דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הרג חסר הצדקה במחסום קלנדיה: הלגיטימציה המערכתית ליד קלה על ההדק ממשיכה לגבות קרבנות

מראם אבו איסמאעיל ואיבראהים טהא. הצילום באדיבות המשפחהבבוקר יום רביעי, ה-27.4.16, מעט לפני השעה 11:00, נורו למוות במחסום קלנדיה מראם אבו איסמאעיל, בת 23, אמא לשתי ילדות בנות ארבע וחמש, ואחיה איבראהים טהא, בן 16. המשטרה הודיעה כי גבר ואישה חצו ברגל במסלול המיועד למכוניות בלבד, כשהאישה החזיקה בידה סכין. משלא נענו השניים לקריאות לעצור, נורו למוות. בפרסומים שונים בתקשורת צוטטו גורמי משטרה שאמרו כי האישה השליכה את הסכין שהיה בידה לעבר אנשי הביטחון. מרישומי הסהר האדום עולה כי צוות של הארגון הוזעק למחסום בשעה 10:45 והגיע למקום בתוך חמש דקות. אולם, לפי הדיווח של הצוות, כוחות הביטחון מנעו מהפארמדיקים לגשת אל הנפגעים ואיש לא העניק להם טיפול. בשעה 12:10 פונו גופתיהם של השניים על-ידי אנשי זק"א.

לפי פרסומים בתקשורת, המשטרה פתחה בחקירת הירי הקטלני של המאבטחים במחסום בחשד כי בוצע בניגוד לנהלים. קודם לכן פורסם כי בדיקה מקדמית של המחלקה לחקירות שוטרים העלתה שהירי הקטלני בוצע על ידי המאבטחים האזרחיים במחסום, בעוד השוטרים ירו רק באוויר במסגרת נוהל מעצר חשוד. המשטרה סירבה עד כה לפניות כלי תקשורת וחברי כנסת לפרסם את תיעוד האירוע ממצלמות האבטחה המוצבות במחסום. תחקיר בצלם מעלה כי השניים נורו למוות ללא כל הצדקה, וכאשר היה ברור שלא נשקפת מהם עוד סכנת חיים וכי ניתן לעצור אותם מבלי להרגם. על פי התחקיר, אבו איסמאעיל נכנסה למחסום בדרך המיועדת למכוניות בלבד, כשהיא נושאת תיק יד, למרות שהוזהרה על-ידי אנשים שהיו באזור שלא ללכת במסלול זה. אחיה ניסה ככל הנראה למנוע ממנה להתקדם, אך ללא הצלחה. אבו איסמאעיל המשיכה להתקדם במסלול המכוניות, תוך שהיא מוציאה מתיקה חפץ כלשהו, כנראה סכין. אנשי הביטחון במחסום קראו לשניים לעצור, גם באמצעות מערכת הכריזה שבמקום. משלא עצרו, נפתח לעברם ירי. עדי ראייה דיווחו כי בתחילה נשמעו יריות בודדות ואז הצטרפו מאבטחים נוספים והירי הפך אינטנסיבי. מהירי נהרגו השניים, שהיו באותה עת במרחק של כ-15 עד עשרים מטרים מאנשי הביטחון.

כאמור, אנשי הסהר האדום לא הורשו לטפל בנפגעים. לפי העדויות הגיע למקום גם אמבולנס ישראלי אך צוותו לא העניק לנפגעים טיפול.

ע.מ., בת 50, שהייתה עדה לאירוע, תיארה אותו ב-5.5.16 בפני תחקירן בצלם איאד חדאד :

אני מקבצת נדבות במחסום קלנדיה באופן קבוע. אני תמיד יושבת באותו המקום, באזור של השער שבו עוברים כלי הרכב היוצאים. ב-27.4.16, בערך בשעה 10:30, ראיתי בחורה צעירה, בת עשרים ומשהו ואיתה נער. ראיתי אותם משוחחים חמש או עשר דקות ליד השער, במרחק של כ-20 מטר ממני. פתאום, הבחורה התחילה להתקדם פנימה לעומק המחסום. אחיה הלך מאחוריה והחזיק ביד שלה. לאשה היה תיק יד של נשים על הכתף. כשהיא עברה לידי אמרתי לה "אסור להיכנס מפה. עכשיו הם יירו בך. לא מכאן המעבר". היא בכל זאת המשיכה להתקדם. שמעתי גם כמה נהגים קוראים לה לעצור ומזהירים אותה.

שמעתי את אנשי הביטחון צועקים לה לחזור אחורה. אני חושבת שאחד מהם השתמש ברמקול. בהתחלה לא ראיתי שהיא מחזיקה משהו. אז ראיתי אותה מרימה משהו ביד, אבל לא הצלחתי לזהות מה זה היה. מיד התחיל ירי שכוון ישירות עליה ועל אחיה. ברחתי משם ושמעתי את הירי ממשיך. הסתכלתי עליהם וראיתי שהם כבר נהרגו ונפלו ארצה.

