דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

גירוש ח'אן אל-אחמר: תמונת מצב, אוגוסט 2018

ב-1.8.18 התקיים דיון בעתירה החדשה של תושבי קהילת בית הספר ח'אן אל-אחמר נגד הריסת בתיהם וגירושם בכפייה ממקום מגוריהם. במהלך הדיון הבהירו השופטים כי אינם רוצים לפסוק בעתירה ולחצו על הצדדים להגיע ל"הסכמה". בין השאר, נדרשה המדינה לפרט בכתב את הצעתה להעביר את העותרים למקום חלופי.

המדינה הגישה את תגובתה ב-7.8.18, בה כתבה כי היא עומדת על דרישתה לגירוש מיידי של הקהילה אל האתר המקורי, הסמוך למזבלת אבו-דיס. המדינה הוסיפה כי היא מוכנה לקדם, במועד כלשהו בעתיד, הקמת יישוב חדש עבור הקהילה באתר מדברי מדרום-מערב ליריחו, ואולם זאת בשני תנאים: הראשון, שליישוב החדש יעברו גם תושביהן של שלוש קהילות שכנות – כך שמספר התושבים שיגורשו יוכפל ואף למעלה מכך ויעמוד על יותר מ-400 בני אדם. השני הוא שכל התושבים יתפנו מבתיהם "בהסכמה", ואף יחתמו על תצהירים המעידים על כך, ללא כל התנגדות.

בהצעה זו מנסה המדינה, לכאורה, להוכיח לבית המשפט כי היא נענית לדרישותיו ושהיא מוכנה, כביכול, להגיע ל"פשרות" עם העותרים. אולם ההצעה לוקה בחוסר תום לב שכן המדינה מודעת היטב לכך שהחלופה שהיא מציעה אינה ראויה ואינה ניתנת ליישום: המקום החדש הוא צחיח ואין בו מרעה כך שהתושבים לא יוכל להמשיך ולרעות את צאנם, ובכך ייפגע מקור פרנסתם העיקרי. בנוסף, המקום מנותק ממרקם החיים שהעותרים ותושבי שלש הקהילות האחרות קשורים אליו – הוא מרוחק ממקומות העבודה הנוספים שלהם וממרכזי החינוך, הבריאות והחברה שהם מורגלים להם. כמו כן, הוא ממוקם במרחק של מאות מטרים בלבד ממתקן לטיהור שפכים (פרט שהמדינה שכחה לציין), וכדי לסלול דרכי גישה אליו תידרש הפקעה של קרקעות פלסטיניות.

מעבר לכך: דרישת המדינה לכרוך את גירוש קהילת ח'אן אל-אחמר בגירושן של קהילות נוספות היא ניצול ציני של ההליכים המתנהלים כעת בבית משפט. הרי המדינה טענה שהעותרים כלל לא יכלו להגיש את העתירה החדשה, שכן בית המשפט כבר נתן בעניינם פסק דין סופי. והנה, מנצלת המדינה את אותה עתירה כדי לנסות לגרש קהילות נוספות, שכלל לא היו חלק מהעתירה. בכך חושפת המדינה את יעדה: סילוק כל הקהילות הפלסטיניות מהשטח המשתרע מזרחה לירושלים עד לחצי הדרך לירדן, ויצירת טריז של התיישבות יהודית שיבתר את הגדה לשניים, בהתאם לתוואי הגדר המתוכננת באזור זה.

תהא הצעתה של המדינה אשר תהא, העברת התושבים בכפייה ממקום מושבם מהווה פשע מלחמה שכל האחראים לביצועו ולאישורו נושאים באחריות לו. זאת, בין אם מופעל כוח פיזי ובין אם הרשויות מאלצות את התושבים לעזוב את בתיהם – לכאורה מרצון – באמצעות הפיכת חייהם לבלתי אפשריים.

האיום על תושבי קהילת ח'אן אל אחמר הוא מיידי וחייבים לעצור אותו עכשיו. אם יתממש, האיום המרחף מעל לראשיהן של הקהילות השכנות ושל אלפי פלסטינים נוספים הגרים בכמאתיים קהילות רועים וחקלאים ברחבי הגדה – הסובלים כבר עתה מרמה כזו או אחרת של התעמרות, אלימות ונישול – עלול להתממש אף הוא.

 

אזור ח'אן אל-אחמר - קהילות שסומנו להרס והעברה בכפייה

Thumbnail

להגדלת התרשים הקליקו כאן.

 

קהילת ח'אן אל-אחמר: מיקום נוכחי (בתוך תוואי הגדר העתידי) ושני אתרי הקיבוע (מחוץ לתוואי הגדר)

Thumbnail

להגדלת התרשים הקליקו כאן.

 

 

קהילת ח'אן אל-אחמר - אתר קיבוע 2, מדרום-מערב ליריחו

Thumbnail

להגדלת התרשים הקליקו כאן.