אשרף שלאלדה, בן 26

אני גר בסעיר יחד עם ההורים שלי וארבעת האחים שלי. אני פועל, ובשנתיים האחרונות כמעט ולא הייתה לי עבודה. עבדתי קצת בחקלאות, כי יש לי טרקטור. יש לי כרטיס מגנטי, אבל לא קיבלתי אישור. אמרו לי' שהבקשה שלי נדחתה מסיבות ביטחוניות. בשבועיים האחרונים נכנסתי לישראל יחד עם עוד פועלים מסעיר. עברנו את הגדר ליד א-זייתון וא-זעיים. הצלחתי לעבוד שבעה ימים במהלך השבועיים האחרונים. במשך השבוע ישנתי באתר בנייה בהתנחלות הר חומה. להסתכן הייתי מוכרח להסתכן ככה כי אני מפרנס את המשפחה כמעט לבדי. אבא שלי בן 55 וגם הוא מנסה מדי פעם להיכנס לישראל כדי לעבוד ולהרוויח כסף בשביל המשפחה.
ביום שבת ה-14.3.2009 בסביבות השעה 18:00 בערב יצאתי מסעיר יחד עם חסן שלאלדה, בן 26, מוחמד רג'א שלאלדה, בן 19, ושני האחים שלו, נסים, בן 23, וסנד, בן 22, אחמד עאייש שלאלדה, בן 23, סאמר סמיח שלאלדה, בן 23, מוניר מוחמד סלאמה שלאלדה, בן 25, עלאא מוסא עבדאללה, בן 22 ומחמוד אל-ח'דור מבני נעים, בן 31. נסענו באוטו גדול עד אבו דיס. הגענו לשם בסביבות השעה 19:30, ומשם הלכנו ברגל וזחלנו בחלק מהדרך, עד שהגענו לגדר ההפרדה שליד א-זייתון. היה חשוך. שני אנשים החזיקו את גדר התיל וכולנו עברנו מתחתיה. הלכנו לשכונת א-טור, מרחק של 300 או 400 מטר ופתאום הגיע ג'יפ של משמר הגבול. ברחנו לכיוון הבתים של הבדואים והתחבאנו שם רבע שעה בערך. אחר כך הג'יפ נסע והמשכנו ללכת. הלכנו עוד 100 מטר בערך ואז פתאום ראינו שני שוטרי משמר הגבול בין עצי הזית. אני הלכתי אחרון, אז ברחתי משם יחד עם מחמוד אל-ח'דור. שנינו רצנו 100 מטר בערך, עד שהגענו למבנה קטן שהצבא משתמש בו, ליד הכביש. המבנה היה ריק והתחבאנו מאחוריו.
אחרי כמה דקות התקרב אלינו ג'יפ של משמר הגבול. הג'יפ עצר לידנו ויצאו ממנו שני שוטרים. הם לא אמרו מילה, רק נגשו אלינו והתחילו מיד להכות אותנו. אחד מהם ניסה להפיל אותי ואני התאמצתי להישאר עומד. השוטר השני עזב את מחמוד ושניהם ניסו להפיל אותי. הם לא הצליחו והם הכו אותי. הם החטיפו לי אגרופים חזקים בפנים, בבטן, ברגליים ובכל הגוף. חטפתי אגרוף חזק באף והתחלתי לדמם. הם לא אמרו שום דבר. ניסיתי להתחמק מהמכות שלהם. צעקתי "אוי" וביקשתי מהם להפסיק. מתישהו הם אמרו לי ולמחמוד לתת להם את תעודות הזהות שלנו, ונתנו להם אותן. אחד מהם הכה אותי ברגל עם קת הנשק שלו ואז נפלתי. אחרי שנפלתי הדימום מהאף שלי נעשה יותר גרוע ודם הכתים את הבגדים שלי. השוטרים הפסיקו להכות אותנו אחרי עשר דקות או רבע שעה.
