח למחנה הפליטים אל-בוריג' שברצועת עזה. באותו שבוע נערכה ההפגנה בסימן האירועים במזרח ירושלים ובמסגד אל-אקצה, והשתתפו בה כ-150-100 צעירים. במהלך ההפגנה יידו הצעירים אבנים, חלקם באמצעות קלע, לעבר קבוצת חיילים שהייתה מעברה השני של גדר המערכת. החיילים ניצבו מאחורי סוללות עפר ולצדן וירו רימוני גז מדמיע לעבר המפגינים. כשהמפגינים החלו להתקרב לגדר, ירו החיילים אש חיה לעבר רגליהם.

מפגינים פלסטינים נמלטים מירי כוחות הביטחון הישראליים במהלך הפגנה ליד גדר המערכת במזרח העיר עזה. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 20.11.15
מפגינים פלסטינים נמלטים מירי כוחות הביטחון הישראליים במהלך הפגנה ליד גדר המערכת במזרח העיר עזה. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 20.11.15

מתחקיר בצלם עולה כי בסביבות השעה 16:00 הלכו עבד א-רחמאן אבו המיסה, בן 16, וכמה מחבריו – כולם תושבי מחנה הפליטים אל-בוריג' – כמה עשרות מטרים דרומה לאורך הגדר, בניסיון להתרחק מהחיילים. אבו המיסה טיפס על גבעה קטנה עליה מוצבת גדר התיל שעוברת לאורך גדר המערכת במרחק של כחמישים מטרים ממנה.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם ח'אלד אל-עזאייזה ב-30.7.17 סיפר ג'מאל מסלח, בן 20, שעמד קרוב לאבו המיסה, על האירוע:

ג'מאל מסלח, בן 20. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם. 30.7.17.עבד א-רחמאן עלה על הגבעה ואיסמאעיל ג'בר ומואמן אל-ח'אלדי הלכו איתו. תוך כדי שהם התקדמו, עבד א-רחמאן נפגע מכדור שירה אחד החיילים ממרכז סוללת העפר, במרחק של בערך 50 מטר משם. הוא נפגע בצד ימין, נפל ארצה והתחיל לצעוק "ג'מל, תעזור לי" ולהגיד את תפילת השהאדה. פחדתי ואמרתי לו שאני לא יכול להגיע אליו. באותו רגע שעבד א-רחמאן נפגע, גם איסמאעיל נפגע ונפל לידו. מואמן ניסה לגרור את עבד א-רחמאן אחורה ואז גם הוא נפגע ונפל. לכן לא יכולתי להתקרב אליהם.

אחרי שהירי פסק, עליתי לגבעה. הרמתי את איסמאעיל הפצוע על הכתפיים וסחבתי אותו מערבה, רחוק מהגבול. שאר הבחורים הרימו את עבד א-רחמאן ואת מואמן. הכנסתי את איסמאעיל לאמבולנס והבחורים באו אחריי והכניסו את עבד א-רחמאן לאותו האמבולנס. הוא לא נשם. הוא כבר היה מת.

מואמן אל-ח'אלדי, בן 23, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם ח'אלד אל-עזאייזה ב-30.7.17:

עמדתי עם כמה בחורים והם אמרו לי שהם שמעו מישהו צועק מלמעלה. טיפסתי על גבעת עפר קטנה וראיתי את עבד א-רחמאן שרוע על האדמה. הוא ביקש עזרה וחזר על השהאדה. במרחק קטן ממנו, יותר קרוב אליי, ראיתי את איסמאעיל ג'בר שוכב על האדמה. התחלתי למשוך את עבד א-רחמאן מהרגליים ואז החיילים ירו כדור שפגע בירך ימין שלי. עזבתי את עבד א-רחמאן, התרחקתי כמה מטרים ונפלתי. עבד א-רחמאן ואיסמאעיל נשארו שרועים על האדמה לידי. איסמאעיל ניסה לקום ואז החיילים ירו עליו עוד כדור והוא שוב נפל.

התחלתי לצעוק לעבר המפגינים, שהיו רחוקים מאתנו, שיבואו לעזור. כמה מהם הגיעו והרימו את עבד א-רחמאן, שלא נשם, ואת איסמאעיל. הם העבירו אותם לאמבולנס שעמד רחוק ואז חזרו אליי. אני דיממתי מהפציעה וזחלתי על האדמה כדי להתרחק מהגבול.

