דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

בחסות משטר ההיתרים: ישראל קורעת נשים החיות בעזה ממשפחתיהן שבגדה. אלה הם סיפוריהן:

בין הים לירדן מקיימת ישראל משטר אפרטהייד המקדם ומנציח את עליונותה של קבוצה אחת של בני אדם – יהודים – על קבוצה אחרת של בני אדם – פלסטינים. אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותו המשטר מקדם מטרה זו הוא חלוקת השטח – עבור הפלסטינים בלבד – ליחידות שונות, שבכל אחת מהן ניתנות להם זכויות אחרות. היהודים, לעומת זאת, מתנהלים באותו מרחב – אך עבורם זהו שטח רציף.

ההגבלות על תנועת הפלסטינים בין היחידות השונות – הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים – הוחלו בתחילת שנות התשעים והוחמרו עם תחילת האינתיפדה השנייה בספטמבר 2000. על רצועת עזה, הטילה ישראל מצור ב-2007 וכלאה את תושביה בתוכה, למעט במקרים בודדים וחריגים שהיא מגדירה "הומניטריים". כל מעבר בין היחידות השונות מחייב השגת היתר ישראלי, כאשר ישראל רואה בכל היתר שהיא מנפיקה לפלסטיני או פלסטינית מעשה חסד ולא זכות המוקנית להם.

הגבלות אלה מונעות מאלפי משפחות בהן אחד מבני הזוג הוא תושב הרצועה והשני תושב הגדה לקיים חיי משפחה ושגרת חיים הגיונית. כך העליונות היהודית מתיישמת בביורקרטיה אכזרית של פירוד משפחות שישראל מעמידה אותן בפני בחירה בלתי אפשרית: בין חיים יחד ברצועת עזה – תוך ניתוק מהמשפחה שנותרה בגדה, לבין חיים בנפרד. הקמת משפחה, חיים משותפים עם בן זוג ועם הילדים, שמירה על קשר עם המשפחה המורחבת הם הקשרים האנושיים הראשוניים והבסיסיים ביותר, אך עבור פלסטינים הם הופכים לבלתי ניתנים להשגה.

לסיפורם של ניווין וסאמי אבו ר'רקוד
לסיפורן של עאאישה מוסלח ואחיותיה
לסיפורן של כרימה שאהין ואחיותיה
לסיפורם של דלאל מנסור ובני משפחתה
לסיפורם של אחלאם וזיאד סאלם