דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

אוקטובר-נובמבר 2015: הצבא ירה תחמושת חיה ללא הצדקה על מפגינים ברצועת עזה

 

 

חיילים חוסים מאחורי תלולית עפר במהלך עימות עם מפגינים שמעבר לגדר המערכת, ברצועת עזה. צילום: אמיר כהן, רויטרס, 16.10.15
חיילים חוסים מאחורי תלולית עפר במהלך עימות עם מפגינים שמעבר לגדר המערכת, ברצועת עזה. צילום: אמיר כהן, רויטרס, 16.10.15

החל מיום שישי ה-9.10.15 התקיימו ברצועת עזה בכל סוף שבוע הפגנות הזדהות עם הפלסטינים בגדה המערבית. ההפגנות התקיימו בארבעה מוקדים מרכזיים ברצועה, רובן בסמוך לגדר המערכת שבין הרצועה לישראל: בדרום - במזרח מחוז ח'אן יונס; במרכז - ממזרח למחנה הפליטים אל-בוריג'; ובצפון - בסמוך למחסום נחל עוז ובסמוך למחסום ארז. באזור מחנה הפליטים אל-בוריג' התקיימו הפגנות גם בימי השבוע. בהפגנות השתתפו בין עשרות למאות אנשים והן החלו לרוב בשעות הצהריים של שישי ושבת ונמשכו עד שעות הערב המוקדמות. במהלך ההפגנות מפגינים הבעירו צמיגים וניסו לתלות דגלי פלסטין על הגדר, לחבל בה או לחצות אותה וחלקם יידו אבנים לעבר חיילים שעמדו מצידה הישראלי של גדר המערכת. ברוב ההפגנות נכחו בצד הישראלי עשרות חיילים, שחסו מאחורי קוביות בטון או ערימות עפר, במרחק רב מהמפגינים, וירו לעברם אש חיה, כדורים מצופי גומי ורימוני גז. בהפגנות שהתקיימו במחסום ארז חיילים ירו לעבר המפגינים ממגדל צבאי או מפתחים בשער הגדר.

מבדיקת תחקירני בצלם ברצועה עולה כי עד ל-14.11.15 נהרגו בהפגנות אלה 14 בני אדם, בהם שניים שנפצעו ומתו מאוחר יותר מפצעיהם. 13 מההרוגים נפגעו מתחמושת חיה ואחד מרימון גז מדמיע שחדר לחזהו. עם ההרוגים נמנה ילד בן עשר שנפגע מירי חי בגבו. בהפגנות אלה נפצעו 379 בני אדם, 247 מהם מירי תחמושת חיה, 110 מירי כדורי מתכת מצופים גומי ו-22 מירי רימוני גז מדמיע שפגעו ישירות בגופם. עשרות מפגינים נוספים נפגעו קל וטפולו במקום או הגיעו לבתי החולים עקב שאיפת גז מדמיע.

וידיאו: חיילים ירו ירי חי ללא הצדקה בצעיר שניסה לתלות דגל על גדר המערכת

ב-6.11.15 ירו חיילים ירי חי על מוחמד עווד אל-בחיסי, בן 22, כשרץ אל הגדר בניסיון לתקוע בה דגל שהחזיק בידו. אל-בחיסי לא היה חמוש ולא סיכן בשום דרך את החיילים, שחסו, לפי עדות שגבה בצלם, מאחורי ערמות עפר מצדה השני של גדר המערכת. הוא נפגע מירי בירך וברגל והועבר במצב קשה לטיפול בבית החולים בעזה משם הועבר מאוחר יותר לטיפול בישראל שם נותח. הירי באל-בחיסי, כפי שתועד בסרטון הווידיאו של רשת שבכת אל-קודס אל-אח'בארייה ממחיש את האופן הלא חוקי של השימוש בירי חי נגד מפגינים שאינם מסכנים איש.

#????? | ????? ??? ????? ???????? ???? ??????? ??? ??? ?????? ??? ?????? ??????? ?? ???? ??? ?????.

