עדויות

זיאד סוואן, מובטל

יש לי כמה חלקות אדמה שירשתי מאבא שלי. לפני שש שנים בערך מתנחלים הקימו את חוות גלעד במרחק של 2 ק"מ בערך מאחת החלקות שלי. מאז הם תוקפים חקלאים באזור ומציתים וכורתים עצים. באביב של שנה שעברה הם הציתו מטעים באזור והאש התפשטה לשטח שלי. בשריפה אבדו לי הרבה עצי זית והפסדתי הרבה כסף בעונת המסיק בגלל זה. הגשתי תלונה אבל לא יצא מזה כלום. קצת אחר-כך לקחו לי במחסום את היתר העבודה בישראל, ועכשיו אני מובטל. אני חושב שלקחו אותו בגלל התלונה שהגשתי.

אני מעבד את החלקה שלי רק לפנות בוקר כדי לא להיתקל במתנחלים. ביום שבת ה-10.1.2009, הלכתי לחרוש את האדמה עם הבן שלי טארק, בן 23, בסביבות 05:30. עבדנו בשקט עד 07:30 בערך. טארק נהג בטרקטור ואני סיקלתי אבנים ועישבתי.

ב-07:30 בערך שמעתי צעקות. ראיתי 15-10 מתנחלים במרחק של 30-20 מטרים מאתנו. היה להם כלב והם צעקו עלינו והתחילו לזרוק אבנים לכיוון שלנו. התקשרתי למשפחה שלי כדי לספר להם מה קורה. המתנחלים המשיכו לזרוק עלינו אבנים וניסו לגרש אותנו מהאדמה ואז הגיעו מכיוון ההתנחלות שני אנשים חמושים ברובי M -16. האנשים עם הרובים התקרבו עד למרחק של בערך שלושה מטרים מאיתנו ומנעו מאיתנו להתגונן. אחרי כמה דקות הצטרפו אלינו בערך 15 אנשים - קרובי משפחה שלנו מאמאתין וחקלאים מפרעתא שעבדו באזור.

אחרי רבע שעה בערך הגיעו שלושה ג'יפים מסוג האמר וג'יפ רגיל וירדו מהם קצינים וחיילים. ברגע שהם הגיעו המתנחלים נהיו יותר גיבורים והתחילו לצעוק ולקלל בקול רם. החיילים אמרו לנו להתרחק ובזמן שהתרחקנו המתנחלים התקדמו אלינו ואמרו שזאת הקרקע של אברהם אבינו. המתנחלים קיללו אותנו והחיילים לא אמרו להם להתרחק. ניסיתי לבקש מאחד הקצינים להרחיק את המתנחלים אבל הוא אמר לי בעברית להתרחק. אני מדבר ומבין עברית טוב.

עשר דקות אחרי שהצבא הגיע הגיעו עוד שלושה ג'יפים: ג'יפ לבן של המנהל האזרחי ושני ג'יפים של המשטרה הכחולה. מיד כשהשוטרים הגיעו המתנחלים נסוגו וחזרו להתנחלות. דיברתי עם הקצין של המנהל האזרחי בערבית והוא אמר לי שאני יכול להמשיך לעבוד. הקצין התקשר בטלפון לחיילים, שהתרחקו קצת, ואמר להם בעברית: "מותר לו לגמור את העבודה שלו". הוא אמר לי שישאיר במקום סיור כדי לאבטח את העבודה שלי ושאני יכול לעבוד כמה שאני צריך. אחד השוטרים דרש ממני לא לעבוד ביום שבת. הוא אמר לי אפילו לא לנסות להתקרב לקרקע ביום הזה. כששאלתי אותו למה הוא אמר שביום שבת מגיעים עוד מתנחלים מהתנחלויות אחרות למקום ושהעבודה בשבת מרגיזה אותם. לפני שהשוטרים ואנשי המנהל האזרחי עזבו את המקום אחד השוטרים נתן לי פתק וביקש ממני להגיש תלונה אצל חוקר שקוראים לו מוניר.

הקצין של המנהל האזרחי ביקש מהחיילים להישאר איתנו כדי לשמור עלינו והם נשארו עם הג'יפ שלהם במקום קרוב. אחרי כמה זמן אחד החיילים קרא לטארק וביקש ממנו להתקרב אליו. הלכתי עם טארק לחיילים. החיילים לקחו את תעודת הזהות שלו אמרו לי שאני יכול ללכת הביתה ושטארק יבוא אחר-כך. לא הסכמתי כי דאגתי שהם יעשו לו משהו. אמרתי להם שאני אשאר ואחזור ביחד איתו.

קודם, בזמן התקיפה, החיילים כבר בדקו את התעודה של טארק. פחדתי שהם רוצים להכות אותו והתקשרתי למנהל האזרחי. אמרתי למי שענה לי שאני האיש שהמתנחלים תקפו לא מזמן ושהחיילים שוב לקחו לבן שלי את תעודת הזהות והם לא רוצים לשחרר אותו. האיש שענה לי אמר שהוא יתקשר לחיילים. מיד שמעתי שיחה בקשר. שמעתי את האיש אומר לחיילים: "תשחרר אותו כי אין לו כלום". אחד החיילים החזיר לטארק את התעודה ואמר לו: "אם אני אראה אותך פה ואם תחזור לפה אני אשים אותך בכלא". זה היה בערך שעתיים וחצי אחרי שהם עיכבו את טארק. כשהם שיחררו אותו והלכנו משם כבר היה בערך 13:00.

ביום ראשון הלכתי למשטרת אריאל. עמדתי בכניסה להתנחלות וניידת משטרה אספה אותי לתחנת המשטרה. החוקר מוניר לא היה ושוטר אחר גבה ממני עדות ולקח את הפרטים שלי. ביום ראשון בערב מוניר התקשר אלי ואמר לי שאני צריך להגיע ביום שני למשטרת קדומים. התנצלתי ואמרתי לו שאני יכול להגיע רק ביום שלישי. ביום שלישי הלכתי עם טארק לקדומים וגם טארק מסר את העדות שלו במשטרה.

מאז לא חזרתי לאדמה אבל אחזור כשיהיה צורך, אולי בעוד חודש. בינתיים אני מחכה לראות מה יקרה עם התלונות שהגשתי במשטרה.

זיאד עבד אל-חפיז אחמד סוואן, בן 52, נשוי ואב לעשרה, הוא מובטל ותושב אמאתין שבמחוז קלקיליה. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב ב-22.1.09 באמאתין.