רקע על מרכז העיר חברון

לאורך השנים הוקמו מספר נקודות התנחלות ישראליות בעיר העתיקה של חברון ובסביבותיה, אזור ששימש בין השאר כמרכזה המסחרי של דרום הגדה המערבית. רשויות החוק הישראליות וכוחות הביטחון גובות את מחיר ההגנה על אותן נקודות התנחלות מכלל התושבים הפלסטינים. לצורך כך הן מנהיגות באזור זה משטר המבוסס באופן מוצהר וגלוי על "עקרון ההפרדה", שלאורו יצרה ישראל סגרגציה פיזית ומשפטית בין המתנחלים הישראלים לבין הרוב הפלסטיני.

מדיניות זו הביאה לקריסה כלכלית של מרכז חברון ולעזיבה נרחבת של תושבים פלסטינים. סקר שערך בצלם בחודשים נובמבר ודצמבר 2006 מעלה, כי לפחות 1,014 יחידות דיור פלסטיניות במרכז חברון ננטשו על-ידי הדיירים. דירות אלה מהוות 41.9% מכלל הדירות באזור זה. 65% מהדירות הריקות, 659 במספר, נתרוקנו מיושביהן במהלך האינתיפאדה השנייה. עוד עולה מממצאי הסקר, כי 1,829 בתי עסק פלסטיניים באזור שנסקר עומדים היום סגורים. אלה מהווים 76.6% מכלל בתי העסק באזור זה. 62.4% מבתי העסק שנסגרו, 1,141 במספר, נסגרו במהלך האינתיפאדה השנייה, לפחות 440 מהם נסגרו בצווים צבאיים.

מרכיביה העיקריים של "מדיניות ההפרדה" הישראלית הם איסורים חמורים ונרחבים על תנועת פלסטינים והימנעות שיטתית מאכיפת החוק והסדר על מתנחלים אלימים התוקפים פלסטינים. על אלה נוספת פגיעה ישירה של אנשי כוחות הביטחון בתושבי העיר הפלסטינים.

שוק הפירות בחברון. למעלה: בשנות התשעים, למטה: בשנת 2007. צילומים: נאאיף השלמון, מרכז אל-וטן וקרן מנור, אקטיבסטילס.
שוק הפירות בחברון. למעלה: בשנות התשעים, למטה: בשנת 2007. צילומים: נאאיף השלמון, מרכז אל-וטן וקרן מנור, אקטיבסטילס.

הגבלות על תנועת פלסטינים וסגירת בתי עסק

Related Updates