דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

בצלם הגיש ערר על ההחלטה שלא להגיש כתב אישום בגין פציעתו של ערן כהן מפגיעת כדור מתכת מצופה גומי בהפגנה בבילעין, 14.3.08

ב-3.3.13 הגיש בצלם, באמצעות עו"ד גבי לסקי, ערר לפרקליט הצבאי הראשי על החלטת הפרקליטות הצבאית לעניינים מבצעיים שלא להגיש כתב אישום בגין פציעתו של ערן כהן מפגיעת כדור מתכת מצופה גומי במהלך הפגנה בבילעין ב-14.3.08.

ב-14.3.08, במהלך אותה הפגנה נגד מכשול ההפרדה, ירה קצין כדור מתכת מצופה גומי מטווח קרוב מאוד על כהן, שהיה אז בן 18. האירוע תועד בווידיאו על ידי שני צלמים, ישראלית ופלסטיני, ובצילומים נראה בבירור כי המפגין לא עשה דבר שהיה בו כדי לסכן את החיילים. המרחק בין הקצין היורה למפגין בעת הירי לא עלה על מטרים ספורים. זאת על אף שפקודות הצבא אוסרות על ירי של כדורים מצופים גומי מטווח של פחות מחמישים מטרים, כיוון שהוא עלול להיות קטלני. המפגין פונה לבית החולים אסף הרופא, שם נותח להוצאת הכדור מירכו.

ב-1.1.12 הודיעה הפרקליטות הצבאית לעניינים מבצעיים לבצלם כי החליטה לסגור את תיק החקירה. בעקבות זאת, פנה בצלם לפרקליטות וביקש לדעת מה היו הנימוקים לסגירת התיק, אולם הפרקליטות סירבה למסור את הנימוקים.

בנוסף, ביקש בצלם בשם ערן כהן, לקבל לידיו את כל חומרי החקירה. לאחר שהחומרים הועברו לידיו בחן אותם בצלם, ולאחר התכתבות ממושכת עם הפרקליטות הנוגעת לקבלת חומרי חקירה נוספים ונימוק על סגירת התיק, הגיש בצלם את הערר.

בערר מדגישה עו"ד לסקי כי בחומר החקירה שבתיק, הכולל שני סרטוני וידיאו שצולמו בהפגנה ושאותם העביר בצלם לידי החוקרים, קיימות ראיות חד-משמעיות לכך שהקצין ירה בכהן מטווח קצר, ובניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש, כדור מתכת מצופה גומי שפצע אותו ברגלו. לפיכך, ההחלטה לסגור את התיק היא בלתי סבירה בעליל ודינה להתבטל. נוסף על-כך, ציינה עו"ד לסקי כי החקירה כשלה לחלוטין בבחינתן של סוגיות רחבות יותר. בחומרי החקירה לא הייתה כל התייחסות לשאלת מתן האישור לירי כדורי מתכת מצופי גומי ולנחיצותו של ירי זה באותה הפגנה, לסוגיית ההכשרה של הכוחות והידע שלהם בדבר נהלי הפתיחה באש, ואף לא לכך שלפצוע, ערן כהן, לא ניתן כל סיוע רפואי, בניגוד לפקודות.

במהלך השלמת החקירה בתיק, פנתה הפרקליטות לעניינים מבצעיים לבצלם וביקשה לתאם מתן עדות של אחד משני צלמי הוידאו, עימאד בורנאט, והדגישה כי כיוון שסרטו של בורנאט "מתעד מקרוב יותר את אירוע הירי, וזווית הצילום שלו מאפשרת תצפית טובה וברורה יותר" עדותו חיונית ביותר לחקירה. בורנאט סירב להעיד בפני מצ"ח והפרקליטות. על אף סירובה של הפרקליטות למסור את נימוקיה לסגירת התיק, עולה החשש כי הפרקליטות נתלתה לשם כך, בין היתר, בסירובו של בורנאט להעיד. עוד בטרם נסגר התיק הדגיש בצלם בפני הפרקליטות כי סרטון הוידאו שצילמה לי לוריאן, שהעידה בפני מצ"ח, הינו מספק.

