דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

בניגוד לחוק: שוטרים עצרו לחקירה ילד מתחת לגיל האחריות הפלילית. אל-עיסאוויה, 12.10.2012

מעדויות שגבה בצלם עולה כי בצהרי יום שישי, ה-12.10.2012, עצרו שוטרים בלבוש אזרחי את אמיר דרוויש, יומיים לפני יום הולדתו העשירי. השוטרים לקחו את דרוויש לתחנת משטרה, תוך שהם נוהגים באלימות בו ובאמו, שניסתה למנוע את מעצרו. הוא נחקר בנוכחות אמו בחשד כי יידה אבנים ושוחרר בתום החקירה. הגיל המינימלי לנשיאת אחריות פלילית בישראל הוא 12. חל איסור מוחלט לעצור או אף לעכב קטין מתחת לגיל זה.

בשעות הצהריים של יום שישי, ה-12.10.2012, בעת שאמיר דרוויש היה בחצר ביתו יחד עם בן דודו, בן 12, הגיע אל המקום כוח של מסתערבים מלווה בשוטרים במדים. השוטרים, אשר טענו כי אמיר יידה אבנים לעבר חניון בית החולים "הדסה – הר הצופים" הסמוך, עצרו אותו לחקירה.

גי'האד דרוויש. צילום: עאמר עורורי, 14.10.12

בעדות שמסרה לבצלם אמו של אמיר, ג'יהאד דרוויש, היא סיפרה כי כאשר השוטרים הגיעו לעצור את בנה היא הייתה בבית, בעוד בעלה ישן. כך תארה את שארע: "שמעתי קולות של אנשים מדברים מול הבית. יצאתי לחצר וראיתי שלושה אנשים בלבוש אזרחי מדברים עם אמיר ובן הדוד שלו. אמיר ישב על ספה בחצר. האנשים דיברו בעברית ולא הבנתי מה הם אומרים. פתאום, אחד מהם תפס את אמיר בזרוע שלו ומשך אותו מהספה לכיוון הכביש הראשי. אמיר התחיל לצעוק: "אמא, אמא". ירדתי מהבית, התקרבתי אליו וחיבקתי אותו. ניסיתי למנוע מהאיש הזה לקחת אותו. תוך כדי כך שמעתי קול שיצא ממכשיר קשר שהיה אצל אחד משלושת האנשים. באותו רגע הבנתי שהם כנראה מסתערבים. כמה שניות אחר כך ראיתי ארבעה שוטרים, חמושים ובמדים שחורים, באים לכיוון שלנו. הם דחפו אותי ונפלתי על הארץ. אמיר נפל יחד איתי אבל המשכתי לחבק אותו. אחד המסתערבים תפס את אמיר ומשך אותו חזק. אמיר צעק "אמא, אמא". תפסתי בחולצה שלו והשוטרים שניסו למשוך את אמיר גררו אותי על הארץ. רגל שמאל שלי השתפשפה על הארץ וזה כאב לי. הייתי בלחץ והרגשתי שאני נחנקת ועזבתי את אמיר. השוטרים המשיכו איתו.

באותו רגע הגיעה גיסתי, עליאא, וניסתה להרחיק ממני את השוטרים. אחד מהם הכה אותה בחזה עם הרובה שלו. שמעתי את אמיר בוכה. הוא צרח וקרא לי לעזרה. אבל זמן קצר אחר כך השוטרים עזבו את המקום יחד איתו וכבר לא ראיתי אותו". בעדותו לבצלם סיפר אמיר דרוויש:

אמיר דרוויש. צילום: עאמר ערורי, 14.10.12

"אחד המסתערבים נתן לי אגרוף בראש. זה כאב לי. המסתערבים הכניסו אותי לתוך הג'יפ. אחד מהם שאל אותי: "בן כמה אתה?". אמרתי לו שאני בן תשע. המסתערבים לא הכו אותי בדרך אבל פחדתי כי הייתי לבד. הם הורידו אותי מהג'יפ בתחנת המשטרה. היה שם שוטר אחד שאמר לי: 'שב כאן ואל תזוז, אחרת אני אתן לך סטירה'. פחדתי מאוד".

