לא עשבים שוטים | מצב זכויות האדם בשטחים 2011 | בצלם

מצב זכויות האדם בשטחים 2011

מצב זכויות האדם בשטחים 2011
02. לא עשבים שוטים
  • .1

    וידאו: קצין דורך את נשקו בפניו של פלסטיני

    לסגירה >>
  • .2

    אלימות כוחות הביטחון - לא עשבים שוטים

    חיילים עוצרים מפגין בכפר א-נבי סלאח לאחר הלווייתו של מוסטפא א-תמימי. צילום: אן פק, activestills.org, 11.12.11

    במהלך השנים תיעדו בצלם וארגונים אחרים מאות מקרים שבהם חיילים ושוטרים סטרו לפלסטינים, בעטו בהם, הטיחו בהם עלבונות, השפילו אותם ועיכבו אותם לשווא במחסומים. בחלק מהמקרים תועדה גם אלימות קשה יותר.

    גורמים רשמיים מתנערים ממעשים אלה בטענה שמדובר ב"עשבים שוטים". לדבריהם, יש להוקיע את החיילים הנוהגים כך, שכן מעשיהם אינם משקפים את מדיניות הצבא. ואולם בפועל בוחרת המערכת שלא להבהיר לכוחות בשטח, באופן חד-משמעי, כי חל איסור על כל הפעלת אלימות כלפי תושבי השטחים. תלונות רבות על אלימות מצד אנשי כוחות הביטחון, שהוגשו על-ידי בצלם וארגונים אחרים, כמעט ולא טופלו. בכך העבירו הרשויות לכוחות המשרתים בשטח מסר ולפיו למרות שהמערכת מתנגדת למעשים אלה באופן עקרוני, אין בכוונתה למצות את הדין עם החיילים והשוטרים שביצעו אותם.

    חלק מהמקרים לא נחשפים

    חלק ממקרי ההתעללות לא נחשפים, מאחר שפלסטינים רבים מעדיפים להימנע מהקשיים הכרוכים בדיווח עליהם. זאת מאחר שעצם הגשת התלונה נגד חייל או שוטר ישראלי היא הליך מסורבל, העלול להימשך שעות ארוכות. גם במקרים שבהם חוקר מצ"ח מזמן את המתלונן כדי למסור עדות, הוא נאלץ לפעמים להמתין שעות אחדות בכניסה למת"ק. אחרים, בעיקר אלה שנכנסו לישראל בלי אישור, נמנעים בכלל מהגשת תלונה גם במקרים של אלימות חמורה – מחשש שייעצרו בגין הפרת החוק. עוד רבים אינם מתלוננים מכיוון שאינם מאמינים שמערכות אכיפת החוק הישראליות ימצו את הדין עם האחראים לפגיעה בהם.

    לסגירה >>
  • .3

    רוב החקירות נסגרות

    שוטרי מגב עוצרים מפגין פלסטיני במחנה הפליטים שועפאט שבמזרח ירושלים. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 15.5.11

    מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 ועד סוף דצמבר 2011 פנה בצלם לרשויות אכיפת החוק בנוגע ל-485 מקרים, שבהם העלה תחקיר בצלם חשד כי אנשי כוחות הביטחון נקטו אלימות כלפי פלסטינים. בצלם דרש כי במקרים אלה תיפתח חקירה לבדיקת נסיבות האירוע, וכי אם יימצא שהחוק אכן הופר, יועמדו האחראים לדין:

    • ב-241 מהמקרים פנה בצלם לפרקליטות הצבאית בנוגע להתנהגות של חיילים. מהמידע שנמסר לארגון עולה כי ב-200 מהמקרים נפתחו חקירות מצ"ח, אולם 134 מתוכן נסגרו בלי שננקטו צעדים נגד החיילים המעורבים. שבע מהחקירות הובילו להגשת כתבי אישום. אחד מכתבי האישום בוטל. ב-18 מקרים נוספים החליטה הפרקליטות הצבאית שלא לפתוח כלל בחקירה. לגבי כל שאר המקרים לא נמסר לבצלם מידע בנוגע לטיפול בתיק.
    • ב-244 מקרים פנה בצלם למחלקה לחקירות שוטרים בנוגע להתנהגות של שוטרים ושוטרי מג"ב. מהמידע שנמסר לבצלם עולה כי ב-146 מקרים נפתחו חקירות, אך 113 מתוכן נסגרו בלי שננקטו צעדים נגד השוטרים המעורבים. 12 מהחקירות הובילו להגשת כתבי אישום. ב-77 מקרים נוספים החליטה מח"ש שלא לפתוח כלל בחקירה. לגבי כל שאר המקרים לא נמסר לבצלם מידע בנוגע לטיפול בתיק.
    לסגירה >>
  • .4

    חיילים היכו והשפילו רועה צאן מהכפר כיסאן

    נאייף עביאת. צילום: סוהא זייד, בצלם

    נאיף עביאת, בן 24, הוא תושב הכפר כיסאן, דרומית לבית לחם. באזור זה הוקמו בשנות ה-80 וה-90 כמה התנחלויות ומאחזים, והוא מוגדר כשטח C המצוי בשליטה ישראלית מלאה. עביאת מסר לבצלם כי רבים מתושבי כפרו, המתפרנסים מגידול צאן, סובלים מהטרדות תכופות של הצבא ושל רכזי הביטחון בהתנחלויות – הפועלים לדבריו להדרת רגליהם מהאזורים הסמוכים להתנחלויות.

    בבוקר יום שישי, 4.3.11, רעה עביאת את עדר הצאן של משפחתו באזור שמדרום לכפר. בשעות הצהריים הוא אסף את הכבשים והחל לצעוד בכביש המוביל לביתו. ליד כביש זה הוקם המאחז איבי הנחל.

    בדרכו, עצרו לידו שלושה ג'יפים צבאיים ושלושה חיילים התקרבו אליו. לדברי עביאת, שאל אותו אחד החיילים מה הוא עושה שם. עוד לפני שהספיק לענות, החל החייל לבעוט בו. כתוצאה מכך, נפל עביאת ארצה, מרפקו נפגע והוא החל לדמם. שני החיילים האחרים ערכו עליו חיפוש, קשרו את ידיו באזיקים וכיסו את עיניו. לאחר מכן זרקו אותו החיילים על רצפת הג'יפ והחלו לנסוע. עביאת מסר לבצלם כי הנסיעה נמשכה כשעתיים, ובמהלכה לעגו לו החיילים וקיללו אותו. לבסוף עצר הג'יפ במחנה הצבאי עציון, שם השאירו אותו החיילים בחצר במשך כמה שעות, כשידיו עדיין כבולות ועיניו מכוסות. החיילים שהיו לידו המשיכו לקללו וללעוג לו, ועביאת סיפר שאחד החיילים אף דחף עגבנייה לפיו.

    לדברי עביאת, רועי צאן שהיו באזור אספו את הכבשים שלו והחזירו אותן לכפר. הוא נחקר בתחנת המשטרה במחנה עציון לגבי מעשיו בסמוך לכביש. כעבור שעות אחדות שוחרר עביאת, אך נדרש להגיע כעבור יומיים לחקירה נוספת. עביאת חזר לתחנה בשעות הבוקר, כפי שנצטווה, והמתין במקום עד לשעה 14:00. אז הורו לו החיילים לחזור לביתו, בלי שנחקר כלל.

    בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בשמו של עביאת בדרישה כי תלונתו תיחקר. בעקבות כך נפתחה חקירת מצ"ח.

    לסגירה >>
  • .5

    שוטרי מג"ב היכו תושב סילוואן, מזרח ירושלים

    וחיד א-רווידי. צילום: סועאד אבו רומוז

    וחיד א-רווידי הוא תושב שכונת סילוואן שבמזרח ירושלים, בן 34, נשוי ואב לחמישה. ביום חמישי, 15.9.11, בסביבות השעה 19:00, נסע א-רווידי יחד עם אמו, אשתו ושניים מילדיו – בני שלוש ושנה – לשכונה סמוכה כדי לבקר את אחותו שילדה ימים ספורים קודם לכן. באותה שעה יידו תושבים בשכונה אבנים לעבר שוטרי מג"ב, ובני המשפחה נתקלו בדרכם בג'יפ של מג"ב שחסם את הכביש.
     
