העלמת עין | מצב זכויות האדם בשטחים 2011 | בצלם

מצב זכויות האדם בשטחים 2011

מצב זכויות האדם בשטחים 2011
06. העלמת עין
  • .1

    וידאו: מתנחל מצית שדה בכפר בורין

    לסגירה >>
  • .2

    שלטון החוק

    כתובות נאצה על מסגד בכפר קוסרה שמדרום לשכם לאחר שהצבא הרס מבנים במאחזים עלי עין ומגרון. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 5.9.11

    אחד מתפקידיו העיקריים של כל שלטון הוא לאכוף את החוק ולהגן על גופם ועל רכושם של כל האנשים החיים בתחום שיפוטו. ישראל, כמדינה הכובשת בגדה המערבית, אחראית על התושבים הפלסטינים, המוגדרים במשפט הבינלאומי כאוכלוסייה מוגנת.

    מעשי אלימות של תושבי התנחלויות כלפי פלסטינים ורכושם הינם תופעה מתמשכת ונרחבת. בשנים האחרונות מכונים חלק מהמעשים האלה "פעולות תג מחיר", בטענה שהם נעשו בתגובה לפעולות של הרשויות הישראליות, הנתפסות כפגיעה במפעל ההתנחלות. כך, חלק מהמעשים בוצעו לאחר שהמנהל האזרחי חילק צווי הריסה למבנים שנבנו בניגוד לחוק, או לאחר שהרס מבנים כאלה. במקרים אחרים נעשו פעולות מסוג זה לאחר שפלסטינים פגעו במתנחלים.

    לא תמיד נערכים כוחות הביטחון מראש כדי להגן על פלסטינים מפני מעשי אלימות של מתנחלים. חוסר היערכות זה בולט בעיקר במקרים שניתן היה לחזותם מראש. ב"יום הזעם", שעליו הצהירו מתנחלים ב-3.3.11, הייתה היערכות נרחבת של כוחות הביטחון שסייעה במניעת מעשי אלימות. לעומת זאת, באירועים אחרים – כמו לאחר הריסת מבנים במאחז מגרון ב-5.9.11 – לא מנעו כוחות הביטחון את האלימות כפי שנדרש מהם. בשבוע שלאחר ההריסה, הגיע לבצלם מידע על אודות עשרה אירועים שבהם פגעו מתנחלים ברכוש פלסטיני, בהם הצתת מסגד בכפר קוסרה וריסוס כתובות נאצה על קירות שני מסגדים אחרים. בחלק מהמקרים כוללת ההיערכות של כוחות הביטחון הטלת הגבלות דווקא על הפלסטינים. באפריל 2011, למשל, יידו מתנחלים אבנים על מכוניות של פלסטינים בכביש 60, לאחר ששוטרים פלסטינים הרגו את בן יוסף לבנת בקבר יוסף בשכם. בתגובה, סגר הצבא את הכביש לתנועת פלסטינים בקטע שבין צומת חווארה לג'ית.

    לסגירה >>
  • .3

    היסטוריה של סלחנות

    עיישה אבו עלי, תושבת מיח'מאס בת כשמונים שהותקפה על-ידי מתנחלים כשמסקה זיתים באדמותיה שבסמוך אליהן הוקם המאחז רמת מגרון. צילום: איאד חדאד, בצלם, 31.10.11

    מאז ראשית ההתנחלות בשטחים נוקטות רשויות אכיפת החוק הישראליות מדיניות בלתי מוצהרת של סלחנות כלפי אזרחים ישראלים שפגעו בפלסטינים וברכושם. על מגמה זו הצביעו גם ועדות ממשלתיות שונות – בהן ועדה שהוקמה עוד בשנת 1981 בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ, וכן ועדת שמגר שהוקמה בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה ב-25.2.94.

    עצימת עיניים זו סותרת את חובתה של ישראל, ככוח הכובש בגדה המערבית, לשמור על החוק ועל הסדר בשטח הכבוש. מתוקף אחריות זו, מחויבת ישראל להבטיח את שלומה ואת ביטחונה של האוכלוסייה הפלסטינית מפני אלימות של אזרחים ישראלים, הן באמצעות היערכות מוקדמת והן באמצעות מיצוי הדין עם התוקפים.

    לסגירה >>
  • .4

    איפה הכוחות בשטח?

    מתנחלים בשדות עסירה אל-קיבלייה. צילום: עומר קוסיני, רויטרס, 3.7.11

    בחלק מן המקרים נכחו כוחות הביטחון באירוע שבו אזרחים ישראלים תקפו פלסטינים או השחיתו את רכושם, אולם לא עשו דבר כדי להפסיק את האלימות – ובכמה פעמים הם אף נטלו בה חלק. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 ועד דצמבר 2011 שלח בצלם לפרקליטות הצבאית 57 תלונות על מקרים שבהם עלה חשד ולפיו כוחות הביטחון לא התערבו כדי למנוע מעשי אלימות. מתשובות הפרקליטות עולה כי רק בארבעה מהמקרים נפתחה חקירה ובשניים מתוכם היא נסגרה ללא נקיטת צעדים כלשהם נגד החיילים המעורבים. ב-30 מקרים הוחלט שלא לפתוח בחקירה, ב-12 מקרים נמסר לבצלם שהפנייה בטיפול ובחמישה מקרים לא קיבל בצלם כל מענה לפנייתו. בארבעה מקרים נוספים מסרה הפרקליטות כי הם הועברו לטיפול גורמים אחרים בצבא, במקרה אחד נמסר לבצלם כי המקרה הועבר לדיון משמעתי, ולגבי מקרה נוסף מסרה הפרקליטות לבצלם שהוא לא אותר.

