. .
בג"ץ אפשר למנהל האזרחי להרוס את הכפר ח'ירבת סוסיא ובפועל לגרש את תושביו, עוד לפני שתוכרע עתירת התושבים נגד פסילת תוכנית המתאר שהגישו. המנהל האזרחי עלול להרוס בכל רגע את בתי התושבים ולהותיר אותם ללא קורת גג בתנאי המדבר הקשים. כך פועלות הרשויות הישראליות כדי לאפשר השתלטות על אדמות נוספות ולגרש קהילות פלסטיניות משטחי C. סיפוח פורמלי? בפועל, הסיפוח והנישול כבר כאן.
למידע נוסף הקליקו כאן.
לדיווחים שוטפים עקבו אחרינו בפייסבוק ובטוויטר

למה לפעול עכשיו?

בכל רגע עלול המינהל האזרחי להרוס את כל בתי הכפר ח'ירבת סוסיא. ב-4.5.15 דחה בג"ץ בקשה לצו ביניים שימנע מהמינהל לממש את צווי ההריסה שהוציא. הבקשה הוגשה במסגרת עתירה של תושבי הכפר באמצעות ארגון רבנים לזכויות אדם, בה התבקש בית המשפט להורות למינהל האזרחי לאשר את תכנית המתאר שהגישו התושבים לוועדת התכנון. משמעות ההריסה היא גירוש התושבים מאדמותיהם ומכפרם.

הליכי ההידברות שהתקיימו בשנה האחרונה בין תושבי סוסיא למדינה הופסקו ביוזמת המדינה. בדיון שהתקיים בבג״ץ ב-1 באוגוסט 2016, הודיעו באי כוח המדינה כי ההידברות הופסקה כיוון ששר הביטחון החדש טרם גיבש עמדה בנושא. בג"ץ הקציב למדינה שבועיים לגבש את עמדתה. השופטות נאור, ברק ארז וחיות סירבו להורות למדינה לא להרוס את בתיהם של תושבי סוסיא עד לגיבוש עמדה זו, ובכך הותירו את התושבים בחוסר ודאות לגבי עתידם, כשהם תלויים בשרירות ליבן של הרשויות הישראליות. שר הביטחון הודיע באוגוסט 2017 כי בכוונת המדינה להרוס את מבני הכפר ובצלם שיגר בתגובה מכתב לראש הממשלה, שר הביטחון ובכירים נוספים בן התריע כי הריסת הכפר תהיה פשע מלחמה ואם תתבצע הם יישאו באחריות אישית לכך.

מדוע הוצאו צווי הריסה?

תושבי ח'ירבת סוסיא גורשו מהכפר המקורי שלהם בשנות השמונים, אחרי שהמינהל האזרחי הכריז עליו כ״גן לאומי״ . לאחר הגירוש, הם עברו להתגורר על האדמות החקלאיות שלהם, אבל הרשויות ניסו לגרשם גם משם. לאחר מאבק משפטי ממושך שאיפשר להם להישאר בשטח, הוציא המנהל צווי הריסה לכל בתי התושבים וסירב לאשר את תכנית המתאר שהכינו לכפר. התושבים עתרו לבג״ץ באמצעות ארגון רבנים לזכויות האדם בטענה שהמנהל דחה את תכנית המתאר בטיעונים מפלים, וביקשו צו ביניים שימנע הריסה עד לסיום הדיון בעתירה. בקשה זו נדחתה כאמור לאחרונה על ידי השופט נעם סולברג.

למה הריסת המבנים מהווה גירוש?

כי ללא מבני מגורים, התושבים יוותרו בתנאי המדבר הקשים ללא קורת גג. הריסת בתי הכפר היא צעד אכזרי ולא חוקי. דיני הכיבוש אוסרים על הריסה בנסיבות אלה ועל העברה בכפייה של אוכלוסייה. ניסיון העבר מלמד שאם תושבי הכפר יגורשו מאדמותיהם, המתנחלים ישתלטו עליהן, בעידוד המדינה, כפי שכבר השתלטו על כ-3,000 דונם מאדמות הכפר.

מהי התמונה הגדולה?

הסיפור של סוסיא הוא סיפורן של קהילות רבות בשטח C. הרשויות הישראליות מפעילות אמצעים שונים כדי לדחוק את התושבים הפלסטינים משטח זה לשטחי A ו-B, ולצורך כך מגייסות גם את דיני התכנון. רוב הפלסטינים בשטחי C חיים בכפרים שהרשויות מסרבות לתכנן ולחבר לתשתיות. כאשר בלית ברירה התושבים מקימים מבנים ללא היתר, הם חיים תחת איום מתמיד של הריסה וגירוש. בו בזמן, באותו אזור ממש, מוקמים מבנים לא חוקיים רבים במאחזים ובהתנחלויות, אבל המנהל האזרחי אינו אוכף עליהם את החוק, ואפילו דואג לחבר אותם לתשתיות.

מה עושים?

מסייעים לתושבי הכפר שנאבקים על אדמתם. התושבים מבקשים להישאר במקומם וזקוקים לעזרה בהפצת הסיפור שלהם, שאינו מוכר מספיק בארץ ובעולם.
אנא הזמינו חברים/ות לסיור הזדהות והיכרות עם המקום, כתבו עליו, שתפו את מכריכם בסיפורים ובתמונות מהאזור ותייגו SaveSusiya#

עוד על חירבת סוסיא