    השוטרים הורו לא-רווידי לעצור ודרשו לראות את תעודות הזהות של היושבים במכונית. אימו לא נשאה עליה תעודת זהות. בזמן שא-רווידי ניסה לשכנע את השוטר לאפשר להם להמשיך בדרכם, התקרב אליהם ג'יפ נוסף של מג"ב ותושבים יידו לעברו אבנים. א-רווידי חשש שהמכונית ובה ילדיו תיפגע מן האבנים ולכן התקדם מעט בנסיעה – כעשרה מטרים לדבריו – אז נחסם על-ידי ג'יפ משטרתי אחר. מהג'יפ יצא שוטר שהורה לו לצאת מהמכונית ולפתוח את דלתותיה. א-רווידי יצא וביקש מבני משפחתו להמתין מחוץ למכונית בזמן שהשוטרים בודקים אותה. במהלך הבידוק נזרקו אבנים נוספות לעבר השוטרים וכמה מהן פגעו במכוניתו של א-רווידי.

    לדברי א-רווידי, הוא פנה לשוטרים וביקש מהם לאפשר לו להרחיק את מכוניתו, אך בתגובה הם החלו לצעוק עליו, לקלל אותו ולהכותו בכל חלקי גופו. אחד השוטרים הפיל אותו לארץ, אזק את ידיו לאחור והתיז גז פלפל בפניו. א-רווידי אמר לבצלם: "הרגשתי שאני נחנק, כאילו שאני עומד למות. העיניים צרבו לי מאוד".
       
    בהמשך, סיפר א-רווידי, הכניסו אותו השוטרים לג'יפ וכיסו את עיניו. הוא מסר כי שמע את אימו מנסה להגיע אליו ומבקשת מהשוטרים לשחררו, אך השוטרים הורו לה בצעקות להתרחק. תושבים שהגיעו למקום הרחיקו את האם מחשש כי השוטרים יפגעו בה. הג'יפ עזב את המקום ועצר לאחר נסיעה קצרה, אז ירדו ממנו השוטרים.

    א-רווידי ביקש מהשוטרים לרדת מהג'יפ כיוון שהוא מתקשה לנשום והם נענו לבקשתו. לדבריו, אחד השוטרים הורה לו לעמוד זמן רב כשגבו אל קיר. הוא סיפר כי ביקש מהשוטרים להזמין אמבולנס כיוון שחש ברע בעקבות המכות, אולם בקשתו נתקלה בזלזול. לדברי א-רווידי אחד השוטרים אמר לו שאפשר לסיים את העניין אם יסכים לחזור לביתו כאילו לא קרה דבר – אך הוא סירב והתעקש להגיע לבית החולים, ואף דרש להגיש תלונה על האלימות שהופעלה נגדו ועל השפלתו.

    לאחר-מכן נלקח א-רווידי לתחנת המשטרה בעיר העתיקה, שם נאמר לו כי הוא חשוד בתקיפת שוטרים ובהפרעה במילוי תפקידם. הוא הכחיש את החשדות נגדו וחתם על גרסתו. לאחר מכן הוא הועבר לתחנת המשטרה במגרש הרוסים, שם נבדק על-ידי רופא שהורה להעבירו לבדיקות בבית החולים שערי צדק. לאחר שנבדק בבית החולים הוחזר א-רווידי לתחנת המשטרה, ולמחרת הובא לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום.

    שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, דחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצרו של א-רווידי בשלושה ימים לצורכי חקירה. בהחלטתו כתב השופט: "מתקשה אני להבין מדוע התפתח האירוע בצורה בה התפתח, ושתוצאתו היא עמידתו לפני היום של חשוד מוכה כשסימן כחול תחת עינו הימנית וחולצתו מוכתמת בדם".

