דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הצבא נכנס למחנה הפליטים ג'נין והרג שני צעירים

ב-12.7.17, בסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר, נכנסו כמה עשרות חיילים ולפחות חמישה כלי רכב צבאיים למחנה הפליטים ג'נין כדי לעצור את אחד מתושבי המחנה. לאחר כניסתם, צעירים ירו אש חיה לעבר החיילים, זרקו עליהם אבנים ומטענים מאולתרים, והחיילים ירו אש חיה לעבר הצעירים. העימותים התרכזו בשני הרחובות המרכזיים של המחנה, אל מדארס וא-סיכה, ובמהלכם נפצע אחד הצעירים מירי חי בירכו.

סעד סלאח בן ה-21 שנהרג מירי החיילים במ.פ. ג'נין. התמונה באדיבות המשפחה.בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר, בזמן שהעימותים התרכזו ברחוב אל-מדארס ובסמטאות הסמוכות לו, לפחות שלוש קבוצות של בין 5-3 חיילים כל אחת הציבו מארבים בין הסמטאות של רחוב א-סיכה המקביל והמרוחק ממנו כמאה מטרים ועל גג של בית סמוך. שני ג'יפים צבאיים נסעו לאורך הרחוב ממזרח, מהרחבה המכונה "חצר המחנה", לכיוון מערב. בעקבותיהם, במרחק קצר מהם, רכב על אופנוע סעד סלאח, תושב מחנה הפליטים בן 21, כשמאחוריו רצים כ-50-40 צעירים שמדי פעם יידו אבנים לעבר כלי הרכב הצבאיים. בין הצעירים האלה היה גם אווס סלאמה בן ה-16, תושב מחנה הפליטים.

שני הג'יפים בלמו בפתאומיות וסלאח, שנסע במרחק של כמה מטרים מהם, עצר אף הוא. בעדות שמסר ס.ו., תושב מחנה הפליטים בן 19, לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי ב-15.7.17, הוא סיפר:

המקום בו התרחש הירי. צילום עבד אל-כרים סעדי בצלם. 12.7.17.
המקום בו התרחש הירי. צילום עבד אל-כרים סעדי בצלם. 12.7.17.

לא ידעתי שיש חיילים באזור הזה וחשבתי שהם בדרך החוצה מהמחנה. ראיתי את סעד רוכב על האופנוע שלו ורודף אחרי הג'יפים. הוא היה במרחק של כמה מטרים מהם. אווס סלאמה היה אחד מהבחורים שרדפו אחרי הג'יפים והיה במרחק של 25-20 מטר מהם. הופתעתי כששני הג'יפים עצרו פתאום קרוב לאחד הבתים. לדעתי העצירה הפתאומית של הג'יפים הפתיעה גם את סעד והוא ניסה לעצור. באותו רגע, ראיתי שאחד החיילים ירה לכיוונו של סעד. יד ימין של סעד זזה לאחור כתוצאה מהפגיעה והוא לא שלט יותר באופנוע שלו. האופנוע החליק לצד ימין של הכביש, וסעד נפל על הכביש. לאחר מכן החיילים ירו לכיוונו של אווס סלאמה, שהיה בקדמת קבוצת הבחורים שרדפו אחרי הג'יפים. ראיתי אותו נופל לקרקע לכמה רגעים ואז הוא קם ונסוג לכיוון החצר של סוכנות אונר"א. כמה חיילים באו מכיוון מערב לעבר המקום שבו נפגע סעד. אני ושאר הבחורים ברחנו דרך הסמטאות שקרובות לכביש.

א.ע., תושב מחנה הפליטים בן 25, עמד יחד עם צעירים נוספים בסמטה הסמוכה לרחוב א-סיכה. בעדות שמסר לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי ב-12.7.17 תיאר את שהתרחש:

בסביבות השעה ארבע בבוקר הופתעתי מהגעתם של כמה ג'יפים צבאיים מכיוון "חצר המחנה". הם נסעו במהירות גבוהה מאוד לכיוון מערב כשמאחוריהם עשרות נערים וצעירים. ראיתי את אווס סלאמה נופל על הקרקע לאחר שנפגע. אחרי כמה רגעים הוא התחיל לזחול לכיוון מזרח. כשהוא הגיע למשרדי אונר"א כבר לא הצלחתי יותר לראות אותו.

בינתיים סעד סלאח שרכב על אופנוע נפגע מאש הצבא. החיילים נעמדו סביבו. הסתתרתי מאחורי מיכל מים בפתח אחד הבתים מחשש שאפגע באקראי מירי באותם רגעים.

