דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

תיעוד וידיאו ועדויות: קצין נגח בפניו של נער בן 17. חברון, 25.7.2012

עדכון: ביום פרסום הסרטון בתקשורת פורסם באתר הפרקליטות הצבאית כי הפרקליטות הצבאית הורתה למצ"ח לפתוח בחקירת האירוע. ב-13.5.13 עדכנה הפרקליטות הצבאית את בצלם, כי הקצין הנוגח הועמד לדין משמעתי בעבירה של חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות. על פי העדכון, הקצין הורשע ונידון למחבוש על תנאי.

מעדויות שגבה בצלם עולה כי ב-25.7.12, בסביבות השעה 19:30, היו ת'אאיר ר'נאם, תושב חברון בן 17 ושלושה מבני דודיו, בדרכם הביתה מעבודתם. השלושה מיהרו הביתה לארוחת ה"אִפטאר" של שבירת צום הרמדאן. בעדותו סיפר ר'נאם:

ת'אאיר ר'נאם"רצנו מהר לכיוון מחסום בית הדסה שצריך לעבור בו כדי להגיע לבתים שלנו. כשהגענו למחסום, החייל שעמד שם התחיל לצעוק עלינו. הוא הורה לנו לעצור ועצרנו. החייל התחיל לקלל אותי ואת אמא שלי. אחר כך הוא אמר לי להראות לו את תעודת הזהות שלי. כעסתי על החייל כי הוא קילל את אמא שלי ולא הסכמתי לתת לו את תעודת הזהות. הוא דיבר עם מישהו במכשיר הקשר ואז תפסתי לחייל את היד ואמרתי לו שאני אתן לו את תעודת הזהות. החייל לא לקח אותה ואמר לי לחכות. הוא אמר לבני הדודים שלי ללכת משם, אבל בן דודי חמאדה ענה לו שאנחנו הולכים ביחד ושהם לא ילכו".

זידאן שרבאתי, מתנדב בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם, סיפר בעדות שמסר לבצלם כי בזמן שצפה בטלוויזיה בביתו המשקיף על מחסום בית הדסה, שמע קולות של וויכוח בין נערים לחייל במחסום. בתחילה, צפה במתרחש מחלון ביתו ולאחר מכן החל לצלם במצלמה שניתנה לו על ידי בצלם. לדבריו:

זידאן שרבאתי"הבנתי שעלול להתפתח אירוע מהוויכוח בין הנערים לחייל. הכנתי את המצלמה במהירות, חזרתי אל החלון והתחלתי לצלם. החייל לא שם לב לזה שאני מצלם. החייל הורה לנערים לעמוד ליד הקיר, מתחת לסככה שמעל הדלת של אחת החנויות שנסגרו, מול המחסום".

 

בעדותו סיפר שרבאתי כי בשלב זה נחסם שדה הראייה שלו והוא לא הצליח לראות את המשך ההתרחשות ולכן כיבה את מצלמתו ועבר אל מרפסת ביתו, משם המשיך לצלם:

"המעבר למרפסת לקח לי כמה שניות ואני לא יודע מה קרה בינתיים בין הנערים לחייל. כשהגעתי למרפסת ראיתי שהגיע למקום קצין. הוא נראה עצבני. הקצין שאל את החייל: "איזה מהם?" והחייל הצביע על אחד הנערים. הקצין החל לתקוף אותו".

בעדותו סיפר ר'נאם על מה שהתרחש בשלב זה:

"הקצין דחף אותי על הקיר במקום שבו עמדנו, מול המחסום. הוא תפס את הצוואר שלי וניסה לתת לי אגרוף בפנים עם היד השנייה, אבל אני תפסתי לו את היד. אחר כך הוא משך אותי לרחוב. הוא צעק עלי ואז נגח לי באף. מהמכה התחיל לרדת לי דם מהאף. אחר כך הקצין משך אותי בכתף לכיוון קיר בצד הרחוב והורה לי לשבת על הרצפה. הוא ניסה להושיב אותי בכוח ולהפיל אותי עם הרגל שלו. אחר-כך הקצין תפס אותי שוב בצוואר. הוא היה עצבני, ואני ניסיתי להיחלץ ממנו. הצלחתי להשתחרר, והתחלתי ללכת לכיוון מחסום באב א-זאוויה שנמצא בהמשך הרחוב. הקצין הלך אחרי. באותו רגע הגיעו למחסום באב א-זאוויה כמה חיילים אחרים. הקצין והחיילים האחרים הושיבו אותי בכוח על הברכיים וקשרו לי את הידיים. אחר כך הם כיסו לי את העיניים".

הצלם, זידאן שרבאתי, סיפר כי כאשר ראה את הקצין מוביל את הנער, האזוק בידיו, לכיוון מחסום באב א-זאוויה , יצא מביתו והמשיך לצלם את המתרחש מהרחוב:

"הפעלתי את המצלמה מחדש וצילמתי את הנער כשידיו אזוקות מאחור והקצין מחזיק אותו בידו ומוביל אותו. עקבתי אחרי הנער והחיילים. מתנחל שעבר בדיוק עם המכונית שלו ברחוב, עצר ליד החיילים. כשהוא ראה אותי מצלם, הוא פנה אל החיילים ואמר להם משהו . אני חושב שהוא שאל אותם למה הם נותנים לי לצלם. אחד החיילים ניגש אלי והורה לי להפסיק לצלם. הוא התחיל לדחוף את המצלמה ולאיים עלי עם הנשק שלו. הורדתי את המצלמה, אבל לא כיביתי אותה. עליתי לגג של הבית שלי והמשכתי לצלם משם".

ר'נאם הובל על ידי החיילים לבסיס הסמוך ברחוב א-שוהדאא כשידיו אזוקות ועיניו מכוסות. הוא הוכנס לחדר בבסיס ולאחר המתנה של כחצי שעה הגיע אליו שוטר. בעדותו סיפר:

"השוטר ניגב לי את הדם מהפנים והוציא אותי מן החדר. הוא הוריד לי את הכיסוי מהעיניים ואמר לי לעלות לג'יפ של המשטרה. הג'יפ הסיע אותי והוריד אותי ליד מחסום באב א-זאוויה . פגשתי שם כמה בחורים שלקחו אותי לבית שלהם בתל רומיידה והגישו לי שם עזרה ראשונה. אחר כך אחד מהם הסיע אותי אל הבית שלי".

לאחר שר'נאם חזר לביתו, לקח אותו אביו לבית החולים הממשלתי "עאליה" בחברון, שם נבדק והתברר כי הוא סובל משבר באפו ומחבורה בכתף ימין.

למחרת האירוע פרסם בצלם את תיעוד הווידאו בתקשורת. באותו הערב פורסם באתר הפרקליטות הצבאית כי הפרקליטות הצבאית הורתה למצ"ח לפתוח בחקירת האירוע. ב-29.7.12 גבו חוקרי המצ"ח את עדותם של ת'אאיר ר'נאם והצלם זידאן שרבאתי.