דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

שלוש שנים לעופרת יצוקה: כישלון מוחץ של מנגנון החקירה הפנימי של הצבא

בין ה-27.12.08 ל-18.1.09 ניהל הצבא מתקפה שכונתה "מבצע עופרת יצוקה" ברצועת עזה. היקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית במהלך המבצע היה חסר תקדים. כוחות הביטחון הישראלים הרגו במהלכו 1,391 פלסטינים, מהם לפחות 759 אזרחים שלא השתתפו בלחימה, בהם 318 קטינים מתחת לגיל 18. מספר הפצועים הפלסטינים הגיע ליותר מ-5,300, מהם למעלה מ-350 שנפצעו באורח קשה. כמו כן הסבה ישראל נזק עצום לבתי מגורים, למבני תעשייה, לחקלאות וכן למתקני תשתית של חשמל, תברואה, מים ובריאות, שהיו על סף קריסה עוד טרם המבצע. על-פי נתוני האו"ם הרסה ישראל במהלך המבצע יותר מ-3,500 בתי מגורים, וכ-20,000 בני אדם נותרו ללא קורת גג.

עם תום המבצע פנו ארגונים לזכויות האדם, ובהם בצלם, ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יקים מנגנון חקירה עצמאי לבחינת התנהלות הצבא במהלכו. הדרישה נדחתה בטענה שהצבא פעל בהתאם להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, כי הוא מבצע תחקירים מבצעיים בנוגע לאירועים שבהם נפגעו אזרחים וכי ממצאי התחקירים יועברו לפרקליטות הצבאית וליועץ המשפטי. במכתב נמסר גם שככל שיש בידי הארגונים מידע קונקרטי על אירועים בהם נפגעו אזרחים, ניתן להפנות אותו לגורמים הרשמיים שיבחנו את הטענות. פנייה נוספת של הארגונים ממארס 2009 בקריאה להקמת גוף עצמאי לחקירת פעולות הצבא, נדחתה אף היא.

פניות בצלם לפרקליטות הצבאית

בעקבות תשובת היועץ המשפטי לממשלה, פנה בצלם לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לעשרים מקרים שונים שבהם העלה התחקיר שערך בצלם חשד כי הצבא הפר את הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. עשרים המקרים הללו נוגעים למותם של 92 אזרחים פלסטינים ולשימוש בשלושה אזרחים פלסטינים כב"מגנים אנושיים".

בצלם לא קיבל כל מענה ענייני לפניות הללו מצד הפרקליטות הצבאית. עם זאת, חוקרי מצ"ח יצרו קשר עם בצלם כדי לבקש את סיועו בקידום החקירות. כך נודע לבצלם כי בתשעה מתוך עשרים המקרים שלגביהם פנה נפתחו חקירות מצ"ח, וכי בנוסף נפתחה חקירה בנוגע למקרה שלגביו לא פנה בצלם, אך הוא תואר בעדות שפורסמה באתר האינטרנט של הארגון.

בעשר החקירות שנפתחו בעקבות עבודת בצלם, סייע הארגון בתיאום הגעתם של העדים לחקירת מצ"ח וכן העביר לחוקרים מסמכים רפואיים ואחרים. פנייתו האחרונה של מצ"ח לבצלם בנוגע לחקירות אלה הייתה בחודש ספטמבר 2010, למעלה משנה וחצי לאחר המבצע, אז ביקשו לראשונה חוקרי מצ"ח לתאם את הגעתם של בני משפחת א-סמוני כדי למסור את עדותם על האירוע שבו נהרגו 21 מבני המשפחה.

לאחרונה נודע לבצלם מהפרקליטות הצבאית כי מקרה נוסף מתוך עשרים הפניות של בצלם נחקר. בכך מסתכם מספר החקירות שנפתחו בעקבות טיפול בצלם ב-11.

לקריאת תיאורי המקרים הקליקו כאן.

שלוש שנים לאחר המבצע עדכנה הפרקליטות הצבאית את בצלם לגבי הטיפול בפניותיו

בשנתיים שלאחר "מבצע עופרת יצוקה" פנה בצלם לפרקליטות הצבאית ולדובר צה"ל מספר פעמים בבקשה לקבל מידע לגבי הטיפול בתלונות שהגיש, אך כל פניותיו לא נענו.