‎Posted by ‎???? ??? ?????????on‎ שישי 6 נובמבר 2015

תשעה מבין 14 ההרוגים נהרגו בהפגנות שהתקיימו בסוף השבוע של ה-9-10.10.15, שהיו הגדולות ביותר, בהשתתפות בין מאות לאלף מפגינים ומספר הנפגעים בהן היה גדול במיוחד, רובם מאש חיה. מתחקיר בצלם עולה כי המפגינים במוקדים השונים יידו אבנים לעבר החיילים, שהיו מצידה השני של גדר המערכת, הבעירו צמיגים ובחלק מהאזורים חיבלו בשערים הקבועים בגדר המערכת ולעיתים אף עברו בהם. בהפגנה הגדולה ביותר, שהתקיימה ליד מחסום נחל עוז בהשתתפות כאלף מפגינים, התמקמו החיילים במרחק של כמאה מטרים מגדר המערכת. מפגינים הצליחו לחצות את הגדר והגיעו עד למרחק של כעשרה עד עשרים מטרים בתוך שטח ישראל, וכ-80 עד 90 מטרים מהחיילים. המפגינים יידו אבנים לעבר החיילים, שירו אש חיה. בהפגנות שהתקיימו בסוף שבוע זה נפצעו כ-83 מפגינים, 68 מהם מירי תחמושת חיה, 11 מירי כדורי מתכת מצופים גומי וארבעה מפגיעה ישירה של רימוני גז מדמיע בגופם.

בהפגנות שהתקיימו בסוף השבוע שלאחר מכן, ב-16.10.15, נהרגו מירי הצבא שלושה פלסטינים נוספים בצפון הרצועה. מבדיקת תחקירני בצלם ברצועה עולה כי בסוף שבוע זה נפצעו ברחבי הרצועה כ-159 מפגינים, 75 מהם מירי תחמושת חיה, 73 מירי כדורי מתכת מצופים גומי -11 מירי רימוני גז מדמיע שפגעו ישירות בגופם. בהפגנה שהתקיימה באותו יום באל-בוריג' שבמרכז הרצועה חצו מפגינים את הגדר ויידו אבנים לעבר כלי-רכב צבאיים שנסעו על כביש הסיור הצמוד אליה. החיילים הגיבו בירי אש חיה.

מן העדויות שאסף בצלם עולה כי ככלל בהפגנות ובעימותים שתועדו לא נשקפה סכנה ממשית לחיי החיילים שחייבה אותם להשתמש בירי אש חיה. בכל האירועים החיילים ניצבו במרחק של עשרות מטרים מהמפגינים, מצדה השני של הגדר, והיו יכולים להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות כגון ירי גז מדמיע ורימוני הלם. גם תגובת הצבא בכלי תקשורת שונים, לפיה החיילים ירו כיוון שפלסטינים שהו באזור אסור וניסו לחבל בגדר או לחצות אותה, אינה מצדיקה שימוש בירי תחמושת חיה. במצבים אלה היה על החיילים להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, וגם זאת רק באופן מוגבל ולא כאשר איש מהצעירים אינו מסכן אותם או מנסה לחבל בגדר ולחצותה. מספר הנפגעים הגבוה בהפגנות מעיד על שימוש מופרז באש חיה ומעלה חשש לירי בלתי מידתי ולא חוקי, בנסיבות שאינן מצדיקות זאת.

 

מפגינים מפנים פצוע ברצועת עזה. צילום: סוהיב סאלם, רויטרס, 16.10.15
מפגינים מפנים פצוע ברצועת עזה. צילום: סוהיב סאלם, רויטרס, 16.10.15

להלן תיאור של חלק מההפגנות כפי שמסרו עדי ראייה לתחקירני בצלם ברצועת עזה:

9.10.15, הפגנה ממזרח לעבסאן אל-כבירה: שלושה הרוגים, 14 פצועים

עדות שמסר ח.א., בן 23, תושב בני סוהילא שבמחוז ח'אן-יונס לתחקירן בצלם מוחמד סעיד

ביום שישי, 9.10.15, אחרי שצפיתי ביוטיוב בשוטרים ישראלים יורים אש חיה על צעירה פלסטינית בעפולה, הרגשתי מתוסכל ומדוכא. הלכתי ברגל לאזור גדר המערכת, מזרחית לעבסאן אל-כבירה. כשהגעתי לשם היו שם הרבה צעירים, חלק מהם במרחק של כמה מטרים מהגדר. הם זרקו אבנים על החיילים והבעירו צמיגים.