אחר כך הם אמרו לנו לבוא איתם. השוטרים נסעו בג'יפ ואנחנו הלכנו אחריהם. מחמוד עזר לי ללכת. כשהתקרבנו אליהם שמעתי את אחיו של מוחמד, נסים, צועק על השוטר ושואל אותו למה הוא הכה אותו. הצטרפנו לחברים שלנו, שישבו על האדמה. מוחמד רג'א שלאלדה נראה סובל. מישהו אמר לי ששוטר הכה אותו. שני השוטרים שתקפו אותנו לקחו את 'מוחמד ונסים בג'יפ וכולנו הלכנו אחרי הג'יפ עד למחסום א-זייתון. במחסום היו עוד ארבעה פועלים. עמדנו בשורה, אחד ליד השני, ליד הכביש. מוחמד היה עדיין בתוך הג'יפ. הם הורידו את נסים והעמידו אותו לבד, במרחק של כמה מטרים מאיתנו. קצת אחר כך ראינו את אחד מהשוטרים שתקף אותנו מוביל את נסים לתוך המחסום. אחרי חמש דקות הוא החזיר אותו. אחר כך אותו שוטר לקח את סנד לתוך המחסום.
הגיע קצין של משמר הגבול במכונית טויוטה לבנה. אני חושב שהוא היה קצין בכיר. הוא דיבר עם השוטר שתקף את נסים ואת סנד. נסים אמר לקצין בערבית שהשוטרים הכו אותו ואת האחים שלו. הקצין והשוטר התרחקו מאיתנו כמה מטרים. הם דיברו שתי דקות ואז שוב התקרבו אלינו. אני אמרתי לקצין שהשוטרים הכו גם אותי. הוא שאל אותי "מי הכה אותך?" ואני הצבעתי על שני השוטרים שהכו אותי. הם עמדו לידינו. הקצין אמר לאחד מהשוטרים להכניס אותי למחסום. השוטר לקח אותי לחדר שהיה בו כיור. הקצין בא יחד איתנו. ביקשתי מהשוטר שייקח אותי לרופא והוא אמר "אין רופאים". אחרי ששטפתי את הדם מהפנים השוטר והקצין הוציאו אותי החוצה ושחררו אותי.
הלכתי 300 מטר בערך, ברחוב באבו דיס. כל החנויות ברחוב היו סגורות. חיכיתי לחברים שלי. אחרי חצי שעה בערך כולם יצאו והצטרפו אלי.
למרות הכאב וכל מה שעברנו, החלטנו לנסות להיכנס לישראל עוד פעם. הלכנו 500 מטר, עד שהגענו לא-זעיים, אבל היו שם ג'יפים של משמר הגבול. אני חושב שהשעה הייתה כבר 23:00, או אולי מאוחר יותר. החלטנו ללכת לאל-עיסאווייה כדי לנסות לעבור משם. הגענו לשם, אבל גם שם היה ג'יפ של משמר הגבול. החלטנו לחזור לא-זעיים. הסתכלנו מרחוק על המקום שבו עוברים את הגדר. נסים התקשר למישהו שעבר שם לפנינו והוא אמר לנו שכדאי לנו לעבור משם. רצינו לטפס על הגדר עם חבל שהיה שם. הגובה של הגדר הוא 5 או 6 מטר. נסים טיפס ואחריו טיפס פועל שהצטרף אלינו, ג'בריל אחמד שלאלדה, בן 32. אחר-כך סנד טיפס ואחריו עלאא. כשעלאא התחיל לטפס הוא ראה את שוטרים תופסים את סנד וחזר אחורה. שמעתי את סנד צועק מהצד השני של הגדר, והבנתי שהוא חוטף מכות. התקשרתי לנסים, שהצליח לעבור את הגדר והוא אמר שהוא ראה שוטרים של משמר הגבול לוקחים את סנד בג'יפ.