מואמן אל-ח'אלדי, בן 23, נפצע מירי בירך ימין. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם. 30.7.17.
מואמן אל-ח'אלדי, בן 23, נפצע מירי בירך ימין. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם. 30.7.17.

כשהגיעו אליי הבחורים הם סחבו אותי על הידיים למרחק של 300-250 מטר. הם לא מצאו רכב אז הם הסיעו אותי על אופנוע. בדרך פגש אותנו אמבולנס שהעביר אותי לבית החולים שוהדאא אל-אקצה, שם חבשו לי את הפצע ועשו לי צילומים שהראו שיש פצע כניסה ויציאה של כדור בירך ימין.

אבו המיסה הגיע לבית החולים שוהדאא אל-אקצה ללא רוח חיים. בבדיקה התגלה פצע כניסה של כדור בכתף ימין ופצע יציאה בחלק העליון של הגב. אל-ח'אלדי נפצע מירי בירך ימין וג'בר נפצע מירי ברגל ובירך שמאל. השניים שוחררו מבית החולים למחרת.

לפני כשנתיים, ב-10.10.15, נעצר אבו המיסה יחד עם חמישה צעירים פלסטינים נוספים, שניים מהם קטינים, לאחר שחצו את גדר המערכת לאחר הפגנה באזור. בעת המעצר ובשלושת הימים שאחריו התעללו חיילים בעצורים: הם החזיקו אותם כבולים בשטח פתוח לאורך כל התקופה, הכו אותם שוב ושוב, מנעו מהם שינה ואף כיבו סיגריות על רגליו וידיו של אחד הקטינים. אבו המיסה הורשע בהסתננות לישראל ונידון לארבעה חודשים. הוא שוחרר ב-26.1.16.

בעדות שמסרה לתחקירנית בצלם אולפת אל-קורד ב-30.7.17 סיפרה אמו, חיכמת אבו המיסה, בת 52, על בנה:

חיכמת אבו המיסה, בת 52, אמו של עבד א-רחמאן שנהרג מירי חיילים ליד גדר המערכת בעזה. צילום: אולפת אל-קורד, בצלם. 30.7.17.עבד א-רחמאן היה בכיתה ט' כשנעצר. הוא הפסיד ארבעה חודשים של בית ספר ונאסר עלינו לבקר אותו בכל התקופה הזו. הייתי במצב נפשי קשה מאד ועצובה מאד בגלל המעצר שלו.

שמחתי מאד כשהוא שוחרר ב-26.1.16. לעולם לא אשכח את היום הזה. חיכיתי לו במחסום ארז מהשעה 9:00 עד שהוא הגיע בשעה 16:00. פגשתי אותו מחוץ למחסום, חיבקתי ונישקתי אותו וחזרנו הביתה. עבד א-רחמאן חזר לבית הספר ועלה לכיתה י'. הוא היה במצב נפשי קשה ולא רצה להמשיך בלימודים. הוא היה מאד עצבני, צרח מדי פעם ולא אהב לדבר עם אף אחד.

רשמתי אותו להכשרה מקצועית באונר"א כדי שילמד מקצוע שיועיל לו בעתיד וכדי לשפר את מצבו הנפשי, שהיה גרוע בגלל השהות בכלא הישראלי.

ביום שישי האחרון, 28.7.17, הגיע לבית שלנו שכן והודיע לבעלי שעבד א-רחמאן נפצע. הבנות שלי הדליקו את הטלוויזיה וראו בחדשות דיווח שהבן שלי נהרג. לא האמנתי למה שאני רואה בטלוויזיה. התחלתי לדקלם פסוק מהקוראן: "אנחנו של אלוהים ואליו נחזור". אחר כך התעלפתי. הילדים שלי העירו אותי ונסעתי לבית החולים עם בעלי, הבנות והשכן שלנו.

