דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הצבא הפציץ בדצמבר מבנים שאוחסנה בהם תחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית והרג ופצע אזרחים פלסטינים

ב-9.12.11, מעט אחרי השעה 2:00 בלילה, ירה כלי טיס של חיל האוויר שני טילים אל מתחם השייך לזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, מצפון מערב לעיר עזה. לאחר כדקה נורה על המתחם טיל נוסף שגרם לפיצוץ גדול ולשריפה. עוצמתו הרבה של הפיצוץ נבעה ככל הנראה מפיצוצי משנה של תחמושת שאוחסנה בתוך המתחם. על פי המידע שבידי בצלם, נורו מאזור זה זמן קצר לפני התקיפה רקטות לעבר ישראל.

הגג שקרס בבית משפחת א-זעלאן.צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 9.12.11
הגג שקרס בבית משפחת א-זעלאן.צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 9.12.11

הטילים ופיצוצי המשנה פגעו בבתים הסמוכים למתחם. אחד הבתים, הנמצא במרחק של כשני מטרים בלבד ממנו, קרס על יושביו. אבי המשפחה, בהג'ת א-זעלאן, בן 37, נפגע קשה ומת בתוך זמן קצר. בנו רמדאן בן העשר נפצע אנושות ומת מפצעיו בשעות הערב של אותו היום ובנו יוסף, בן שמונה, נפצע קשה. בתים נוספים בקרבת המתחם נפגעו גם הם ואחד מהם אף נהרס. אחיינו של בהג'ת זעלאן, מקדאד א-זעלאן בן 19, שביתו צמוד לבית שקרס, תיאר בעדותו לבצלם את שהתרחש באירוע:

[...] שמעתי את הדוד שלי בהג'ת אומר: מקדאד, לך לילדים. קפצתי מיד מעל הגדר שמפרידה בין הבית שלנו לבית של דוד בהג'ת. [מתחת להריסות,] בהג'ת חיבק את הבן התינוק שלו אחמד ואת אשתו סעדה. סעדה צעקה לי "תציל את אחמד". אחמד היה מתחת להריסות. הוצאתי אותו ויצאתי משם [...] חזרתי אל סעדה כדי להוציא אותה מתחת להריסות, ותוך כדי היה פיצוץ שלישי שהרעיד את כל האזור. ההריסות כיסו אותי ואת סעדה. התחלתי לחפש את בני הדודים שלי בחדר הסמוך ואז מצאתי את רמדאן (בן עשר) ויוסף (בן שמונה), מעולפים מהעשן של הטילים וההריסות. מצאתי גם את רימא (בת שלוש) בפינה של החדר, יושבת מכווצת מפחד. אימאן (בת חמש) ישנה ולא נפגעה וקלטתי שהיא בחיים. חזרתי עוד פעם כדי להרים את סעדה מתחת להריסות ואז ראיתי שדודי בהג'ת בחיים. הוא אמר לי "אתה אחראי לבנים שלי". הרמתי את פלג גופו העליון והנחתי אותו בחיקי והתחלתי להרים את ההריסות סביבו, אבל לא הצלחתי. אחרי כן התחלתי ללחוץ על החזה שלו כדי לעזור לו לנשום, ואז הרמתי את ההריסות מסביבו והנחתי אותו בצד, עד שהוא נפטר.

מקדאד א-זעלאן בבית המשפחה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 9.12.11
מקדאד א-זעלאן בבית המשפחה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 9.12.11

זמן קצר לאחר האירוע פרסם דובר צה"ל הודעה לפיה חיל האוויר פגע במטרות ברצועת עזה. כמה שעות מאוחר יותר, הבהיר דובר צה"ל כי "פיצוצים נוספים שנגרמו, נגרמו כתוצאה מנוכחות אמצעי לחימה שאוחסנו בקרבת מוקדי פעילות טרור שהותקפו. צה"ל מצר על הפגיעה בבלתי מעורבים אך חוזר ומדגיש כי האחריות היא על ארגון הטרור חמא"ס, שבוחר לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית ומשתמש בה כ'מגן אנושי' ".

יומיים לאחר תקיפה זו, ב-11.12.11 לפנות בוקר, שב הצבא ותקף מבנה בשכונת זייתון שבתוך העיר עזה, ששימש ככל הנראה גם הוא לאחסון תחמושת. בעקבות פגיעת הטיל במבנה התרחשו מספר פיצוצי משנה שגרמו לפגיעה קשה בבניין מגורים הצמוד אליו. כתוצאה מכך נפצעה קשה סונדוס בדוואן, בת 11, ואביה נפצע קל. דובר צה"ל פרסם ב-12.12.11 סרט המראה את רגע התקיפה ואת פיצוצי המשנה. בסרט נראה הבניין שהותקף כשבצמוד לו ביתה של משפחת בדוואן. בהודעה המלווה את הסרט נאמר כי "בצה"ל מדגישים כי חומרים אלו מוכיחים כיצד ארגון הטרור חמאס בוחר לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית בעזה, ומשתמש בה כ"מגן אנושי."

אחסון תחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית ושיגור רקטות מאזורים כאלה הם בלתי חוקיים ומסכנים את האזרחים החיים בהם. זאת הן בשל הסכנה שהתחמושת תתפוצץ והן כיוון שמתחמים המשמשים לאחסון תחמושת נחשבים למטרה צבאית לגיטימית, ולפיכך חשופים להתקפה. במקמו את התחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית הפר חמאס את העיקרון הבסיסי במשפט ההומניטארי הבינלאומי, לפיו חובה לשמור על האזרחים מחוץ למעגל הלחימה.

עם זאת, העובדה שחמאס הפר את כללי המשפט הבינלאומי ומיקם מבנים עם תחמושת בתוך שכונת מגורים אינה מקנה לישראל זכות אוטומטית להפציצם. מתקנים אלה נחשבים אמנם למטרה צבאית לגיטימית אולם על ישראל מוטלת חובה להימנע ככל הניתן מפגיעה באזרחים. לפיכך, היא רשאית לפגוע במטרות כאלה רק לאחר שנקטה את כל האמצעים הנדרשים כדי למזער ככל האפשר את הפגיעה באזרחים, ובכלל זה, להזהיר את האזרחים לפני ההפצצה כדי לאפשר להם לעזוב את המקום. הבחירה להפציץ דווקא באמצע הלילה, כאשר סביר להניח שהתושבים נמצאים בבתיהם, מגבירה את הסיכוי שאזרחים ייפגעו. בסרט שפרסם דובר צה"ל המתעד את התקיפה השנייה, ניתן לראות בבירור מבנה אזרחי הצמוד למטרה שהפציץ חיל האוויר. לפיכך, לא ניתן לטעון שהצבא לא ידע על הימצאות אזרחים באזור.

בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה להורות על חקירה של נסיבות שני האירועים.