בצד השני של הגדר ראיתי בערך שמונה חיילים שהסתתרו מאחורי ערימת עפר ושני ג'יפים צבאיים . החיילים ירו מדי פעם אש חיה. התקרבתי יותר לגדר יחד עם שלושה צעירים אחרים. אחד מהם החזיק דגל פלסטין וניסה לתלות אותו על הגדר. ברגע שהוא התחיל לטפס על הגדר שמעתי ירי וראיתי אותו נופל כשהוא מדמם מהכתף. קבוצת צעירים ניגשה אליו והרחיקה אותו מהגדר כדי לתת לו עזרה ראשונה. אחד הצעירים לקח את הדגל וניסה לתלות אותו על הגדר אבל החיילים ירו גם לעברו והוא נפל על הקרקע. אדם שלישי ניסה גם הוא לתלות את הדגל וגם הוא נורה ונפגע בזרועו. החיילים היו במרחק של כ-150 מ' בערך מאיתנו. התרחקתי מהגדר ואחרי חצי שעה, בזמן שהבערתי צמיגים יחד עם מפגינים אחרים, שמעתי יריות והרגשתי שנפגעתי באזור האגן. התחלתי לרוץ ולהתרחק מהגדר. רצתי בערך 15 מטרים ואז נכשלתי בחור באדמה ולא יכולתי להמשיך. צעירים התאספו סביבי, הרימו אותי ורצו לאמבולנס שפינה אותי אל בית החולים האירופי, מדרום לח'אן-יונס. התברר שנפגעתי מקליע באגן, והכדור עבר דרך הגוף שלי ויצא. נודע לי שצעירים אחרים שהיו לידי בהפגנה נהרגו מהירי של החיילים.

9.10.15, הפגנה ליד מחסום נחל עוז: ארבעה הרוגים, 45 פצועים

עדות שמסר מ.א., בן 19, סטודנט לתקשורת באוניברסיטת אל-אזהר, שאחיו נהרג בהפגנה, לתחקירן בצלם ח'אלד אל-עזאיזה

ביום שישי ה-9.10.15 הלכתי עם אחי שאדי להפגנה ליד גבול ישראל בא-שוג'אעייה. היו שם בערך אלף בני אדם. ידעתי על ההפגנה כמה ימים מראש, מאתרי חדשות באינטרנט. כשהגענו לשם השעה הייתה בערך 13:20. כשהתקרבנו לאזור הגבול כבר שמענו אש חיה, אבל למרות הירי ולמרות שכמה צעירים נפצעו המשכנו להפגין ליד הגדר. הצבא הישראלי ירה רק אש חיה. לא ראיתי את החיילים יורים רימוני גז או כדורי גומי, וכל הפצועים שראיתי נפגעו מאש חיה. הירי הגיע מקבוצה של שישה חיילים בערך, שראיתי שוכבים מאחורי ערימת חול. הם היו במרחק של כמה מטרים מגדר המערכת, וממגדל צבאי, במרחק של שישים מטרים בערך מדרום למקום שבו היינו.

בסביבות השעה 14:00 חבר שלי מהלימודים, אחמד אל-הרבאווי, נפצע מכדור חי בגב כשהיה ליד הגדר. שאדי ביקש ממני ללכת ולהביא אלונקה. הלכתי יחד עם עוד כמה צעירים לכיוון האמבולנסים, שהיו במרחק של 300 מטרים מאיתנו בערך. הצעירים האחרים לקחו את האלונקה ורצו לכיוון הפצוע, שכמה צעירים אחרים כבר הרימו ולקחו על הכתפיים לכיוון האמבולנסים. עמדתי ליד האמבולנסים, ואחרי כמה רגעים ראיתי צעירים אחרים נושאים פצוע אחר. כשהתקרבו ראיתי שזה אחי שאדי. הוא נפגע בבטן. עזרתי לצעירים להכניס את שאדי לאמבולנס ונשארתי שם כי באמבולנס כבר היו שני פצועים חוץ מאחי ולא היה מקום בשבילי.

כשהגעתי לבית החולים א-שיפאא הרופא אמר לי שהכדור נכנס לבטן של שאדי ויצא מהגב שלו, והוא איבד הרבה דם ומת עוד לפני שהגיע לחדר הניתוח.

שאדי עבד עם אבא שלי כחשמלאי. הוא התכוון להתחתן והתחיל לבנות דירה מעל הבית של המשפחה בשביל זה. עכשיו נשארנו רק אני ואחותי. אחי ואני היינו מאוד קרובים, הוא היה לא רק אחי אלא חבר טוב שלי. תמיד היינו ביחד, דיברנו והתייעצנו אחד עם השני.

חיילים משקיפים על מפגינים מצדה השני של גדר המערכת שבין ישראל לרצועת עזה. התמונה צולמה על-ידי מפגינים.
חיילים משקיפים על מפגינים מצדה השני של גדר המערכת שבין ישראל לרצועת עזה. התמונה צולמה על-ידי מפגינים. 