    א-רווידי הגיש תלונה במח"ש נגד השוטרים שתקפו אותו. ממח"ש נמסר לבצלם כי התלונה בחקירה.

    לסגירה >>
  • .6

    שוטרי מג"ב היכו שני קטינים במחסום הקונטיינר

    אמיר קבאג'ה. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם

    ביום שישי, 17.12.10, ערכו נערים תושבי המחוזות חברון, רמאללה ושכם, טיול ביריחו לציון סיום קורס מחשבים משותף. בסביבות השעה 19:00 הגיע האוטובוס שבו נסעו למחסום "הקונטיינר" הסמוך לעיירה אבו דיס, אשר אויש על ידי שוטרי מג"ב. אחד השוטרים עלה לאוטובוס והחל לאסוף את תעודות הזהות של חברי הקבוצה.

    בין הנערים היה אמיר קבאג'ה, בן 16, תושב תרקומיא שבמחוז חברון. הוא סיפר לתחקירן בצלם כי הטיול היה מוצלח ביותר וכי האווירה באוטובוס הייתה מרוממת. לדבריו, השוטר הגיע אליו בשעה שהתלוצץ עם חבריו, לקח ממנו את תעודת הזהות והורה לו לרדת מהאוטובוס. בהמשך הורה השוטר גם לח', אחד מחבריו של קבאג'ה שהתבדח עמו, לרדת מן האוטובוס.

    על-פי דבריהם של שני הנערים, הורו להם השוטרים לשבת תחת סככה הסמוכה למחסום. לאחר מכן לקחו אותם השוטרים, בזה אחר זה, אל שטח נסתר הנמצא מאחורי מבנה במחסום, ושם הכו אותם השוטרים.

    קבאג'ה סיפר לבצלם כי כאשר שב לאוטובוס הוא חש מושפל ונבוך לאחר שהותקף בנוכחותם של חבריו וקרובי משפחתו. לדבריו, האווירה הטובה ששררה באוטובוס לפני שהגיעו למחסום התחלפה בעצב ובשתיקה ונעכרה אף יותר לאחר שאל האוטובוס שב גם ח', כשסימני מכות על גופו. לתחקירן בצלם אמר קבאג'ה כי לעולם לא ישכח את שאירע לו באותו יום ואת הצער והמבוכה שנגרמו לו.

    כחודש לאחר האירוע, פנה בצלם למח"ש בשמם של קבאג'ה וח', דיווח על האירוע ודרש כי תיפתח חקירה בעניין. כעבור כשלושה חודשים הודיעה מח"ש לבצלם כי המתלוננים אינם מעוניינים להגיש תלונה, ולכן החליטה שלא לפתוח בחקירה. בדיקת בצלם העלתה כי משפחתו של קבאג'ה דווקא מעוניינת שבנה יעיד. הדבר נמסר למח"ש, ובעקבות כך חידשה המחלקה את הטיפול במקרה וחוקר מטעמה גבה את עדותו של קבאג'ה.

    באוקטובר 2011 הודיעה מח"ש לבצלם כי לאחר שהתלונה נבחנה, הוחלט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית.
    ואולם עיון בתיק החקירה שהועבר לבצלם העלה כי הטיפול בתלונה היה שטחי וכי לא נעשה ניסיון אמיתי לרדת לחקר האמת. תיק החקירה כולל רק את עדותו של המתלונן אמיר קבאג'ה ואת דו"ח המשימה מיום האירוע. מח"ש הסתפקה בעובדה שבדו"ח המשימה לא צוין האירוע ולא טרחה לִגבות את עדויותיהם של שוטרי מג"ב שנכחו במחסום באותו מועד או של מפקד המחסום, זאת על אף שפרטיהם האישיים מופיעים בדו"ח המשימה.

    הטיפול בתלונה הועבר לאגודה לזכויות האזרח בישראל, שהגישה ב-4.12.11 ערר לפרקליט המדינה על החלטת מח"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית בתיק, ודרשה כי החקירה תיפתח מחדש ותבוצע כנדרש.

    לסגירה >>