שאלות ותשובות עם מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל

לכבוד יום האישה הבינלאומי הזמנו את הגולשים לשאול את ג'סיקה מונטל, האשה שעומדת בראש בצלם, כל שאלה שמעניינת אותם על זכויות האדם בשטחים, על הכיבוש, על ההתנחלויות, על מה חוקי ועל מה לא, וכמובן – עלינו.

ג'סיקה מונטל עובדת בבצלם כבר 18 שנים, 12 מתוכן כמנכ"ל. בקרוב היא תסיים את תפקידה בארגון. ג'סיקה גדלה בקליפורניה, מחזיקה בחגורה כחולה בטאקוונדו, ובחגורה שחורה בניהול ארגון גדול וטיפוח משפחה בירושלים – בן זוג ושלושה ילדים , שניים מהם תאומים. מגזין דה מרקר הכתיר אותה כאחת מ-100 הנשים המשפיעות בישראל ועיתון הארץ בחר אותה כאחת מעשרת האנגלוסקסים המשפיעים בארץ. 

השאלות:

Jonathan Howard  שאל:
כיצד "בצלם" רואה שוני בין אופן התייחסותה לזכויות אדם בכלל מעבר לקו הירוק, לבין התייחסותה לזכויות נשים בפרט ? האם מוקצים משאבים אונים, או שאפיקי הפעולה משתנים בהתאם? והאם יש הבדל כלשהו מבחינת "בצלם" בין הרצוי למצוי באפיקי פעולה אלה?

ג'סיקה:
מטבע עבודתו של בצלם, העבודה שלנו מתמקדת בפער בין הרצוי למצוי - וכך גם לגבי זכויות נשים. בצלם מתייחס לזכויות כל אדם באשר הוא אדם. לעתים ישנן תופעות מסויימות שאנחנו מתעדים שיש להן השפעה מיוחדת דווקא על נשים, ובמסגרת מחוייבתנו לשמירה על זכויות אדם, אנו מתייחסים גם להיבט זה, שכן התעלמות מההשפעות המגדריות הינה למעשה התעלמות מהפרה של זכויות אדם. בדרך כלל איננו בוחנים שאלות ספציפיות של זכויות נשים במנותק מזכויות אדם, אלא מבקשים לגלות אם יש היבטים מגדריים רלוונטיים בתוך בחינת מצב זכויות האדם באופן כללי

Elizabeth Tsurkov  שאלה: 
האם עובדות בצלם שמגדירות את עצמן פמיניסטיות נתקלות בקשיים בעבודה עם אוכלוסיה שברובה אינה כזו? אם כן, איך מתמודדים עם קושי זה?

ג'סיקה:
ברור שבחברה מסורתית נשים נתקלות בסוגים שונים של דיכוי מגדרי (ובטח תסכימי איתי שדיכוי מגדרי קיים גם בחברה הישראלית באופנים אחרים). עם זאת, עבודת זכויות האדם איננה מיועדת לקדם זכויות כסוג של "פרס על התנהגות טובה". אנחנו נאבקים לקידום השמירה על זכויות כל האנשים והנשים, בלי קשר לעמדותיהם לגבי מגדר. מובן שההתמודדות עם הבדלים תרבותיים מכל סוג היא מורכבת ומאתגרת, ושלא תמיד התשובות פשוטות, אבל אני חושבת שאנחנו מצליחים לנווט בשטח הזה בצורה יחסית מוצלחת, בין היתר יחד עם עובדות השטח והמשרד הפלסטיניות, שמשמשות סוג של גשר בין העולמות.

Aviv Simi  שאל:
בנוגע ליום האישה, איך ארגון בצלם מתמודד עם ההתייחסות הנוראית לנשים ברחבי המרחב הערבי בכלל ובפרט לנשים שנתונות תחת שלטון האימים של החמאס ושל הרשות הפלשתינית? ומה הוא עושה כדי לעזור לשפר את המצב?

ג'סיקה: רוב העבודה בתחום הזה נעשה על ידי ארגוני נשים וארגוני זכויות האדם פלסטיניים, שפועלים בהתמדה ובאומץ לקדם זכויות האדם כולל זכויות של נשים תחת הרשות הפלסטינית וחמאס. כארגון ישראלי, תפקידי לתמוך בהם איפה שאפשר ולהתמקד בקידום שמירה על זכויות האדם על ידי הרשויות הישראליות
 

Nathaniel Bubis  שאל: 
כמי שגדלה בארה"ב, איך את רואה את חוסר הרצון של רוב הציבור היהודי בארה"ב להתעמת עם הבעיתיות המוסרית של הכיבוש וקיומן של הפרות זכויות אדם בשטחים, לאור העובדה שציבור זה הוא לרוב ליברלי?