11.10.15, הפגנה ממזרח למחנה הפליטים אל-בוריג', הרוג אחד (מפגיעה ישירה של רימון גז), ושבעה פצועים

עדות שמסר א.ד., בן 17, תלמיד תיכון ממחנה הפליטים אל-מר'אזי, לתחקירן בצלם ח'אלד אל-עזאיזה

ביום ראשון 11.10.15 בשעה 16:00 הלכתי עם חברים ממחנה הפליטים לאזור הגבול מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג' כדי להשתתף בהפגנה שעליה שמענו ברדיו "נוסרת אל-אקצא". כשהגענו לשם ראיתי בערך 150 אנשים, כולם צעירים בני 17 עד 20. הם יידו אבנים לעבר החיילים. ראיתי ארבעה ג'יפים צבאיים ישראליים במרחק של 100 מטרים מגדר הגבול. כמה חיילים שכבו מאחורי שקי חול מהצד השני של גדר הגבול. הצעירים הציתו כמה צמיגים, וכמה צעירים חצו את הגבול. אחרים עמדו ליד הגדר. אני אני עמדתי ליד שער בגדר, והחיילים היו במרחק של 100 מטרים ממני, וירו לסירוגין אש חיה ורימוני גז. שני צעירים נפגעו משאיפת גז.

העימותים נמשכו עד שעות הערב. מתי שהוא אחר הצהריים, כשהייתי עדיין ליד השער של הגדר, כמה צעירים הציתו צמיג וגלגלו אותו לכיוון החיילים שהיו מאחורי שקי החול. החיילים ירו אש חיה. הסתובבתי לברוח, ופתאום הרגשתי שנפגעתי בגב וברגליים. נפלתי על האדמה. הרגשתי כאב ברגליים, כאילו זרם חשמלי עבר בהן, וכאב נוראי. כמה צעירים הרימו אותי ולקחו אותי לאמבולנס. בתוך האמבולנס הייתי בהכרה מעורפלת. לקחו אותי לבית חולים שוהדאא אל-אקצא ושם כבר איבדתי לגמרי את ההכרה. כשהתעוררתי התברר לי שהעבירו אותי משם לבית החולים א-שיפאא בעזה, אבל לא נתנו לי שם שום טיפול, רק משהו נגד כאבים כשצעקתי. זה נמשך ככה עד יום רביעי, 14.10.15, ואז קיבלתי הפנייה לבית חולים סנט ג'וזף בירושלים ונסעתי לשם. בסנט ג'וזקף ניתחו אותי וקיבעו ארבע חוליות בעמוד השדרה שלי.

לא הרגשתי את הרגליים שלי, ולא יכולתי להזיז אותן. הייתי מאושפז שם בערך 12 יום, ואז חזרתי לבית החולים א-שיפאא בעזה, ללילה אחד ואז הפנו אותי לפיזיותרפיה. עכשיו אני בבית. יש לי שיתוק חלקי ברגליים, וכאבים חזקים. אני לא יכול לישון בלילה, ובכל פעם שאני רוצה להתהפך מצד לצד אני צועק מכאבים ואבא שלי או האחים שלי באים לעזור לי להתהפך. אני לא יודע אם אוכל ללכת שוב, במיוחד בגלל שרמת הטיפול הרפואי פה לא גבוהה. אבא פנה לכל מיני גופים בתקווה שיעזרו לי לקבל טפול בחו"ל. כל הזמן אני חושב על המצב שלי, איך אני אחיה כל החיים על כיסא גלגלים ולא אוכל ללכת שוב. אני אהיה מעמסה על אבא ועל האחים שלי.

16.10.15, ההפגנה בסמוך למחסום נחל עוז: שני הרוגים ו-19 פצועים 

עדות שמסר מ.ג'., בן 25, תושב שכונת א-שוג'אעייה בעזה לתחקירן בצלם מוחמד סעיד

ב-16.10.15 הלכתי עם שני האחים שלי ברגל לגבול, במרחק של שני קילומטר בערך מהבית שלנו. כשהגענו לגדר בסביבות השעה 14:30 ראיתי מאות בחורים מפגינים, בדיוק מול מחסום נחל עוז. כמה מהם חצו את הגדר והתקרבו למחסום. היו שם צמיגים בוערים והבחורים זרקו אבנים על החיילים, ממרחק של עשרים מטרים בערך.

