הקלות קלות | מצב זכויות האדם בשטחים 2011 | בצלם

מצב זכויות האדם בשטחים 2011

מצב זכויות האדם בשטחים 2011
10. הקלות קלות
  • .1

    הגבלות על תנועת פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים

    מסלולים נפרדים לפלסטינים ולישראלים במחסום ברטעה. צילום: שרון עזרן, בצלם., 5.3.2011

    במהלך 2011 חלו כמה שיפורים קלים בהגבלות שמטיל הצבא על תנועת פלסטינים בתוך הגדה המערבית. זאת לאחר שבמהלך 2009 הסירה ישראל חלק מהמחסומים המרכזיים, מהלך שהקל על התנועה בכבישים הראשיים המקשרים בין הערים הפלסטיניות. ואולם התנועה בגדה עדיין אינה חופשית, וישראל רואה בזכותם הבסיסית של הפלסטינים לנוע בה בחופשיות פריבילגיה – שאותה היא רשאית להעניק או לשלול, בהתאם לשיקול דעתה.

    ההגבלות המוטלות עדיין על התנועה בגדה המערבית מקשות על גישתם של פלסטינים לאזורים שישראל מעוניינת לחזק את שליטתה בהם כמו מזרח ירושלים, בקעת הירדן, שטחים שנותרו ממערב לתוואי מכשול ההפרדה ואזורי ההתנחלות בלב העיר חברון. הגבלות אלה מונעות מהפלסטינים להשתמש בחלק מהכבישים המרכזיים והמהירים בגדה – כמו חלקים מכביש מס' 60 וכביש מס' 443. בכבישים אלה נעים מתנחלים בחופשיות בעוד שפלסטינים מופנים לדרכים צדדיות וארוכות יותר.

    הצבא ביטל אמנם בשנת 2009 חלק ניכר מההגבלות על התנועה בגדה, אולם תשתית המחסומים נותרה במקומה. הדבר מאפשר לצבא – בכל עת שיראה בכך צורך – לאייש את המחסומים, לנתב אליהם את התנועה הפלסטינית ולסגור את הכניסות לערים הפלסטיניות הראשיות.

    הגבלות תנועה אלה פוגעות באופן קשה בזכותם של תושבי הגדה הפלסטינים לחופש תנועה וכתוצאה מכך גם בזכויות בסיסיות אחרות, כגון הזכות לטיפול רפואי נאות, הזכות לחינוך, הזכות לפולחן דתי והזכות לעבוד. ההגבלות מקשות גם על קיומם של קשרים כלכליים, משפחתיים וחברתיים.

    לסגירה >>
  • .2

    תמונת מצב

    מכוניות פלסטיניות ממתינות במחסום חמרה. צילום: רחל חיות, מחסום ווטש, 20.9.11

    נכון לסוף 2011 מוצבים בתוך הגדה המערבית 102 מחסומים. 22 מתוכם מוצבים באזור 2-H בחברון שבו הוקמו ההתנחלויות הישראליות. 40 מהמחסומים משמשים נקודות בידוק אחרונות לפני הכניסה לישראל, למרות שרובם ממוקמים כמה קילומטרים מזרחה מהקו הירוק או לפני הכניסה לירושלים.

    76 מהמחסומים מאוישים באופן קבוע, ו-26 מחסומים נוספים כוללים תשתיות אך מאוישים באופן מזדמן בלבד.

    לפי נתוני המשרד לעניינים הומניטאריים של האו"ם (OCHA), נכון לספטמבר 2011 מוצבות בגדה גם 522 חסימות פיזיות לא מאוישות – כגון מכשולי עפר, קוביות בטון, שערים ומקטעי דרכים הסגורים בפני פלסטינים. כמו כן, נפרשים בגדה מדי חודש בממוצע כ-495 מחסומי פתע, המופעלים למשך כמה שעות, ללא תשתית קבועה בשטח.