    לסגירה >>
  • .5

    המשטרה מקלה עם ישראלים הפוגעים בפלסטינים

    משאיות שהוצתו בדומא. בסמוך רוססה הכתובת "מצפה יצהר-ערבות הדדית", 14.12.11. צילום סלמא א-דבעי, בצלם

    משטרת ישראל, המופקדת על חקירת מקרי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים, אינה ממצה את פעולות החקירה הנדרשות ואינה עושה את כל המוטל עליה כדי לאכוף את החוק. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 ועד דצמבר 2011 פנה בצלם למשטרת ישראל בנוגע ל-352 מקרים שבהם פגעו אזרחים ישראלים בפלסטינים וברכושם, וביקש לברר אם מתקיימת חקירה בעניין ואם כן – מה מצבה. התלונות עסקו בירי, בתקיפות פיזיות, בהשחתת רכוש, בגירוש מאדמות, באיומים, בגניבת יבול, בהצתת שדות ובפגיעות נוספות. ככל הידוע לבצלם, ב-80 מהמקרים המשטרה לא פתחה כלל בחקירה – לרוב משום שהנפגע לא הגיש תלונה רשמית – זאת על אף שהמשטרה מחויבת על פי חוק לחקור כל חשד לעבירה פלילית שמגיע לידיעתה. ב-16 מקרים לא קיבל בצלם כל מענה לפנייתו, לגבי מקרה אחד נמסר שהוא בטיפול ובחמישה מקרים נמסר שהפנייה לא אותרה. ב-250 מקרים נפתחה חקירה: ב-29 מהמקרים הוגשו כתבי אישום, ב-137 מקרים נסגר התיק בלא שננקטו צעדים כלשהם נגד מי מהמעורבים, ב-67 מקרים החקירה עדיין מתנהלת וב-15 מקרים הועבר תיק החקירה לעיון פרקליט. בשני מקרים נוספים הגיש בצלם עררים שעודם בטיפול.

    לסגירה >>
  • .6

    וידאו: חיילים עומדים מנגד בזמן שמתנחלים תוקפים בעסירה אל-קיבלייה

    לסגירה >>
  • .7

    מתנחלים תקפו פלסטינים בנוכחות הצבא

    מתנחלים תוקפים את הכפר עסירה אל-קיבלייה בנוכחות חיילים, 3.7.11 , מתוך תיעוד האירוע בווידיאו על-ידי מתנדב בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם

    ב-3.7.11 בצהריים, תקפו מתנחלים את הכפר עסירה אל-קיבלייה, בטענה שתושביו הציתו אש סמוך להתנחלות יצהר. ההתקפה צולמה על-ידי מתנדב בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם. התוקפים, חלקם רעולי פנים, היו חמושים במקלות ובמוטות ברזל, ושניים מהם נשאו נשק. הם יידו אבנים על בתים בקצה הכפר, הכו פלסטיני ופצעו אותו, ושברו את ענפיהם של כעשרים עצי זית. תושבים מהכפר הגיעו למקום ויידו אבנים לעבר התוקפים. עדי ראייה מסרו לבצלם כי ג'יפ של כוחות הביטחון הגיע למקום כעשר דקות לאחר תחילת האירוע, ובהמשך הגיעו לכפר כמה ג'יפים נוספים ובהם חיילים ושוטרי מג"ב. מתיעוד הווידיאו עולה כי כוחות הביטחון לא מנעו מהמתנחלים לתקוף את הפלסטינים ואת רכושם, ובמקום זאת ירו גז מדמיע כדי להרחיק דווקא את תושבי הכפר.

    לאחר האירוע העביר בצלם את התיעוד המלא של ההתרחשות למשטרה ולצבא, בדרישה לאתר את המתנחלים התוקפים ולחקור מדוע כוחות הביטחון לא עצרו את ההתקפה. בתשובה, נמסר לבצלם כי המשטרה פתחה בחקירה בנוגע לאלימות המתנחלים באירוע. נכון למועד פרסום הדו"ח לא נמסר לבצלם אם נפתחה חקירת מצ"ח במטרה לבחון את התנהגות החיילים באירוע, ואם כן, מה היו תוצאותיה.