היו שם בערך שישים חיילים, בקבוצות של שלושה או ארבעה. הם התמקמו מאחורי ערימות עפר, מהצד השני של גדר הגבול. היו שם גם בערך שישה או שבעה ג'יפים צבאיים, שעל אחד מהם היה מטול שירה ירי מאסיווי ורציף של רימוני גז מדמיע.

ראיתי שישה או שבעה בחורים שנפגעו מירי חי, רובם ברגליים או בבטן. היו גם כאלה שנפגעו בראש מרימוני גז מדמיע. הרבה אנשים גם נפגעו משאיפת גז מדמיע. לא ראיתי אף אחד שנפגע מכדור גומי. בערך בין 15:30 ל-16:00, כשהיינו ממש ליד הגדר, אמרתי לאחי מחמוד: "בוא נלך אחורה". הוא אמר לי: "לא, בוא נישאר כאן, זה יותר טוב". באותו זמן רימוני הגז נורו בעיקר לכיוון המפגינים שעמדו מאחורינו, ולכן מחמוד העדיף להישאר קרוב לגדר. אחרי כמה דקות התקשר אלינו קרוב משפחה וביקש שנחזור אחורה למקום שבו הוא עמד.

מאוחר יותר איבדתי את מחמוד וכששאלתי אנשים אם ראו אותו אמרו לי שהוא התקדם לכיוון הגדר. התחלתי לחפש אותו ופתאום רץ אליי בחור ואמר לי שמחמוד נפגע מכדור בצוור ונפל. רצתי לכיוון הגבול וראיתי בחורים מרימים את מחמוד וקוראים "אללה אכבר". לא האמנתי שהוא מת. התחלתי לצעוק "מחמוד, מחמוד". הסתערתי עליהם. הפלתי אותו ונפלתי איתו על הקרקע. מרוב הלם כבר לא הבנתי מה קורה סביבי. כמה בחורים הרימו את מחמוד ולקחו אותו לאמבולנס שהיה במרחק של מאתיים מטרים משם בערך. מרוב הלם עמדתי שם ולא זזתי.

כעבור כמה דקות התעשתתי ובעזרת חברים נסעתי לבית החולים א-שיפאא בעזה. הרופאים בבית החולים הודיעו לי שמחמוד מת.

מחמוד לא היה שייך לשום ארגון ולא היה לו שום קשר להתנגדות החמושה. הוא היה רווק ועבד כנהג מונית בשכונת א-שג'אעיה ובכל מני עבודות מזדמנות. הוא ואבא שלי תכננו לבנות לו דירה כדי לגור בה אחרי שיתחתן.

6.11.15, הפגנה ממזרח לעבסאן אל-כבירה: הרוג ושלושה פצועים

עדות שמסר ס.א., בן 24, תושב בני סוהילה המתפרנס מאיסוף גרוטאות מתכת לתחקירן בצלם מוחמד סעיד

ביום שישי, 6.11.2015, בסביבות השעה 14:30, הגעתי לאזור אל-פראחין, ממזרחת לעבסאן הגדולה. התקרבתי עד למרחק של 50 מטרים מגדר המערכת וראיתי שם בערך ארבעים צעירים. ליד הגדר היו צמיגים בוערים. ראיתי גם כמה חיילים שהתמקמו מאחורי ערימת עפר מהצד השני של הגדר והתכוננו לירי. ליד ערימת העפר עמד ג'יפ צבאי. אחרי כמה דקות החיילים ירו רימוני גז מדמיע לעבר המפגינים.

בסביבות השעה 15:00 ראיתי את בן הדוד שלי סלאמה מוסא אבו ג'אמע, הוא היה ממש לפני, במרחק של חמישים מטרים מגדר המערכת. הוא החזיק רוגטקה וקלע אבנים לעבר החיילים. אחרי כמה רגעים שמעתי שתי יריות ומיד השתטחתי על הקרקע. אחר-כך שמעתי את אחד הצעירים צועק לסלאמה. קמתי ורצתי לכיוון של סלאמה. ראיתי אותו שוכב על הצד על האדמה. הוא דימם מהחזה. שני צעירים שהגיעו לשם לפניי ניסו לעצור את הדימום. הם הרימו אותו ולקחו אותו לאמבולנס.

נסעתי יחד אתו באמבולנס. הפרמדיקים ניסו לעשות לו החייאה ושמעתי אותם אומרים שהוא הפסיק לנשום. הם ניסו שוב עד שהגענו לבית החולים האירופי, מדרום לח'אן-יונס.

בבית החולים הרופאים הודיעו שסלאמה מת. הם אמרו שהוא נפגע מקליע חי בחזה.