דילוג לתוכן העיקרי

בית אומר: חיילים עצרו נער בן 13

ח'אלד בחר, נער בן 13.5, תלמיד כיתה ח', הוא הקטן מבין ארבעה אחים הגרים עם הוריהם בשכונת א-דהר בכפר בית אומר שבמחוז חברון. ב-16.10.17, בסביבות 18:00, ישב ח'אלד בחר עם בן-דודו עבד בחר, בן 12...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

בית אומר: חיילים עצרו נער בן 13

ח'אלד בחר, נער בן 13.5, תלמיד כיתה ח', הוא הקטן מבין ארבעה אחים הגרים עם הוריהם בשכונת א-דהר בכפר בית אומר שבמחוז חברון. ב-16.10.17, בסביבות 18:00, ישב ח'אלד בחר עם בן-דודו עבד בחר, בן 12, אחיו אחמד בן ה-19 וחמישה נערים נוספים מהשכונה. הנערים ישבו מול מחסן סגור ושוחחו ביניהם.

באותו הזמן, ובסמוך למקום שבו ישבו הנערים, עלו ארבעה חיילים על גג של אחד הבתים. לאחר שירדו ממנו, התקרבו שניים מהם אל קבוצת הנערים, תפסו את ח'אלד בזרועו השמאלית ובעורף והורו לו לבוא איתם. הם לקחו אותו להתנחלות כרמי צור הסמוכה, שם הוחזק בתוך חדר במשך מספר שעות, כאשר הוא יושב על כיסא, ידיו קשורות ועיניו מכוסות. במהלך שעות אלה, מנעו ממנו החיילים לישון. לאחר חצות, נלקח ח'אלד לתחנת המשטרה בקרית ארבע, שם נחקר כרבע שעה על ידי שוטר, שהאשים אותו בזריקת אבנים. רק בשעה 2:00 לפנות בוקר הוא חזר לביתו. בן דודו של ח'אלד, עבד בחר, סיפר לתחקירן בצלם מוסא אבו השהש, על רגע המעצר בעדות שמסר ב- 22.10.17:

הלכתי אחרי החיילים כשאני צועק ובוכה. אמרתי לאחד החיילים: תחזיר אותו, חראם מה שאתה עושה, לא עשינו שום דבר. אחי הגדול היה אתי. החייל דרך את הרובה שלו וכיוון אותו לעברנו וצעק: תלך. פחדתי ורצתי חזרה הביתה תוך שאני צועק: הם עצרו את ח'אלד, הם עצרו את ח'אלד.. אבא ביקש ממני להישאר בבית אך התעקשתי ורצתי בדרך צדדית. ראיתי את החיילים לוקחים את ח'אלד עד השער של ההתנחלות כרמי צור. אחרי זמן קצר קרובי המשפחה שלנו הגיעו לשער וניסו גם הם לשכנע אותם לשחרר את ח'אלד.

אחרי כרבע שעה ראיתי את החיילים אוזקים את ח'אלד, מכסים את עיניו ומעלים אותו לג'יפ צבאי שהגיע למקום. התחלתי לבכות וחזרתי אל השכונה. במהלך הדרך אמרתי לשכנים: הם לקחו את ח'אלד, הם לקחו את ח'אלד.

ח'אלד הוא חבר ובן-דוד ואנחנו מבלים את רוב הזמן ביחד, בבית הספר, בבית ובשכונה. ניסיתי לישון בלילה אך לא יכולתי והייתי ער כל הלילה עד ששמעתי את בן דודי סמיר, בן 21, שאמר שח'אלד חזר. השעה הייתה בערך 2:00.

בעדות שמסר ח'אלד בחר לתחקירן בצלם, מוסא אבו-השהש ב- 22.10.17, הוא סיפר מה קרה לו לאחר שנעצר:

שני החיילים האחרים הצטרפו אלינו, וארבעתם הובילו אותי אל שער ההתנחלות כרמי צור, מרחק של כ- 500 מ'. במהלך הדרך קוצים שרטו אותי והמקום היה חשוך. לא פחדתי ולא בכיתי, אבל כן פחדתי כשהחייל הפתיע אותי ותפס אותי בהתחלה. אמא באה אחריי וקראה לי ועניתי לה: אל תפחדי.