רק ב-1.1.12, כמעט שלוש שנים לאחר סיום המבצע, שלחה הפרקליטות הצבאית לבצלם עדכון בנוגע לטיפולה במאות תלונות שהגיש בצלם במהלך למעלה מעשור, ובכלל זה הפניות הנוגעות ל"מבצע עופרת יצוקה". להלן התשובות שהתקבלו לגבי מקרים אלה:

  • בתשעה מקרים הפרקליטות הצבאית לא הורתה כלל על פתיחה בחקירת מצ"ח. לגבי חמישה מהם לא חל כנראה שום שינוי מאז התשובה הראשונית לתלונה שהגיש בצלם וגם הפעם נמסר כי: "התיק נשלח לגורמי הצבא הרלוונטיים לצורך קבלת התייחסות" (המקרים: הריגת חמישה ממשפחת אבו עיישה, הריגת חמישה ממשפחת עליווה, הריגת 11 מבני משפחת ד'יב, הריגת איבראהים ומוחמד אבו דקה ואיבראהים אבו טיר, והריגת חמישה ממשפחת ארמילאת). לגבי שני תיקים אחרים מסרה הפרקליטות כי "התיק בטיפול" (הריגת חמש אחיות ממשפחת בעלושה והריגת הפעוטה ויאם אל-כפארנה) ולגבי שניים נוספים השיבה כי "הפנייה לא אותרה" (הריגת שמונה בהפצצת משאית עם בלוני גז והריגת שלושה ילדים ממשפחת אל-אסטל).
  • הפרקליטות הצבאית לא התייחסה כלל לתיק נוסף שנכלל בפניות של בצלם, ולבצלם לא ידוע מה עלה בגורלו (הריגת עטייה א-סמוני ובנו בן הארבע).
  • מתוך 11 התיקים שבהם נפתחה חקירת מצ"ח:
    • בארבעה מקרים החליטה הפרקליטות הצבאית לסגור את התיק מבלי לפתוח בהליכים משפטיים כלשהם נגד מי מהמעורבים (השימוש בשפיק ד'אהר כבמגן אנושי, הריגת שמונה מבני משפחת אבו חלימה, הריגת רווחיה א-נג'אר והריגת שישה ממשפחת עבד א-דאיים).
    • בחמישה מקרים הסתיימה החקירה, אך הפרקליטות לא קיבלה החלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק (השימוש בסאמי מוחמד וברעד אבו סיף כבמגנים אנושיים, הריגת ג'יהאד אחמד ורידא עלי, הריגת 21 מבני משפחת א-סמוני, הריגת אב ושניים מבניו ממשפחת עזאם, הריגת מוסטפא ברכה ורסמי אבו ג'ריר והריגת ארבעה מהמשפחות חג'י וערפאת). לגבי שלושה מהתיקים הללו מסרה מצ"ח לבצלם כבר ביולי 2010 כי התיקים הועברו לפרקליטות הצבאית כך שתיקים אלה ממתינים להכרעת הפרקליטות מזה כשנה וחצי. ביחס לתיק הנוגע להריגתם של 21 מבני משפחת א-סמוני ב-5.1.11, פורסם בתקשורת כי אל"מ אילן מלכא, מח"ט גבעתי בזמן המבצע, נחקר במצ"ח בנוגע למקרה זה בחשד לרשלנות, לאחר שהורה להפציץ את הבית שבו ריכז הצבא קודם לכן כמאה מבני המשפחה. ככל הידוע לבצלם, זהו אחד המקרים הבודדים שבהם נחקר הדרג הפיקודי. בפרסומים האחרונים בנושא בתקשורת דווח כי התיק נגד אל"מ מלכא צפוי להיסגר וכי קידומו לא יעוכב עוד.
    • במקרה אחד, הנוגע למותן של ג'יהאד אחמד ורידא עלי, לא ידוע לבצלם היכן עומד הטיפול בתיק. מצ"ח פתחה בחקירה של מקרה זה ככל הנראה בעקבות עדות שהופיעה באתר בצלם. בצלם קיבל עדכון אחרון לגבי המקרה ממצ"ח ביולי 2010 ובו נמסר כי התיק עודנו בחקירה, אולם בתשובת הפרקליטות הצבאית מה-1.1.12 נמסר לגבי מקרה זה "מדובר בתיק תלונה, לא ידוע לנו על חקירת מצ"ח".
    • בתיק נוסף – הנוגע להריגתן של מאג'דה וריה אבו חג'אג' – הובילה החקירה להגשת כתב אישום נגד חייל בגין הריגת אזרח אלמוני. לדברי הפרקליטות, במהלך החקירה נתגלו סתירות בין עדויות הפלסטינים לעדויות החיילים בנוגע להריגת שתי הנשים, אולם גם לפי גרסת החיילים בוצע במהלך האירוע ירי בניגוד לחוק שהביא למותו של אדם. כתב האישום שהוגש התבסס באורח בלעדי על גרסה זו. ככל הידוע לבצלם, מצ"ח לא עשתה מאמצים כלשהם ליישב את הסתירה בין הגרסאות והעדים הפלסטינים לא זומנו למסור עדות נוספת משנתגלו הסתירות. גם העמדת החייל לדין בגין "הריגת אלמוני" הוקפאה, על-פי פרסומים בתקשורת, עד לסיומה של חקירה אחרת הנוגעת לטיוח אירוע זה.

