רוב הציבור היהודי מאמין שבקעת הירדן היא חלק ממדינת ישראל. והיא? מנצלת את חוסר הידע שלכם טוב-טוב

• מאת אייל הראובני. המאמר התפרסם לראשונה באתר העוקץ. 

אחד מעקרונותיה של המפלגה הטוטליטרית השלטת המתוארת ב"1984" של אורוול, קובע שהבערות היא כוח. עבור כמעט שני-שליש מהישראלים הבערות היא מציאות חיים; לפחות בכל הנוגע לכיבוש הגדה המערבית, שרק לפני שבוע החל את שנתו ה-45. סקר דעת קהל שנעשה עבור קמפיין פעולה אחת ביום – מיזם של האגודה לזכויות האזרח בשיתוף בצלם, במקום וידידי כדור הארץ במזרח התיכון, המתמקד עתה באזור בקעת הירדן – מצא כי רובו של הציבור היהודי (63.5%) מאמין שאזור זה הוא חלק ממדינת ישראל. פחות מחמישית מאותו ציבור (17.7%) ידע לומר כי בקעת הירדן הינה חלק מהגדה המערבית.

אותה בערות מאפשרת למנהיגינו להפריח ספינים המנוסחים בשיחדש אורווליאני בדבר תמיכתם בשלום כלכלי, בזמן שכבר עשרות שנים ישראל מונעת את פיתוחם של פרויקטים כלכליים-תיירותיים פלסטיניים באזור בקעת הירדן וצפון ים המלח. כל האטרקציות התיירותיות באזור – ואדי קלט על מנזריו העתיקים, אתר הטבילה (קסר אליהוד), מעיינות עין פשח'ה, מערות קומראן וחופי צפון ים המלח נשלטות על ידי רשויות והתנחלויות ישראליות.

מבט על ים המלח דרך מחסום מצפה שלם. צילום: קרן מנור, activestills.org, 13.3.11. 

בחסות אותה בערות טוען ראש הממשלה שוב ושוב כי אזור בקעת הירדן יידרש להגנת ישראל בכל הסכם עתידי, אך לא נדרש לענות על איזה צורך בטחוני עונה הקמת עשרות התנחלויות באזור שגזלו שטחים רבים ומשאבי מים עצומים מהפלסטינים תושבי האזור. מה לקומץ המתנחלים באזור, פחות מ-3,500 בכל ההתנחלויות החקלאיות בבקעת הירדן, לשטח המוניציפאלי הענק של התנחלויות אלו, ול-28 קידוחי המים של מקורות עם אינטרסים ביטחוניים של ישראל?

הבערות מאפשרת גם את קיומן של הגבלות תנועה מיותרות וחסרות היגיון באזור. ישראל מפעילה באזור ארבעה מחסומים שאינם מונעים גישה אליו מכל אזור אחר בגדה או מכל פלסטיני שירצה בכך. קיומם רק מעכב, מאריך ומייקר את הגישה לאזור, האפשרית כבר מספר שנים בדרכים עוקפות.

אפשר להתפלפל לגבי הגורמים היוצרים, מעודדים ומזינים את אותה בערות. אך בחסות בערות זו מטושטש עולם המושגים שלנו לגבי מציאות הכיבוש בבקעת הירדן, כמו גם לגבי אזורים והיבטים אחרים של כיבוש הגדה המערבית. גרוע מכך, בערות זו מובילה לחוסר אכפתיות ולחוסר אחריות. בעולם אידיאלי, המושתת על עקרונות של צדק, שוויון וזכויות האדם, על פי הצהרתה של מגילת העצמאות של מדינת ישראל, ידע הוא כוח. כוח להכיר באחריותנו. כוח להשמיע קול נגד התנהלות הפוגעת בזכויות האדם. כוח לשנות מציאות. כוח לפעול.