אחרי כרבע שעה הגיע ג'יפ צבאי ורכב ביטחון של ההתנחלות. החיילים אזקו את הידיים שלי מקדימה, כיסו את העיניים שלי והכניסו אותי לג'יפ צבאי שהסיע אותי לעמדה של הצבא בתוך ההתנחלות כרמי צור. הם הכניסו אותי לתוך חדר עם האזיקים וכיסוי העיניים. היה לי קר לי וביקשתי מהחיילים שמיכה. אחרי כמה זמן חייל הביא לי שמיכה. במהלך הישיבה שלי בחדר, בכל פעם שנרדמתי קצת, אחד החיילים ניגש אלי והעמיד פנים שהוא כלב ב"משחק כאילו": וחבט בי עם הציפורניים שלו ונבח עלי, האווו.... האוווו... עד שהתעוררתי. הוא חזר על זה כמה פעמים. בהתחלה חשבתי שמדובר בכלב אמתי אבל כשחזר על זה גיליתי שזה אחד החיילים. שאר החיילים צחקו בקול רם.

נשארתי בחדר כמה שעות. במשך כל הזמן ישבתי על כיסא פלסטיק וחשבתי על מה שיעשו לי החיילים ואם ייקחו אותי לכלא. חשבתי על אמא שלי והאחים והאחיות והאם הם בוכים עכשיו. אחד החיילים הציע לי לאכול אך סירבתי בגלל שהייתי מכוסה עיניים ולא הייתי בטוח אם החייל רציני ולא ידעתי איזה אוכל יגישו לי.

בשעה מאוחרת בלילה, חייל הוביל אותי לרכב עם עיניים מכוסות ואזיקים. הם לקחו אותי לתחנת המשטרה בקריית ארבע. בתחנה, שוטר הוריד לי את כיסוי העיניים והוריד את האזיקים. הוא שאל אותי למה אני עושה בעיות וזורק אבנים. עניתי שאני לא עושה בעיות ושלפני שהגיעו החיילים היה לי ריב עם ילד מהשכונה וזרקתי עליו אבנים. נשארתי בחדר החקירה רבע שעה בערך ואז השוטר אמר לי שאני צריך לחכות במשרד עד שיגיעו אנשי הקישור הפלסטיני וייקחו אותי הביתה.

הגעתי הביתה בסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר. הייתי מותש ומפוחד. אכלתי מהר. סיפרתי למשפחה ולבן דוד שלי עבד על מה שעבר עלי. בבוקר ישנתי עד מאוחר ולא הלכתי לבית הספר. מאז אותו יום אני לא יוצא מהבית בשעות אחרי הצהריים המאוחרות כשמגיעים החיילים לשכונה, בגלל שאני מפחד שהם יעצרו אותי שוב.

החיילים עצרו את ח'אלד ללא סיבה, לא הבהירו לו מה עתיד להתרחש, לא אפשרו לו להתקשר למשפחתו ולא טרחו לעדכן אותה בעצמם. הם הושיבו אותו במשך שעות – כשהוא אזוק ומכוסה עיניים – תוך שהם מתנכלים לו ומונעים ממנו לישון. לאחר מכן הוא נלקח לחקירה כשהוא לבדו – בלי שהתייעץ קודם לכן עם עורך דין.

המקרה של ח'אלד בחר אינו חריג, וכך גם המקרה של בית אומר: מדי יום נכנסים חיילים לכפר ומשבשים את חיי התושבים. נערים נעצרים, חיילים נכנסים לבתים באמצע הלילה, כספים וכלי רכב מוחרמים מהתושבים הפלסטינים ולפעמים גם נעשה שימוש בירי. הכרוניקה לעיל היא סיפורו של ילד אחד בן 13, בכפר פלסטיני אחד – אבל המציאות המתוארת כאן היא חלק מהתמונה הרחבה והקבועה של השליטה והדיכוי שישראל אוכפת על כל הפלסטינים בכל הגדה, כחלק ממימושו היומיומי והמתמשך של משטר הכיבוש.

מיקום

סרטונים אחרונים