ג.מ., תושב מחנה הפליטים בן 16, עמד באותו הזמן על גג ביתו בן ארבע הקומות שסמוך לרחוב א-סיכה, וצפה בעימותים. בעדות שמסר לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי ב-15.7.17 סיפר:

בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר, בזמן שהמואזין הקריא פסוקים מהקוראן, הגיעו ג'יפים צבאיים מכיוון "חצר המחנה" ונסעו במהירות לכיוון מערב. הופתעתי כשהם עצרו בפתאומיות מחוץ לבית שלנו. במרחק כמה מטרים ממערב לבית שלנו, צעירים רדפו אחרי הג'יפים וראיתי אחד מהם רוכב על האופנוע שלו. הוא היה יותר קרוב לג'יפים. כנראה שהבחור שנסע על האופנוע הופתע מהעצירה של הג'יפים. באותו רגע לא ידעתי שהבחור שנסע על האופנוע הוא אחד מחבריי הקרובים והיקרים ביותר.

כשרוכב האופנוע הופתע מהעצירה של הג'יפים הצבאיים, הוא ניסה לעצור ולהסתובב כדי לברוח לאחור. ראיתי את החיילים שהיו על הגג של בית צמוד של קרובי משפחה שלנו יורים לעברו ולעבר הבחורים האחרים. אחד הבחורים שהחיילים ירו בהם נפל ארצה. לאחר כמה רגעים הוא קם ורץ ושוב נפל ואז זחל מזרחה עד שהוא הגיע קרוב למשרדים של אונר"א, שם אספו אותו בחורים והעבירו אותו קרוב ל"חצר המחנה".

ירדתי מהגג לקומה הרביעית כדי להזהיר בפייסבוק את הבחורים שלא יגיעו לאזור של הבית שלנו כי יש כאן חיילים שאורבים בסמטאות ועל גג של בית. כשהתחלתי לשמוע את הקולות של הבחורים ברחוב שצעקו שמישהו נהרג, העזתי לצאת מהבית, כי הבחורים לא היו מתאספים ברחוב אם החיילים לא היו יוצאים מהמחנה. כשיצאתי מהבית הבחורים הרימו את הבחור הפצוע שלא זז, ואז נודע לי שמדובר בסעד סלאח.

לאחר הירי בסלאח וסלאמה המשיכו חלק מהצעירים לזרוק אבנים לעבר החיילים, שירו לעברם אש חיה. החיילים עמדו סביב סלאח לאחר שנורה לפחות עשר דקות בלי שהגישו לו טיפול רפואי. סלאח פונה ברכב פרטי לבית החולים הממשלתי בג'נין, והגיע אליו כשהוא ללא רוח חיים, עם שתי פציעות ירי, אחת מהן בראשו מאחור. סלאמה פונה באמבולנס של הסהר האדום לבית החולים הממשלתי בג'נין, שם נמצא שהוא נורה בבטנו. הוא מת בבית החולים.

אווס סלאמה בן ה-16 שנהרג מירי חיילים במ.פ. ג'נין. הצילום באדיבות המשפחהתחקיר בצלם מעלה שחיילים שהיו במארב ירו למוות בשני תושבי המחנה – סעד סלאח, בן 21, ואווס סלאמה, נער בן 16, על אף שהם לא סיכנו את חיי החיילים. אין זו הפעם הראשונה שהצבא מציב מארב חמוש כדי להתמודד עם מיידי אבנים, כאילו מדובר בשיטת פעולה שיכולה להיחשב לחוקית. ואולם גם כאן, כמו במקרים הקודמים, השימוש בירי קטלני בנסיבות האירוע אינו ניתן להצדקה. העובדה שבעקבות המקרים הקודמים לא ננקטו כל צעדים נגד המעורבים, כולל לא נגד המפקדים שהורו על הצבת המארבים, היא שמאפשרת את המשך יישומה של מדיניות בלתי חוקית זו.

לאורך שנות דור, פניות למערכת אכיפת החוק הצבאית – במטרה לקדם דין וחשבון משמעותי במקרי הרג של פלסטינים – לא הוכיחו את עצמן. במקרים רבים לא נפתחה חקירה, ובכל מקרה, אחריתה של חקירה כזו – אפילו כן נפתחה – היא, כמעט תמיד, טיוח. לכן, החליט בצלם לחדול מפנייה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירה – כאשר באותה העת, בצלם מוסיף לפעול בדרכים אחרות לקידום דין וחשבון. לשם כך אנו מוסיפים לתחקר מקרים מסוג זה ולפרסם אותם. עם זאת, כמובן שהחובה לחקור ולמצות את הדין עם כל האחראים לאירועים מסוג זה מוטלת, עדיין, על המערכת הצבאית. אלא שכל עוד נמשכת מדיניות הטיוח השיטתי של הפרקליטות הצבאית, הרי שאין דבר שירתיע אנשי כוחות הביטחון מלהמשיך בירי קטלני שכזה כלפי פלסטינים שאינם מסכנים אותם.