כשהגענו לבית החולים שוהדאא אל-אקצה, שאלתי על הבן שלי בקבלה. הרופאים הודיעו לי שהוא מת ושהוא נמצא כבר בקירור. לא האמנתי להם. הייתה לי תקווה שעבד א-רחמאן עדיין בחיים, אבל הרופאים אישרו שהוא מת. נפלתי לרצפה וצרחתי ובכיתי על מותו של הבן שלי.

אחר כך הלכתי לחדר הקירור של בית החולים. אחד האחים פתח את המגירה שבה שכב עבד א-רחמאן. כשראיתי אותו שוכב במקרר צרחתי ובכיתי, חיבקתי אותו וקיוויתי שהוא יתעורר ושנוכל לקחת אותו הביתה איתנו. הייתי בהלם שבני היקר מת, שאיבדתי אותו ושלא אראה אותו יותר. נפרדתי ממנו באותו רגע. הלב שלי נקרע מכאב הפרידה מהבן שלי. בזמן שחיבקתי אותו הרגשתי שאני רוצה לשים אותו בלב שלי ושלא ייפרד ממני לעולם, אבל המוות הפריד בינינו. אחרי שנפרדתי ממנו בבית החולים, חזרתי הביתה אבלה וכואבת.

עכשיו אני מתגעגעת לעבד א-רחמאן. אני מתגעגעת לצחוק ולאהבה ולבדיחות שלו. למרות הכאב והאבל שאני מרגישה על הפרידה ממנו, אני מתפללת בשבילו ומקווה שיזכה לרחמים.

עבד א-רחמאן אבו המיסה שנהרג מירי חיילים ליד גדר המערכת ברצועת עזה ב-28.7.17.צילום: ח'אלד אל-עזאייזה. 2016.מתחקיר בצלם עולה כי חיילים הרגו את עבד א-רחמאן אבו המיסה ופצעו את איסמאעיל ג'בר ומואמן אל-ח'אלדי בירי
אש חיה ממרחק של כחמישים מטרים, על אף שהשלושה לא סיכנו אותם. בשנת 2016 נהרגו בקרבת מקום המפגינים מוחמד אבו סעד ועבד א-רחמאן א-דבאר'. עם הריגתו של אבו המיסה עלה ל-24 מספר הפלסטינים שנהרגו בידי חיילים במהלך ההפגנות ליד לגדר המערכת, שהחלו באוקטובר 2015. אף לא אחד מהם סיכן את חיי החיילים. אבו המיסה הוא הקטין השלישי מבין ההרוגים.

מסדרת האירועים הקטלניים ליד גדר המערכת עולה בבירור כי הצבא מיישם מדיניות של ירי לא חוקי לעבר מפגינים שאינם מסכנים את חיי החיילים. הצבא אינו מכחיש מציאות זו, אלא מציג אותה בהודעות לתקשורת כ"ירי לעבר מסיתים מרכזיים" וכפעולות שננקטות "למניעת פגיעה בגדר המערכת". כך או כך, מדובר במציאות ברורה של ירי בלתי חוקי, פעמים רבות קטלני, נגד מפגינים פלסטינים שאינם מהווים סכנה – אבל דמם זול.

לאורך שנות דור פנה בצלם למערכת אכיפת החוק הצבאית במטרה לקדם דין וחשבון משמעותי במקרי הרג של פלסטינים, אולם פניות אלה לא הוכיחו את עצמן. במקרים רבים לא נפתחה חקירה כלל, ובכל מקרה, אחריתה של חקירה כזו – אפילו כן נפתחה – היא, כמעט תמיד, טיוח. לכן, החליט בצלם לחדול מפנייה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירה – כאשר באותה העת, בצלם מוסיף לפעול לקידום דין וחשבון באמצעות תחקור מקרים מסוג זה ופרסומם. עם זאת, כמובן שהחובה לחקור ולמצות את הדין עם כל האחראים לאירועים מסוג זה מוטלת עדיין על המערכת הצבאית. אלא שכל עוד נמשכת מדיניות הטיוח השיטתי של הפרקליטות הצבאית, הרי שאין דבר שירתיע אנשי כוחות הביטחון מלהמשיך בירי קטלני שכזה כלפי פלסטינים שאינם מסכנים אותם.

ב-27.3.18 פורסם בכלי התקשורת כי טרם הוחלט אם תפתח חקירה לבירור נסיבות האירוע.