דילוג לתוכן העיקרי
חיילים ליד החסימה בכניסה הראשית לחיזמה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 23.1.18
תפריט
מהשטח
נושאים

הצבא הסיר את החסימה בכניסה הראשית לחיזמא לאחר חודשיים של התעמרות בתושבי הכפר

הכניסה הראשית, הצפונית, לכפר חיזמא נחסמה למשך קרוב לחודשיים, מאז ה-16.1.18. הכפר, שבו גרים כ-7,000 בני אדם, שוכן ביו ירושלים לרמאללה. ממערב לו הוקמו על אדמותיו ההתנחלות פסגת זאב וגדר ההפרדה, שהוצמדה לשטחו. בנוסף לחסימת הכניסה הצפונית, הצבא סגר מדי שבוע את שתי הכניסות הדרומיות, לפרקי זמן משתנים. העילה לחסימות היא טענה בדבר יידוי אבנים בכבישים סמוכים. כך, לדוגמה, ב-28.2.18 סגרו חיילים את השער שהציב הצבא בכניסה הדרומית לכפר, הסמוכה לקהילת טובלאס, לשלושה ימים ברציפות עד ה-3.3.18. בלית ברירה, התושבים נאלצו להשתמש בדרכי עפר כדי לעקוף את החסימות בכניסות; אלא שב-28.2.18 חסם הצבא, באמצעות ערימות עפר, גם דרכים אלו.

חסימת הכניסות, ובפרט הראשית, פגעה בכל תושבי הכפר ובעיקר באנשים הנוסעים מדי יום לעיירה א-ראם, לכפר הסמוך ענאתא ולעיר רמאללה לצורך עבודה ולימודים. בין התושבים הנפגעים: כ-350 תלמידי תיכון וסטודנטים, וכן חולים הזקוקים לשירותים רפואיים מחוץ לכפר ומתקשים בתנועה. מאז החסימה, נאלצו כל אלה ללכת ברגל לפאתי הכפר – במקרים מסוימים מרחק העולה על שלושה קילומטרים – כדי לעלות על אוטובוסים או מוניות בדרכם לעבודה ולימודים, שכן שירותי התחבורה הציבורית בתוך הכפר הושבתו.

Thumbnail
דרך עפר חסומה בחיזמא. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 5.3.18

סגירת הכניסות פגעה קשות גם בעסקים רבים הפועלים בחלקו המערבי של הכפר. בחלק זה של הכפר עובר כביש שהוא הסתעפות של כביש 437, המקשר בין צפון הגדה לדרומה, ועד לסגירת הכניסה הצפונית עברו בו מדי יום מאות כלי רכב ונהגם רבים עצרו במקום כדי לתדלק או לערוך קניות. מאז החסימה חלה ירידה משמעותית בהיקף המכירות בבתי עסק אלה, וחלקם נאלצו לפטר עובדים ולהשליך סחורה שתוקפה פג.

הפגיעה בחופש התנועה של 7,000 תושבי חיזמא, ששיבשה לחלוטין את חייהם, היא ענישה קולקטיבית האסורה על-פי המשפט הבינלאומי ואין לה כל הצדקה. זו היא דוגמה נוספת לשגרת החיים תחת הכיבוש ולשימוש השרירותי שעושה הצבא בסמכויותיו ובכוחו.

 

תיעוד וידיאו: עאמר עארורי, בצלם

בעדויות שגבה תחקירן בצלם עאמר עארורי ב-5.3.18, סיפרו בעלי העסקים בחיזמא על הקשיים הכלכליים שהסבה להם חסימת הכניסות לכפר:

Thumbnail
פרח סביח בחנותו. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 5.3.18

פרח סביח, בעל מכולת, בן 54, נשוי ואב לשבעה, תושב חיזמא, סיפר:

פתחתי את החנות לפני עשר שנים ועובדים אצלי שני פועלים מחיזמא. רוב הלקוחות הם אנשים מחוץ לכפר שעוברים פה בדרך עוצרים כדי לקנות מצרכים. החנות שלי נמצאת במרחק של חמישה מטרים מהכניסה הצפונית לחיזמא, שהצבא חסם בקוביות בטון ב-16.1.18.

