דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

אימאן חסן חמדאן, נשואה ואם לשישה, תושבת מחנה הפליטים אל-בוריג' מספרת על קשיי היומיום כשהחשמל זמין למספר שעות ביום בלבד

אני בת 34, נשואה ואם לשישה ילדים, רנין בת 13, סאג'א בת 11, ארווא בת 9, מחמד בן 7 ואיבראהים בן שנה.

כבר יותר מעשר שנים שאנחנו סובלים מניתוקי החשמל. בשנים הראשונות החשמל היה מתנתק למשך 8 שעות ביום, אבל בחודשים האחרונים המצב הדרדר והפך לבלתי נסבל. עכשיו אנחנו מקבלים חשמל רק במשך 4 שעות ואז הוא מתנתק למשך יותר מ-12 שעות. למשל: אם יש חשמל משעה 10:00 בבוקר, הוא מתנתק בשעה 14:00 וחוזר רק בשתיים לפנות בוקר. גם כשיש חשמל האספקה לא רציפה. כלומר, במהלך ארבעה השעות שבהן יש אספקה החשמל מתנתק פעמיים או שלוש לכמה דקות. .

החיים שלנו ושעות השינה שלנו, נשלטים על ידי האספקה והניתוק של החשמל. הרבה פעמים החשמל חוזר פתאום כשאני ישנה, בשעה שתיים לפנות בוקר, ואני נאלצת לקום מהר ולהפעיל את מכונת הכביסה, כי יש ערמה של בגדי ילדים שמחכה לחשמל; ואם אין פיתות בבית, אני גם לשה בצק ואופה בלילה בסיר חשמלי. אני אופה בבית, כי בעלי מחוסר עבודה ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות פיתות בשוק. החשמל יכול להתנתק באמצע האפייה, ואז אני נאלצת לרדת לקומת הקרקע, לבית של חמי כדי להמשיך את האפייה בתנור הגז שלהם. האפייה בסיר החשמלי עדיפה כי הפיתות שאופים בהן שומרות על טריות וכשאופים אותן בתנור גז הן מתייבשות הרבה יותר מהר, אבל אין לי ברירה אחרת.

גג הבית שלנו עשוי מלוחות פח ובקיץ האוויר בבית רותח, ואין דרך להפעיל מאוורר כי אין חשמל. אני והילדים נאלצים שוב ושוב להתקלח במים קרים, אחרת אי אפשר להירדם מרוב חום. התינוק שלי איבראהים, מפתח לפעמים פריחה על העור מרוב חום, ואני שמה לו משחה. הוא בוכה בלילה ולא מצליח להירדם.

כשבעלי הולך לשוק אני מבקשת ממנו לקנות רק כמות קטנה של ירקות, כי המקרר עומד סתם במטבח ואני לא מאחסנת בו כלום בגלל שאין חשמל. כל מה ששמים בו נרקב. בגלל שאנחנו כמעט לא משתמשים במקרר אני נאלצת לנקות אותו הרבה מבפנים כדי שלא יתחיל להסריח.

עכשיו חופשת הקיץ, ולילדים אין דרך להעביר את הזמן חוץ מהטלוויזיה, אבל לצערי לא כל יום הם יכולים לצפות בה כי לא תמיד יש חשמל במשך היום. בימים שבהם יש חשמל רק בלילה, הם כבר ישנים.

בנוסף אין לנו תאורה מספיק טובה בבית. המנורה שיש לנו עובדת על בטרייה קטנה שצריך לטעון כשיש חשמל, והאור שהיא מספקת בקושי מספיק כדי לראות משהו בבית. אנו מנסים לחסוך כמה שיותר בבטרייה, כי השעות שבהן יש חשמל לא מספיקות לטעינת מלאה של הבטרייה.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות גנרטור, כי בעלי מחוסר עבודה. וגם אם יכולנו להביא גנרטור, לא היינו יכולים לעמוד בעלויות ההפעלה שלו, מבחינת בנזין או סולר.

עכשיו חודש הרמדאן וזה קיץ חם. אנחנו כל כך רוצים לשתות למים קרים, אבל אין חשמל כדי לקרר את המים. לצערי, אנחנו נאלצים לשתות מים פושרים, ולפעמים, אם נשארו במקפיא כמה קוביות קרח, אנחנו מוסיפים לבקבוק המים ושותים.

אימאן חסן מחמד חמדאן, נשואה ואם לשישה ילדים, היא תושבת מחנה הפליטים אל-בוריג' ברצועת עזה. את עדותה גבה תחקירן בצלם ח'אלד אל-עזאייזה, בביתה, ב-18.6.17


מיקום