מסלול המכוניות שאליו נכנסו השניים במחסום קלנדיה. העדה ע.ר. יושבת ליד הגדר בצד ימין. צילום: איאד חדאד, בצלם, 5.5.16
מסלול המכוניות שאליו נכנסו השניים במחסום קלנדיה. העדה ע.מ. יושבת ליד הגדר בצד ימין. צילום: איאד חדאד, בצלם, 5.5.16

העד ע.ר., בן 16, סיפר גם הוא לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-5.5.16 מה ראה באותו היום:

אני מוכר דובדבנים במחסום קלנדיה, ליד המסלול שיוצא מהמחסום. ב-27.4.16 ראיתי בחורה בערך בת 25. היה איתה בחור צעיר. האישה התקדמה אל נהגי מוניות שעמדו קרוב אליי ודיברה איתם. אחרי שהיא עזבה את המקום אחד הנהגים סיפר שהיא שאלה איך נכנסים למעבר והוא הדריך אותה לשער של הולכי הרגל, שנמצא במרחק של כמה מטרים משער המכוניות.

אולי היא לא הבינה, ואולי זה מה שהיא התכוונה לעשות, אני לא יודע, אבל ראינו אותה נכנסת למחסום דרך השער של המכוניות היוצאות, ולא דרך שער הולכי הרגל. היא התקדמה לכיוון העמדות שבהן אנשי הביטחון הישראלים עורכים חיפוש.

שמעתי קריאה ברמקול, מכיוון מגדל התצפית שבכניסה למחסום. אני חושב שזו הייתה קריאת אזהרה. לא הבנתי מה אמרו, אבל הנחתי שהורו להם להפסיק להתקדם. הבחורה והבחור המשיכו להתקדם, אבל הבחור משך אותה בידה הימנית. הם הגיעו עד למרחק של עשרים מטרים בערך מעמדות החיפוש שבהן היו אנשי ביטחון, ואנשי הביטחון פתחו באש. לא שמתי לב לצבע המדים שלהם ואני גם לא יודע לזהות את המדים של הכוחות השונים. הבחורה והבחור נפלו מיד כשנורו. כנראה שהם נהרגו מיד, כי לא ראיתי שום תזוזה. אחר-כך, המשטרה והצבא סגרו את המחסום, גירשו את הנוסעים, ומנעו מכולם להתקרב. הם סגרו את השערים והתחילו לירות רימוני הלם ורימוני גז כדי להרחיק את האנשים מהאזור. גם אני ברחתי.

עצרתי כשכבר הייתי רחוק משם וראיתי שהגיע אמבולנס ישראלי, מכיוון ירושלים. אבל הם לא עשו כלום בשביל הנפגעים. הם עצרו שם וחיכו ורק יותר מאוחר, אחרי שעה לפחות, הם פינו את ההרוגים. ראיתי גם אמבולנס פלסטיני שהגיע, אבל לא הרשו לו להיכנס או לפנות את הנפגעים.

מקרה זה נוסף על עשרות מקרים שאירעו מאז אוקטובר 2015 שבהם פלסטינים שתקפו, ניסו לתקוף או נחשדו בתקיפה של אנשי כוחות ביטחון או אזרחים ישראלים, נורו למוות. זאת, גם כאשר ניתן היה לעצור אותם ללא ירי קטלני. בחלק מהמקרים מדובר היה בהוצאות להורג ממש, כשברור היה שלא נשקפת עוד מאנשים אלה כל סכנה. לצד השימוש המופרז בכוח קטלני, במקרה זה כמו במקרים נוספים, נמנע הצוות הרפואי הישראלי מהגשת טיפול רפואי לנפגעים, בעוד אנשי כוחות הביטחון מנעו מהצוות הפלסטיני לטפל בהם. מעשים חמורים אלה מתאפשרים, בין השאר, בשל האווירה הציבורית השוררת היום בישראל, המעודדת הרג פלסטינים שתקפו או ניסו לתקוף ישראלים, גם כשכבר לא נשקפת מהם כל סכנה וכאשר ניתן לעצור אותם בדרכים אחרות. מסר מסוכן זה זוכה לגיבוי מפורש או משתמע מגורמים בכירים – בהם ראש הממשלה, שרים, היועץ המשפטי לממשלה ודרגים גבוהים בצבא.

* לבצלם נודע כי ב-16.5.16 הועבר התיק ממח"ש לטיפולה של המשטרה. ב-26.10.16 פורסם בכלי התקשורת כי תיק החקירה נסגר מחוסר ראיות ומחוסר אשמה וכי משפחתם הגישה ערר ליועץ המשפטי לממשלה.