צעדים דרקוניים נגד אוכלוסיה הסובלת מקיפוח מתמשך אינם הפתרון

Published: 
5 Nov 2014

חסימה משטרתית בכניסה לשכונת אל-עיסאוויה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 8.9.14
חסימה משטרתית בכניסה לשכונת אל-עיסאוויה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 8.9.14

בתגובה לאירועים במזרח ירושלים, התבטאו בשבועות האחרונים גורמים רשמיים שונים בכלי התקשורת, בנוגע לצעדים שראוי בעיניהם לנקוט כדי להביא לשקט בעיר. חלק מצעדים אלה אף יושמו.

כך, על פי הפרסומים, עיריית ירושלים החלה להחמיר את האכיפה העירונית במזרח העיר בלבד, כולל על עניינים שלא טרחה לאכוף בעבר; המשטרה סגרה שכונות במזרח ירושלים למשך ימים והטילה הגבלות שונות רק על תנועת התושבים במזרח העיר; המשטרה גם הציבה מחסומים רק במזרח העיר כדי לרשום דו"חות על שורה ארוכה של עבירות שלא אכפו בעבר ושעדיין לא אוכפים במקומות אחרים. והרשימה עוד ארוכה.

זוהי אכיפה סלקטיבית של חוקים ושל תקנות שנועדו להכביד עוד יותר על אוכלוסייה הסובלת כבר עתה ממחסור חמור בתשתיות, בדיור, במוסדות ציבור כמו בתי ספר ותחנות טיפת חלב, ובשטחים פתוחים. מאז 1967, למרות שישראל סיפחה את מזרח ירושלים לשטחה, מיישמות הרשויות השונות מדיניות מוצהרת של אפליה והן נוקטות בצעדים שונים שנועדו לצמצם את מספר התושבים הפלסטינים החיים בעיר ולהגדיל את מספר היהודים החיים בה. כל אלו הם היבטים של מציאות הכיבוש בה חיים הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים מזה כמעט חמישים שנה.

הצעדים שהרשויות נוקטות בימים אלה במזרח ירושלים כרוכים כמעט כולם בפגיעה גם במי שאינם מעורבים ביידוי אבנים או באירועים אחרים ומטרתם המוצהרת היא להפעיל לחץ על כל תושבי מזרח העיר במטרה שישפיעו על מי שמשתתף בהם. ישראל כבר ניסתה שיטה זו במקומות אחרים בעבר. מדובר בגישה בלתי חוקית ובלתי מוסרית, אשר מתעלמת מחד ממציאות החיים המפלה והפוגעת בזכויות אדם הקיימת נגד תושבי מזרח ירושלים, ומאידך עושה שימוש באמצעים יותר ויותר כוחניים נגד אותו הציבור עצמו.

אין חולק על כך שרשויות החוק מחויבות לפעול נגד אלימות, אולם הצעדים הדרקוניים שבהן הן נוקטות כנגד תושבי מזרח העיר מהווים ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה החיה תחת כיבוש, הסובלת ממילא מקיפוח מתמשך.