    לסגירה >>
  • .8

    מתנחלים תקפו פלסטיני, תיק החקירה נסגר

    איבראהים א-נוואג'עה. צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם

    איבראהים א-נוואג'עה, בן 49, הוא תושב ח'רבת סוסיא בדרום הר חברון שבסמוך אליה נבנתה ההתנחלות סוסיא. בבוקר ה-13.12.10 עסק א-נוואג'עה בתיקון אוהלו. מעדויות שגבה בצלם מא-נוואג'עה ומבני משפחתו עולה כי כמה מתנחלים הגיעו למקום והחלו לתקוף אותו ללא כל התגרות מצדו. התוקפים החזיקו את ידיו של א-נוואג'עה מאחורי גבו והכו אותו באבן ובמכוש. כאשר נחלצו בני משפחתו לעזרתו, הותקפו גם הם באבנים ואחד מהם אף נפגע. התוקפים ברחו לכיוון חוות הר סיני הסמוכה להתנחלות סוסיא. א-נוואג'עה פונה לבית החולים, אושפז למשך הלילה ושוחרר למחרת.

    במהלך התקיפה, על פי העדויות, התקשר אחד מבני המשפחה למשטרת חברון וביקש ששוטרים יגיעו לאזור, אולם נאמר לו כי הוא משקר. המשטרה הגיעה למקום רק לאחר שאזרח ישראלי ששהה שם הזעיק אותה, אולם עד אז כבר נמלטו התוקפים.

    ב-20.12.10 הגיש א-נוואג'עה תלונה במשטרה על התקיפה ומסר את עדותו. שבוע לאחר מכן התקשר אליו קצין משטרה והורה לו להגיע לתחנה. א-נוואג'עה סבר שהוא נדרש להגיע בעקבות הגשת התלונה, אך כאשר הגיע לתחנה נחקר על גניבת צאן מההתנחלות סוסיא בלילה שקדם לתקיפה. כאשר שאל את השוטר האם אינו חוקר את התקיפה שלו, השיב לו החוקר, לדבריו, כי "אם הצאן לא היה נגנב לא הייתה בעיה עם המתנחלים".

    בתוך פחות מחודש החליטה המשטרה לסגור את התיק בנוגע לתקיפתו של א-נוואג'עה בעילה של "עבריין לא נודע". מעיון בתיק החקירה עולה כי המשטרה לא ביצעה פעולות חקירה בסיסיות. היא לא חקרה איש מדרי חוות הר סיני הסמוכה, שלכיוונה ברחו התוקפים, ולא את החיילים שהיו במוצב סמוך למקום האירוע. ב-11.10.11 הגיש בצלם ערר על סגירת התיק.

    לסגירה >>
  • .9

    סדרת תקיפות חמורות דרומית לשכם

    תושבת קוסרה משקיפה על מטע זיתים שהושחת על-ידי מתנחלים. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 6.10.11

    בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2011 תיעד בצלם שמונה אירועים, שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים והשחיתו את רכושם בכפרים קוסרה, ג'אלוד ודומא, דרומית לשכם. חלק מהאירועים החלו כאשר מתנחלים, שהגיעו מכיוון המאחז אש קודש, פלשו לאדמות היישובים הפלסטיניים והשחיתו עצי זית. במהלך אירועים אלה התפתחו עימותים אלימים בין הצדדים – וכן בין התושבים הפלסטינים ובין כוחות הביטחון שהגיעו למקום. במהלך חודש ספטמבר הציב הצבא אוהל על גבעה החולשת על השטח שבין קוסרה למאחז הסמוך, אש קודש. ואולם הפגיעות בתושבי היישוב נמשכו.

    באחד מהאירועים ירה חייל למוות בעיסאם בדראן. ההרוג, תושב קוסרה בן 37, יידה אבנים לעבר חיילים שהגיעו לכפר לאחר שמתנחלים נכנסו לאדמותיו. באירוע אחר ירה מתנחל כדור חי – ואחד מתושבי הכפר נפצע מרסיס. באירוע נוסף, תקפו מתנחלים באלימות מוסקי זיתים מג'אלוד ואזרחים זרים וישראלים שהיו עימם. באירועים אחרים הוצת המסגד של קוסרה ונכתבו עליו כתובות נאצה, וכן הושחתו מאות עצים באדמות הכפרים קוסרה ודומא. מקרים אלה מצטרפים לשבעה אירועים קודמים שתיעד בצלם מאז אוקטובר 2010, שבהם תקפו מתנחלים רועי צאן פלסטינים באזור ופגעו בצאנם, תקפו נוסעי משאית, הציתו כלי רכב בתוך קוסרה והשחיתו עצים באדמות הכפר.

    אזור זה, המוגדר כשטח C, נמצא תחת שליטה מלאה של ישראל והיא האחראית לשמור על ביטחונם האישי של תושבי קוסרה והיישובים הסמוכים ג'אלוד ודומא. לפיכך, האחריות למניעת הפגיעות החוזרות ונשנות של אזרחים ישראלים בתושבים הפלסטינים מוטלת על רשויות המדינה. ואולם לא זו בלבד שכוחות הביטחון כשלו שוב ושוב בהגנה על היישובים הפלסטיניים מפני המתנחלים, אלא שבכמה מהאירועים האלה הם אף פגעו בפלסטינים בעצמם. לפיכך יש להורות, בין השאר, על פינויים של המאחזים באזור, שממילא אינם חוקיים – גם לפי החוק הישראלי.

    לסגירה >>