דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בצלם: על חמאס לפעול לאלתר לשחרורו של גלעד שליט

ב-25.6.06 חדרה מרצועת עזה לשטח ישראל, בסמוך לקיבוץ כרם שלום, חוליה של פלסטינים חמושים שמנתה שמונה חברים, ותקפה עמדה וטנק של הצבא שהיו מוצבים במקום. במהלך הקרב שהתפתח, נהרגו שניים מחברי החוליה, מוחמד פרוואנה וחאמד א-רנתיסי, ושניים מהחיילים שהיו בתוך הטנק, חנן ברק ופבל סלוצקר. החייל גלעד שליט, שהיה גם הוא בטנק בזמן ההתקפה, נחטף על-ידי חברי החוליה הנותרים והועבר לרצועת עזה, ככל הנראה כשהוא פצוע.

שיוכם הארגוני של חוליה או של שולחיה אינו ידוע בוודאות. לפי דיווחים בתקשורת, הייתה ההתקפה פרי שיתוף פעולה בין שלושה ארגונים: "ועדות ההתנגדות העממיות", "גדודי עז א-דין אל-קסאם" ו-"צבא האיסלאם". כמה ימים לאחר ההתקפה, דווח כי חוטפיו של שליט דורשים את שחרורם של אלף אסירים פלסטינים, המוחזקים בבתי כלא בישראל, תמורת שחרורו של החייל. יש לציין, כי מתביעת החוטפים השתמע במרומז (ולפי חלק מהדיווחים אף בגלוי) איום להוציא את שליט להורג אם לא תענה תביעתם. בהמשך, התפתח משא ומתן עקיף בין הנהגת חמאס, שייצגה את החוטפים, לבין ישראל, בתיווך מצרי, על פרטי עסקה המבוססת על הדרישות שהוצגו על-ידי הארגונים לאחר החטיפה. משא ומתן זה התנהל לסירוגין במשך חודשים ארוכים, אך לא הניב תוצאות.

מקום החזקתו של שליט אינו ידוע. לטענת דוברים שונים מטעם החמאס, מוחזק שליט בתנאים נאותים. עם זאת, טענות אלה לא אומתו מעולם, שכן עד כה סירבו החוטפים לאפשר לנציגי הצלב האדום הבינלאומי, או לכל גורם בינלאומי אחר, לבקר את שליט.

המשפט ההומניטארי הבינלאומי מכיר, בכפוף לתנאים מסוימים, בזכותם של הצדדים הנוטלים חלק בלחימה לתפוס לוחמים מהצד היריב ולהחזיק בהם עד תום המלחמה, וזאת, אך ורק במטרה להוציאם ממעגל הלחימה. מדינות רשאיות גם לעצור לוחמים המשתייכים לצד היריב, ובמצבים מסוימים אף אזרחים, החשודים בביצוע עבירות פליליות, לצורך העמדתם לדין.

בניגוד לכך, תפיסתו של אדם (אזרח או לוחם) והחזקתו בכוח, לצורך הפעלת לחץ על הצד היריב ואילוצו להיענות לתביעות מסוימות, אסורים בתכלית האיסור ומהווים, לפי המשפט הבינלאומי, "לקיחת בני ערובה". הדבר חמור שבעתיים כשלתביעות נלווה איום לפגוע בחייו או בשלמות גופו של בן הערובה, אם אלה לא ייענו. יתרה מזאת, הפרת האיסור נחשבת לפשע מלחמה ועל כן, כל המעורבים בביצועו נושאים באחריות פלילית אישית על כך. נסיבות תפיסתו של שליט וההחזקה בו, מצביעות בבירור על-כך שמדובר במעשה של לקיחת בן ערובה.

ללא קשר לשאלת חוקיות התפיסה או המעמד של האדם שנתפס, לפי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, זכאי כל אדם שמוחזק בידי הצד היריב, בכל הנסיבות, ליחס אנושי ומכבד. שבויי מלחמה זכאים בתקופת שביים למגוון זכויות נוספות, בהן הזכות לקבל ביקורים מאת נציגי הצלב האדום הבינלאומי. מאחר ושליט זכאי למעמד של שבוי מלחמה, הרי ששלילת זכותו לביקורים מהווה גם היא הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי. זאת ועוד, עובדת החזקתו בתנאי ניתוק מן העולם החיצון מעלה חשש כבד באשר לטיב היחס לו הוא זוכה בכלל, ולטיפול הרפואי הניתן לו על רקע פציעתו, בפרט.

נוכח כל זאת, חלה על הנהגת חמאס, כבעלת השליטה בפועל במנגנוני הביטחון ברצועת עזה, חובה לפעול לשחרורו של שליט לאלתר וללא תנאים. עד לשחרורו, מחויבים הגורמים המחזיקים בשליט להעניק לו יחס אנושי וכן לאפשר לנציגי הצלב האדום הבינלאומי לבקרו.