    לאורך מכשול ההפרדה ישנם 66 שערים חקלאיים המאפשרים לפלסטינים גישה מוגבלת מאוד לאזורים שנותרו ממערב למכשול, ואשר מוגדרים כשטח צבאי סגור. 12 מהשערים נפתחים מדי יום לשעות מעטות, והשאר נפתחים רק בעונות חקלאיות מסוימות.

    לסגירה >>
  • .3

    הדרכים הארוכות המתפתלות

    נשים ממתינות להיכנס למזרח ירושלים דרך מחסום קלנדיה בחודש הרמדאן. צילום: אורן זיו, activestills.org, 5.8.11

    הדרך המהירה ביותר בין דרום הגדה המערבית לצפונה חוצה את העיר ירושלים, ועוברת ברובה בכבישים מהירים, רחבים וחדישים. ואולם מאז ראשית שנות התשעים אוסרת ישראל על פלסטינים להיכנס לירושלים, ובכלל זה לחלקים מהגדה המערבית שישראל סיפחה לשטחה. לפיכך, כדי לחצות את הגדה נאלצים פלסטינים לנסוע בדרכים עוקפות, ארוכות בהרבה, שרובן צרות ופקוקות.

    כך נראה המסלול המפרך שנאלצים פלסטינים לעבור מדרום הגדה לצפונה: קילומטרים אחדים דרומית לבית לחם הם מנותבים לכיוון מזרח וצפון-מזרח, אל דרכים כפריות העוקפות את בית לחם ואת העיירה בית סאחור. דרכים אלה מובילות אותם למחסום הקונטיינר (הקדרון), שבו עוברת כל התנועה הפלסטינית בין דרום הגדה לצפונה ושורר בו עומס רב, בעיקר בתחילת השבוע ובסופו.

    לאחר שעברו במחסום הקונטיינר יכולים פלסטינים לנסוע בדרך שנפתחה בפניהם רק לאחרונה, שמקיפה את אבו דיס ממזרח ונושקת לכביש המוביל לאחד משני מתחמי ההתנחלות קדר, ולחילופין להמשיך ברחובות הצרים והפקוקים של אבו דיס ואל-עיזרייה. שתי הדרכים יובילו אותם לכניסה הפקוקה לאל-עיזרייה, הסמוכה לצומת הכניסה הראשי למעלה אדומים. בצומת זו מוצב תמרור עצור, וכלי הרכב הפלסטיניים נדרשים לתת זכות קדימה לכלי רכב המגיעים מההתנחלות קדר ולאלה הנכנסים להתנחלות מעלה אדומים. זאת, למרות שמספר כלי הרכב הפלסטיניים העובר במקום עולה לאין שיעור על זה של המתנחלים. בשעות העומס של הבוקר עלולים פלסטינים להתעכב בפקק זה שעה ואף יותר.

    משם ימשיכו הפלסטינים מזרחה לאורך כביש מס' 1, המחבר בין ירושלים ליריחו. סמוך לאזור התעשייה מישור אדומים הם ייפנו שוב צפונה בדרך צרה העוקפת ממזרח את מתחם 1-E, וימשיכו בכיוון צפון-מערב אל תוך העיירה חיזמא. ביציאה מהעיירה הם יכולים להמשיך מערבה לרמאללה, דרך מחסום המוצב ליד הכפר ג'בע, או לצפון הגדה דרך כביש מס' 60. מי שיבקש להגיע למרכז הגדה, אל אזורי קלקיליה וטול כרם, יידרש לעבור במחסום נוסף, מחסום זעתרה (תפוח).

    ביום טוב, כאשר אין עומס תנועה חריג, יוכלו ברי המזל שבהם להשלים את עקיפתה של ירושלים בתוך שעה וחצי. רובם ישתרכו בדרכים זמן רב יותר.

    לסגירה >>
  • .4

    למי מועילים מחסומי בקעת הירדן?