עד אז, כלי-רכב שהיו מגיעים מקלנדיה היו נכנסים לחיזמא דרך הכניסה הצפונית והנהגים היו עוצרים לנוח ולקנות אוכל ושתיה. מאז שחסמו את הכניסה אין תנועה של מכוניות. כבר לא נכנסות מכוניות לחיזמא, אפילו לא דרך הכניסה הדרומית, כי הם לא יכולים להמשיך צפונה דרך הכפר. חוץ מזה, הצבא חוסם לפעמים הם חוסמים את הכניסות הדרומיות. בדרך כלל אני פותח את החנות מ-4:00 לפנות בוקר ועד 1:00 בלילה, כדי למכור לפועלים שיוצאים מוקדם לעבודה, מחיזמא ואחרים שעוברים פה בדרך. מאז הסגר, התחלתי לחשוב על קיצור שעות העבודה כי אין מספיק לקוחות. לדוגמה, לפני החסימה מכרתי בממוצע 600 פיתות ביום. עכשיו אני לא מוכר יותר מ-200. לפני הסגר, סוכן המכירות של מוצרי החלב היה מגיע לפה שלושה פעמים בשבוע. היום אני קונה ממנו רק פעמיים בשבוע, כי אני לא רוצה למלא את המקרר כשאני יודע שהסחורה תתבזבז. מאז שהכניסה נסגרה, נאלצתי לפחות פעם אחת לזרוק סחורה שהתוקף שלה פג. אני מאד מודאג מהמצב הזה וחושש לעתיד העסק.

Thumbnail
אחמד סלאח א-דין ושניים מעובדיו במאפייה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 5.3.18

אחמד סלאח א-דין, מנהל מאפיה, בן 37, נשוי, תושב חיזמא, סיפר:

אני מנהל את מאפיית "אל-חדית'י" כבר שלוש שנים. מאז שהצבא הטיל על הכפר סגר בינואר כמעט לא נכנסים יותר לקוחות לחיזמא. לפני כן העסקנו 12 עובדים, אבל מאז קיצצנו לחמישה בלבד.

חצי מהלקוחות שלנו מגיעים מחוץ לחיזמא. המכירות ירדו באופן משמעותי משתי סיבות עיקריות: הראשונה, שהלקוחות שמגיעים מחוץ לכפר הפסיקו לבוא, והשנייה בגלל ירידה בתחושת הביטחון בכפר: בגלל הנוכחות המוגברת של החיילים בכפר אנשים מסתובבים פחות, והורים למשל מפחדים לשלוח את הילדים שלהם לקנות אצלנו מאפים אחרי השעה 18:00 בערב. כמעט כל יום החיילים נעמדים באמצע הכביש ועושים חיפושים על עוברי אורך ועל הנוסעים במכוניות. אחרי שבע בערב לא תמצא עכשיו ילדים או נשים באזור המאפייה. הנוכחות של הצבא באזור פועלת כמחסום פסיכולוגי.

חיזמא היתה תחנת דרכים לנוסעים מרחבי הגדה, אבל עכשיו היא התרוקנה ממבקרים. זה משפיע על כל בעלי העסקים וגורם למיתון קשה. עצוב לי מאד שהייתי צריך לפטר עובדים בגלל זה. כבר אין לקוחות.

Thumbnail
שווקי סעיד במסעדה שלו. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 5.3.18

שווקי סעיד, בעל מסעדה, בן 36, נשוי, תושב חיזמא, סיפר:

לפני חצי שנה פתחתי את מסעדת "פרוסט אנד טוסט" בחיזמא. המסעדה מפרנסת חמש משפחות. רוב הלקוחות שלנו הם עוברי אורח שנוסעים ברחבי הגדה, כי חיזמא נמצאת במקום אסטרטגי בין מחסום קלנדיה, מחסום הקונטיינר, אל-עיזרייה, יריחו ובקעת הירדן.

