עדות: לואאי סובוח, בן 10, התעוור בהפצצה שבה נהרג אחד מחבריו ואחר נפצע, בית לאהיה, 7.1.09

לואאי סובוח, בן 10

אני בן 10 וגר עם המשפחה שלי בבית לאהיה. כמה ימים אחרי שהתחילו ההפצצות הישראליות על הרצועה המשפחה שלי עברה לגור בבית הספר לבנות של אונר"א שליד בריכת אבו ראשד.

ביום רביעי (7.1.09) בבוקר אנשים התחילו להסתובב ברחובות וחשבנו שהצבא עזב את בית לאהיה. אבא שלי החליט ללכת לבית שלנו להביא בגדים ואוכל וכמה דברים שהיינו צריכים. אני ואחותי הודא, בת 13 והחברים שלי חוסאם סובח ומחמוד אבו לילה, בני 10, הצטרפנו לאבא שלי. ברחוב היו קצת אנשים. הגענו לבית, לקחנו את הדברים שהיינו צריכים ויצאנו בחזרה לבית הספר. התחלנו ללכת ואז אחי רג'ב התקשר לאבא שלי וביקש ממנו להביא את הבלון גז הקטן שהיה לנו בבית כדי שנוכל לבשל. אבא שלי ואחותי הודה חזרו הביתה ואני וחוסאם ומחמוד נשארנו במקום וחיכינו להם.

אבא שלי לא הספיק להתרחק הרבה ואז היה פיצוץ ונפגענו. כולנו נפלנו ויותר לא יכולתי לראות או לשמוע. אחרי זה חזרתי לשמוע. שמעתי רעש של מסוקי קרב ושל יריות ולא ידעתי לאן הם יורים. אני, חוסאם ומחמוד נשארנו במקום בערך שעה או יותר. אחרי זה הבנות של השכנים באו והכניסו אותנו לתוך אחד הבתים ואבא שלי ודוד שלי הגיעו לשם ולקחו אותנו לאמבולנס. הם אמרו לי שחוסאם נהרג ושמחמוד נפצע. אני נפצעתי בעיניים ואני לא יודע אם אני אוכל לראות.

אני לא יודע למה המסוקים הפציצו אותנו כי לא היינו קרובים לשום מטרה 'ורק אני והחברים שלי היינו ברחוב באותו הזמן.

עכשיו אמרו לי שמתכוונים להעביר אותי לבית חולים בסעודיה היום או מחר.

לואאי אוסמה רג'ב סובוח, בן 10, הוא תלמיד בית ספר ותושב בית לאהיה שבצפון רצועת עזה. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב בטלפון ב-12.1.09.