ג'סיקה:
אני מסכימה שאין מחלוקות בין בצלם לבין רוב יהודי ארה"ב במישור הערכי. עקרונות של צדק ושוויון הם מובנים מאליהם. אך יש מחסומים רבים כאשר מדובר על יישום עקרונות אלה בנוגע לישראל ובמיוחד בנוגע לכיבוש. הסיבות רבות (המיסגור של הכל כצורך בטחוני, בורות מכוונת, רגשי אשמה ומחויבות כלפי ישראל, חשש מאנטי-שמיות ביחס של העולם כלפי ישראל, ועוד ועוד). לבצלם משרד בארה"ב שפועל לחזק את המסר שביקורת היא גם סוג של תמיכה ומי שתומך בישראל, חובה גם לתמוך ביישום הערכים שלו גם בישראל.

Elizabeth Tsurkov  שאלה: 
האם הכיבוש משפיע על ומדכא בצורה שווה גברים ונשים, או שאתן מזהות בבצלם הבדלים מסוימים?

ג'סיקה: לא חושבת שאפשר לעשות הכללות יותר מדי גורפות, כל אדם הוא שונה. אך יש סוגיות שבהחלט משפיעות בעיקר על גברים (מעצרים למשל) ובעיקר על נשים (מדיניות איחוד המשפחות למשל). ומן הסתם כל אחד ואחת חווה גם את הסוגיות הכלליות בצורה אחרת: מה זה הריסת בית עבור אישה שלא יוצאת לעבוד ואחראית לדאוג לילדים? ואיך זה עבור אישה שאחראית על משק הבית להתמודד עם היעדר מים לנקיון? אז ברור שיש מכנה משותף ויש גם הבדלים. 

Rachel Landshut  שאלה:
הייתי מעוניינת לשמוע על הקשר של הארגון עם נשים פלסטיניות בשטחים.

ג'סיקה: לבצלם יש שלוש תחקירנות שטח, ועשרות מתנדבות פלסטיניות בפרויקט הווידאו שלנו. איתן אנו עובדים על בסיס יומיומי. בנוסף, אנו עובדים עם ארגוני זכויות האדם הפלסטינים, ועם חברות וחברי הצוות שלהם.

Aviv Simi  שאל:
לפי איזה חוק, התנחלות של יהודים אינה חוקית ביהודה ושומרון

ג'סיקה: אביב שלום, המסגרת החוקית הרלוונטית לשטח הזה היא דיני כיבוש והם אלה שקובעים מה מותר ומה אסור. זו עובדה שלא שנוייה במחלוקת: גם בג"ץ וגם מפקד כוחות צה"ל – שהוא הריבון בשטח – יגידו לך אותו הדבר. לפי דיני הכיבוש, אסור למדינה הכובשת להקים התנחלויות עבור אזרחיה (הישראלים) בתוך השטח הכבוש. כך שההבחנה היא לא בין יהודים לערבים אלא בין ישראלים לבין תושבי השטח הכבוש – הפלסטינים.

-(אורי) אשמח אם תוכלי להפנות אותנו לאותם "דיני כיבוש" רלוונטיים

--ג'סיקה: בבקשה- http://www.btselem.org/.../international.../humanitarian_law

- (לאה) השטח הוא שטח במחלוקת והוא אינו שטח כבוש
--ג'סיקה: הוא שטח במחלוקת, אין ספק. אבל שטח במחלוקת זה לא מסגרת משפטית. מי מחוקק חוקים בשטח הזה? מי מבצע אותם? מהרשות השופטת? התשובות לכל השאלות נמצאות במסגרת המשפטית הרלוונטית: דיני כיבוש. כך קבע בית המשפט העליון, כך יסביר לך מפקד כוחות צה"ל

-(אורי) איפה כתוב בדיוק שההתנחלויות לא חוקיות לדוגמא ? 

-ג'סיקה: אורי - עם מעט מאוד מלל - התנחלויות : http://www.btselem.org/hebrew/lexicon/131620

Yossi Lin  שאל:
היי. אני עוקב כבר תקופה אחרי הפוסטים כאן ולצערי מתקבלת אצלי תמונה מאד לא נעימה: העיסוק של הארגון מתבטא בעיקר בלטפח ולהסביר צד אחד של המתרס, בעוד שהצד השני נשאר כמו צללים ומתבטא בעיקר בתגובות נזעמות נגד.
תקנוני אם אני טועה, הארגון לא אמור לייצג ולהפיץ את הצלם האנושי כמות שהוא?

ג'סיקה: זכויות של ישראלים הכוונה? אכן, רוב העבודה של בצלם עוסקת בהפרות זכויות האדם של פלסטינים, אבל זה נובע מהמציאות בשטחים: מציאות שבה הרוב המוחלט של הפרות זכויות האדם נעשה כלפי הפלסטינים. המתנחלים, לעומת זאת, נהנים מהגנה על זכויותיהם כמעט בכל תחומי החיים, ולא פעם הם אף נהנים מזכויות-יתר. עם זאת, ברור שבמקרים שבהם הרשויות מפרות את זכויות האדם של המתנחלים, אנחנו מטפלים בהפרות הללו ומתייחסים אליהן בחומרה הראויה. וכך גם כאשר קבוצות פלסטיניות תוקפות אזרחים ישראלים