חמש דקות אחר כך סנד התקשר לאחיו, מוחמד, שהיה איתי, ואמר לו שהשוטרים של משמר הגבול השאירו אותו קרוב למחסום א-זעיים. הוא אמר שהם כיסחו אתו במכות. עמדתי קרוב לאחיו ושמעתי את סנד נאנח בטלפון. התקשרתי לנסים וביקשתי ממנו שיחזור כדי לעזור לאחיו. אחרי כמה דקות הלכנו לסנד. אני חושב שכבר היה אחרי 23:30. הוא שכב על האדמה ורעד והפנים שלו היו נפוחות ממכות. נסים החליט לקחת אותו למחסום כדי להגיש תלונה על המכות. כולנו הלכנו איתו למחסום. בינתיים התקשרנו לאמבולנס מאבו דיס כדי שיבוא לקחת את סנד לבית החולים.
אחרי חמש דקות הגיע אלינו ג'יפ של משמר הגבול. קצת אחר כך באו עוד כמה עוד שוטרים מהמחסום. ביקשתי מאחד מהם שיזמין משטרה, אבל הוא לא הסכים. פתאום התחילה קטטה בין נסים ומוחמד לבין השוטרים. אני ניסיתי להפריד ביניהם. בזמן הקטטה נסים תלש את התג של שוטר ממשמר הגבול. השוטר הוביל את נסים ומוחמד לתוך המחסום. האמבולנס שהזמנו הגיע בערך עשרים וחמש דקות אחרי שהזמנו אותו, ואז גם נסים ומוחמד יצאו מתוך המחסום. ראו עליהם שהם חטפו מכות. רציתי לנסוע עם האמבולנס לבית החולים אבל הפרמדיקים ראו את נסים ומוחמד והחליטו לקחת אותם יחד עם סנד לבית החולים. הם אמרו שהם יכולים לקחת רק שלושה אנשים באמבולנס, והתנצלו על זה שהם לא יכולים לקחת גם אותי. נסים התקשר אלי אחר כך ואמר שלקחו אותם לבית החולים בבית לחם.
נשארנו חמישה אנשים. הלכנו ברגל שעה בערך, עד שהגענו לדירה של סטודנטים מסעיר שמישהו הכיר. הסטודנטים אירחו אותנו בדירה שלהם למשך הלילה. התחלקנו במזרנים ובשמיכות. יצאנו מהדירה שלהם בסביבות השעה 08:00 בבוקר וחזרנו לסעיר.
הגעתי הביתה בסביבות השעה 09:30. סיפרתי למשפחה שלי מה שקרה. אחר-כך נסעתי למרפאה של ד"ר נביל חלאיקה בא-שיוח'. הוא מומחה אף, אוזן, גרון. הד"ר חלאיקה אמר לי שאני אצטרך לעבור ניתוח, כי יש לי שברים באף. הוא הרדים אותי הרדמה מקומית וניתח אותי ואמר לי לבוא לביקורת בעוד שלושה ימים. חוץ מהפגיעה באף, אני סובל מכאבי בטן ומכאבים ברגל וגם בצד הימני של הגוף שלי. אני נשאר במיטה וקשה לי לזוז. הטיפול עלה לי 600 שקלים. הרופא התחשב בי, בגלל ששוטרים ממשמר הגבול פצעו אותי.
גם אבא שלי נפצע לפני שנתיים כשהוא ניסה להיכנס לישראל. שוטרים רדפו אחריו והוא נפל מגדר ושבר את הרגל. טיפלו בו בבית החולים הדסה. הוא לא הבריא לגמרי מהפציעה ההיא, ובכל זאת הוא מסתכן ונכנס לישראל כדי להביא לחם הביתה.
אשרף פאדי מחמוד שלאלדה, בן 26, הוא פועל ותושב סעיר שבמחוז חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש בבית העד ב-17.3.09.