משרד החוץ: אנחנו חוקרים

בשני פרסומים רשמיים של משרד החוץ, בינואר 2010 וביולי 2010, נמסרו נתונים בנוגע למספר חקירות המצ"ח שנפתחו, מבלי לפרט את המקרים שנחקרו. ככל הידוע לבצלם, הנתון המעודכן ביותר שמסרה הפרקליטות הצבאית בנוגע למספר החקירות שנפתחו בעקבות המבצע פורסם באתר הפרקליטות הצבאית בחודש מארס 2011, שם נאמר כי נפתחו 52 חקירות מצ"ח. מעבר לכך אף גורם רשמי לא פירסם מעולם שום פירוט של המקרים שנחקרו, מה מעמדן של החקירות וכמה הובילו להגשת כתבי אישום.

המסקנה: היעדר דין וחשבון בנוגע לפעולות הצבא במהלך מבצע עופרת יצוקה

שלוש שנים לאחר תום המבצע, תוצאותיהן של עשרות חקירות מצ"ח לוטות בערפל שמייצרת הפרקליטות הצבאית ולא ידוע מה עלה בגורלן של רובן. מפרסומים בתקשורת ומתשובות הפרקליטות לבצלם עולה כי בעקבות המבצע הוגשו בסך-הכול שלושה כתבי אישום: על גניבת כרטיס אשראי, על שימוש בילד בן תשע כבמגן אנושי ועל "הריגת אלמוני".

בשלושה מקרים נוספים הועמדו שישה קצינים לדין משמעתי: שניים בגין ירי פגזים נפיצים שפגעו במתחם אונר"א, שלושה בגין הפגזת מסגד אל-מקאדמה שבה נהרגו 15 פלסטינים, בהם תשעה אזרחים, ואחד בגין שימוש במג'די עבד רבו כבמגן אנושי, מקרה שבנוגע אליו פנה ארגון עדאלה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירה.

מציאות זו אינה מפתיעה. כל החקירות נפתחו באיחור רב, הראשונות בהן, עד כמה שידוע לבצלם, נפתחו רק בחודש אוקטובר 2009 – עשרה חודשים לאחר תום המבצע. שלוש שנים לאחר המבצע הסיכויים שחקירות נוספות יבשילו לכדי כתבי אישום קלושים ביותר.

החשדות שהעלו בצלם וארגונים ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים להפרות של הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך "מבצע עופרת יצוקה" על ידי הצבא לא נחקרו באופן רציני. רוב התלונות שהגיש בצלם, שכללו הסתיימו בלא כלום. בנוסף, רוב החקירות לא עסקו, ככל הידוע לבצלם, באחריותם של הדרגים הבכירים והתמקדו בהתנהגותו של חייל כזה או אחר.

התעקשותה של ישראל שלא לחקור באופן רציני את התנהלותו של הצבא במהלך המבצע ולהתמקד בחקירת אירועים בודדים הובילה לכך שהחשדות החמורים ביותר להפרות חוק לא נבדקו והאחראים להם לא נחקרו. בכלל זה, לא נבחנו:

    • המדיניות שהנחתה את הכוחות במהלך המבצע
    • חוקיותן של ההוראות שניתנו לחיילים
    • בחירת היעדים שהפציץ הצבא
    • האמצעים שנקט הצבא כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית

שאלות אלה עומדות בבסיס המשפט ההומניטארי הבינלאומי והכרעה בהן חיונית לצורך בחינת חוקיות התנהלות הצבא במהלך המבצע.

שלוש שנים לאחר המבצע ניתן לקבוע כי הצבא, שטען כי אין צורך במנגנון חקירה חיצוני, נכשל כשלון חרוץ בניסיונו לחקור בעצמו את התנהלותו במהלך "מבצע עופרת יצוקה". זאת, הן בבחינת המדיניות שהתווה הדרג הבכיר והן בבדיקת המקרים הפרטניים והתנהלות הכוחות בשטח.