    חיילים מעכבים חקלאים בשער המוצב על דרך עפר המובילה לעיירות טמון וטובאס שבמערב הבקעה. צילום: קרן מנור, activestills.org, 28.4.11

    ארבעה מחסומים מגבילים את גישת הפלסטינים לבקעת הירדן – תיאסיר, חמרה, מעלה אפרים וייט"ב. השניים הראשונים מאוישים באופן קבוע והצבא אינו מאפשר לפלסטינים לעבור בהם בכלי רכב, אלא אם הם רשומים בתעודות הזהות שלהם כתושבי בקעת הירדן. השניים האחרונים אוישו בשנה האחרונה באופן מזדמן בלבד, אך ישראל נמנעה עד כה מלהכריז רשמית על פתיחתם לתנועה פלסטינית, ולכן עוברים בהם רק כלי רכב פלסטינים מעטים. נוסף על כך, ממשיכה ישראל לחסום את הכניסה הצפונית לעיר יריחו ולהגביל את התנועה ביציאה המזרחית מהעיר לאוטובוסים הנוסעים למעבר אלנבי בלבד.

    התועלת הביטחונית שמפיקה ישראל מהגבלות אלה אינה ברורה שכן כלי רכב פלסטיניים מורשים להיכנס לבקעת הירדן ולעיר יריחו, ובתנאי שיעשו זאת בכבישים חלופיים וארוכים בהרבה.

    לסגירה >>
  • .5

    הקלות קלות

    כביש קדר - מעלה אדומים שנפתח השנה מחדש לתנועת פלסטינים. צילום שרית מיכאלי, בצלם, 3.11.2011

    השנה התיר הצבא לפלסטינים לשוב ולנסוע בכביש המוביל צפונה ממחסום הקונטיינר (הקדרון) אל אבו דיס. הכביש עובר סמוך לכביש הגישה לאחד משני המתחמים של ההתנחלות קדר. כביש זה מקצר בדקות ספורות את הנסיעה לתוך העיירה אל-עיזרייה וחוסך את התנועה ברחובותיה העמוסים של אבו דיס.

    הדרך הצפונית לעיירה סלפית עוברת בתוך ההתנחלות אריאל. לאחר שהייתה סגורה לתנועת פלסטינים בעשור האחרון, נפתחה השנה דרך זו בין השעות 06:00 ל-22:00 – אך רק לתנועת אוטובוסים ומוניות שנרשמו מראש, ולתנועת אמבולנסים. פתיחת הכביש מקצרת בכעשרים קילומטרים את הדרך מ-11 כפרים לעיר המחוז סלפית.

    לסגירה >>
  • .6

    חברון – הגבלות על פלסטינים בלבד

    חיילים ברח' השוהדאא בחברון. פלסטינים, כולל תושבי הרחוב, אינם מורשים לעבור ברובו ברכב או ברגל. צילום: אן פק, activestills, 16.11.2011

    בלב העיר חברון מוצבים 22 מחסומים מאוישים. מחסומים אלה ממוקמים סביב אזור 2-H שבשליטה ישראלית, הכולל את הרובע העתיק של חברון שבו הוקמו מתחמי ההתנחלויות הישראליות. מחסומים אלה מעכבים באופן קבוע מעבר של פלסטינים לתוך אזור 2-H, וממנו החוצה. נוסף על כך, לפי נתוני המשרד לתאום עניינים הומניטאריים של האו"ם, מוצבים באזור 2-H יותר ממאה מכשולים פיזיים, בהם 56 חסימות דרכים.

    רחוב השוהדאא, מהרחובות המרכזיים בעיר המחברים בין צפונה לדרומה, סגור זה יותר מעשור לתנועת פלסטינים ברגל וברכב. הרחוב נסגר לתנועת פלסטינים בסוף שנת 2000. בדצמבר 2006 הכריז הצבא כי סגירת הרחוב נעשתה בטעות, והודיע כי הנחה את הכוחות בשטח לאפשר לפלסטינים לעבור בו בכפוף לבידוק בטחוני. ואולם ימים ספורים לאחר מכן שב הצבא וסגר את הרחוב. באוקטובר 2007 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי לאגודה לזכויות האזרח בישראל כי עמדת הצבא היא שיש להשאיר את הרחוב סגור בפני פלסטינים – ומאז נותר הרחוב חסום בפניהם.

    לסגירה >>