האם סיפרה בעדותה כי נכנסה לבית והעירה את בעלה, שישן בבית ולא שמע המתרחש בחוץ. ההורים ניגשו ביחד לתחנת המשטרה "שלם" ברחוב סלאח א-דין, לשם העריכו כי בנם נלקח. כשהגיעו לתחנה התברר כי אמיר אכן הובא למקום. האב מחה על המעצר האלים של בנו, והתעמת מילולית עם אחד השוטרים. בעקבות זאת, הורה לו השוטר לעזוב את התחנה.

[block:views=see_more_videos-block_1]

שני ההורים יצאו מהתחנה. כעבור כחצי שעה שבה האם כשהיא מלווה במוח'תאר של אל-עיסאוויה, דרוויש דרוויש, קרוב משפחתה. בעדותה סיפרה:

"כשנכנסתי ביחד עם המוח'תאר לתוך תחנת המשטרה ראיתי את הבן שלי עומד בין כמה שוטרים של משמר הגבול. ראיתי את הפחד על הפנים שלו. המכנסיים שלו היו רטובות. הבנתי שמרוב פחד הוא השתין על עצמו במכנסיים. ניסיתי לדבר איתו ולעודד אותו, אבל השוטרים של משמר הגבול שעמדו לידו אסרו עלי לדבר איתו".

לאחר כחצי שעה של המתנה הוכנס אמיר לחקירה יחד עם אמו. חוקר בלבוש אזרחי חקר אותו על האירוע שקדם למעצרו ואמיר סיפר כי נער אחר תקף אותו ובתגובה הוא יידה עליו אבנים, אשר פגעו בגדר של חניון בית החולים.

בעדות שמסר לבצלם, סיפר אמיר כי בזמן ששיחק עם בן דודו בחצר הבית, הגיע למקום נער שהשניים לא הכירו. בין השלושה התפתח עימות, במהלכו הנער תקף את אמיר. אמיר סיפר כי בתגובה, תקף בן דודו את הנער. לאחר מכן, הנער התרחק מהמקום ועלה לחניון המוגבה של בית החולים. אז, סיפר אמיר כי הוא יידה לכיוונו של הנער אבנים, אשר פגעו בגדר החניון ובכך הסתיים העימות בין הנערים. לדבריו, כחצי שעה לאחר מכן, הגיעו השוטרים אל הבית ועצרו את אמיר.

מימין, באפור: בית משפחת דרוויש. משמאל: גדר החניון של בית החולים הדסה הר הצופים. צילום: עאמר ערורי, בצלם, 14.10.12.
מימין, באפור: בית משפחת דרוויש. משמאל: גדר החניון של בית החולים הדסה הר הצופים. צילום: עאמר ערורי, בצלם, 14.10.12.

לדברי אמו של אמיר, החוקר טען בפני בנה, כי קיים תיעוד וידיאו שלו כשהוא מיידה אבנים על מכוניות בחניה של בית החולים. אולם, השוטרים לא הציגו את התיעוד בפניו או בפני אמו, על אף שדרשה לצפות בו. לאחר כשעה, אמר החוקר לאם כי היא רשאית לקחת את בנה הביתה.

בעדותה סיפרה האם כי לאחר שחרורו התלונן אמיר על כאב ראש, בחילה וסחרחורת והיא לקחה אותו לבדיקות רפואיות. לדבריה בעקבות האירוע אמיר סבל מנדודי שינה ובמשך מספר לילות הוא פחד לישון במיטתו וביקש לישון עם הוריו.

החוק הישראלי, המחייב את הרשויות גם בפעולותיהן בשכונות במזרח ירושלים, קובע כי גיל האחריות הפלילית הוא 12 ולכן אסור לעצור קטין בן 9 כחשוד בביצוע עבירה.

משפחתו של הקטין בחרה שלא להגיש תלונה במח"ש על תקיפת בנה ומעצרו הבלתי חוקי. לדברי בני המשפחה, תלונה קודמת שהוגשה למח"ש על מעצר אלים של בן אחר לא טופלה כראוי ועל כן, מסרו לבצלם, הם אינם מוצאים טעם בהגשת התלונה.

את התחקיר ביצע תחקירן בצלם במזרח ירושלים, עאמר עארורי.