החסימות שהצבא הישראלי הציב גרמו לירידה משמעותית במספר הלקוחות במסעדה. אפילו כשהכניסות הדרומיות פתוחות אף אחד לא נכנס כי אי אפשר להמשיך צפונה. מי שנוסע מדרום הגדה ומיריחו צפונה לא יכול להמשיך דרך הכפר, ומי שמגיע מקלנדיה ומצפון הגדה לא יכול להיכנס בכלל.

אם המצב הזה יימשך אני אצטרך לפטר עובדים. אני לא יכול לשלם ארבע משכורות במיתון הכלכלי שנכפה על העסקים בכביש.

ד.נ., מנהל חנות לאביזרי גז, בן 27, נשוי, תושב חיזמא, סיפר בעדותו:

אני מנהל חנות למכירת בלוני גז ואביזרים נלווים ששייכת לאבא שלי. אני עובד כאן כבר 5 שנים.

רוב הלקוחות שלנו - ערבים ויהודים – מגיעים מחוץ לחיזמא. כבר יותר מחודש שהכניסה הצפונית לכפר חסומה, והצבא סוגר לפעמים גם את הכניסה הדרומית. מאז, המכירות צנחו בשיעור של 80%. עד החסימות הייתי פותח את החנות מ-9:00 בבוקר ועד 20:00 בערב. היום אני סוגר כבר בשעה 14:00 אחר צהריים. חבל לבזבז זמן בחנות כשאין לקוחות. עכשיו השעה 13:00 בצהריים ומהבוקר נכנס לחנות רק לקוח אחד, תושב חיזמא.

אני גר מחוץ לכניסה הדרום-מזרחית לכפר – כניסת טובלאס. החנות קרובה מאד לכניסה הצפונית, ובמרחק חצי קילומטר מכניסת טובלאס. עד לפני יומיים הצבא חסם גם את כניסת טובלאס ונאלצתי לנסוע לתוך הכפר, צפונה, בדרך עוקפת של שלושה קילומטרים במקום קילומטר, כדי להגיע לבית שלי.

אני בחור צעיר. אם החנות הזאת תיסגר, לא יהיה לי איפה לעבוד. יש מיתון כבד בכפר, בגלל החסימות. לאן אני אלך?

Thumbnail
תחנת הדלק של חיזמא. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 5.3.18

ס.ג'. בן 48, נשוי, עובד בתחנת דלק, תושב חיזמא, סיפר בעדותו:

אני עובד בתחנת הדלק "א-סלאם" כבר 6 שנים, במשמרות יומיות של שמונה שעות. התחנה ממוקמת על הכביש שבין הכניסות הצפונות והדרומית לכפר. 12 משפחות מתפרנסות מהעבודה כאן: בעלי הקרקע שעליה עומדת התחנה, הבעלים של תחנת הדלק, הפועלים ורואה חשבון. התחנה פועלת 24 שעות ביממה ורוב הלקוחות מגיעים מחוץ לחיזמא.

לפני שחסמו את הכניסה לכפר הכביש שעובר ליד התחנה היה כמו כוורת דבורים. הרבה נוסעים יהודים וערבים היו עוצרים פה לקניות, וכדי למלא דלק. הרבה מוניות ממרכז ומדרום הגדה היו עוצרות פה. חיזמא הייתה תחנת הדרכים המועדפת של נוסעים ממחסום קלנדיה למחסום הקונטיינר בא-סוואחרה המזרחית.

מאז החסימה הקבועה שהצבא הציב בכניסה הצפונית והחסימות של הכניסות הדרומיות, הנהגים מעדיפים לא להיכנס לחיזמא ומספר הלקוחות בתחנת הדלק ירד. היום התחלתי את המשמרת בשעה 7:00 בבוקר, ועד עכשיו, 14:30 בצהריים, נכנסו רק חמישה לקוחות. בדרך כלל הייתי משרת לפחות 20 לקוחות במשמרת.