תיעוד האירוע בווידיאו על-ידי לי לוריאן
 

בערר עמדה עו"ד לסקי על כך שהימנעותו של בורנאט מלהעיד אינה פוסלת את סרטון הוידיאו שצילם כראייה. העובדה שישנו סרטון מקביל וכן העובדה שעדים וחשודים זיהו את האירוע, את עצמם ואת חבריהם בסרטון, די בהן כדי שהסרטון יהווה ראיה המדברת בעד עצמה.


תיעוד האירוע בווידאו על-ידי עימאד בורנאט

 

הימנעותה של הפרקליטות הצבאית מהגשת כתב אישום בגין פציעתו של ערן כהן, מקרה שבו קיימות ראיות חד משמעיות לירי בלתי חוקי של כדורי מתכת מצופים גומי, מהווה מסר חמור ביותר לכוחות הביטחון כי הפרקליטות הצבאית אינה מתכוונת למצות את הדין עם מי שמפר הוראות אלה ומסכן בכך ללא הצדקה את גופם וחייהם של אזרחים.

רקע:

ההפגנות נגד גדר ההפרדה בבילעין החלו בשנת 2005, עם התחלת העבודות להקמת הגדר על אדמות הכפר. בג"ץ קבע כבר בחודש ספטמבר 2007 כי יש להעתיק את תוואי הגדר, באופן שיצמצם את הפגיעה בתושבי הכפר, אולם החלטה זו מומשה רק ביוני 2011.

ביום שישי ה- 14.3.08 התקיימה בבילעין ההפגנה השבועית נגד הגדר, בה השתתף ערן כהן, מפגין ישראלי, אז בן 18.

במהלך ההפגנה ירה קצין בדרגת סג"מ כדור מתכת מצופה גומי מטווח קצר ביותר בכהן, אשר לא היה חמוש, לא יידה אבנים, ולא סיכן את כוחות הביטחון או עשה דבר שהיה בו כדי להצדיק שימוש בכוח נגדו. איש מהחיילים לא העניק לכהן עזרה רפואית כלשהי, והוא פונה על-ידי חבריו לבית החולים אסף הרופא, שם נותח להוצאת ליבת הכדור המתכתית שחדרה לירכו. בעקבות פניית בצלם פתחה מצ"ח בחקירה פלילית של נסיבות הירי בכהן, אולם ביום ה-1.1.12 התבשר בצלם על סגירת תיק החקירה.

בצלם התריע לא פעם בעבר על כך כי אנשי כוחות הבטחון משתמשים לעיתים מזומנות בכדורי מתכת מצופים גומי בניגוד להנחיות ולנהלים. מאז שנת 2000 נהרגו מפגיעת תחמושת זו 18 פלסטינים, בהם 12 קטינים. עקב הסיכון הנשקף מהשימוש באמצעי זה, ובהתאם להמלצת ועדת אור, נאסר השימוש בכדורי מתכת מצופים גומי בתחומי ישראל. בשטחים לעומת זאת ממשיכים כוחות הביטחון להשתמש בתחמושת זו.

בתשובה למכתב ששלח בצלם ב-31.8.08 ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, בדרישה לאכוף את הוראות הפתיחה באש לגבי כדורי מתכת מצופים גומי ולמצות את הדין במקרים שבהם הפרו אנשי כוחות הביטחון הוראות אלה, השיב המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) שי ניצן, ב-29.2.12 כי "נמסר לנו כי צה"ל בכלל, והפרקליטות הצבאית בפרט, רואים בחומרה כל חריגה מכללי הפתיחה באש, ועל כן כל טענה המועברת לפרקליטות הצבאית, ממנה עולה חשד לכך שחיילי צה"ל עשו שימוש בחימוש גומי שלא בהתאם לכללי הפתיחה באש, לרבות במסגרת התמודדות עם הפרות סדר, נבדקת בכובד ראש ובקפידה. נמסר לנו, כי במקרים המתאימים ניתנת על ידי הפרקליטות הצבאית הוראה לפתיחה בחקירת מצ"ח, ומקום בו קיימות ראיות לכך שבוצעה עבירה- פועלת הפרקליטות הצבאית למיצוי הדין עם האחראים לכך". אולם, החלטת הפרקליטות במקרה הנוכחי ממחישה היטב כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד.