עדויות

ח'אלד ג'ראדאת, בן 22

אני עובד באלומיניום אצל קבלן באזור תל-אביב כבר יותר מחודש. כל יום אני נוסע לעבודה וחוזר לירושלים בערב. הקבלן מעסיק אותי בכל מיני אתרי בנייה. בזמן האחרון אני עובד ליד הבורסה ברמת גן. עובדים איתי עוד שלושה בחורים מאזור ירושלים, אחמד א-דראוויש, בן 24, מוחמד א-דראוויש ואחיו, זכריא א-דראוויש. אנחנו נוסעים ביחד כל יום לתל-אביב.

אתמול (04.01.2009) נסעתי לעבודה כרגיל יחד עם החברים שלי. אחרי שגמרנו לעבוד, בסביבות השעה 16:00, החלטנו לנסוע ליפו כדי לטייל ולאכול שם. נסענו במכונית של העבודה. הסתובבנו ביפו כמה שעות. בסביבות השעה 19:00 נסענו לעיר העתיקה, ותוך כדי נסיעה עברה לידנו ניידת משטרה גדולה מסוג GMC. הניידת עצרה קרוב אלינו ויצאו ממנה שני שוטרים במדים של יס"מ. הם לבשו מכנסיים אפורים וחולצות שחורות. לכל אחד מהם היו אקדח ואזיקים. אחד מהם היה גבוה, מלא ובהיר. השני היה יותר נמוך, מלא, קצת שחום והיה לו כובע צמר שחור עם פס אדום. נדמה לי שהיה לו קצת זקן.

מיד כשהם יצאו מהניידת הם שאלו אותנו מאיפה אנחנו. אמרנו להם ואז הם אמרו לנו לתת להם את תעודות הזהות שלנו. השוטר הגבוה עשה עלינו חיפוש. הוא אמר לי להוריד את החולצה. אמרתי לו "למה אתה עושה את זה ברחוב? אנשים מסתכלים עלינו וזה משפיל". הוא ענה "אם אני לא אעשה עליך חיפוש כאן, אני אקח אותך לתחנה". אמרתי "אז עדיף לגמור עם זה כאן". אחרי החיפוש הוא ניגש למכונית. השוטר השחום נשאר לעמוד לידנו. קצת אחר כך אחמד התיישב על המדרכה, במרחק כמה מטרים מאיתנו והדליק סיגריה. השוטר השחום צעק עליו "עוד לא סיימתי איתך!". אחמד חזר מיד ואז השוטר תפס אותו ודחף אותו על הניידת. אחר כך הוא דחף אותו לתוך הניידת. שאלתי את השוטר הגבוה "לאן אתם לוקחים אותו?" והוא ענה "אתה רוצה להצטרף אליו?" עניתי "כן!". הוא תפס אותי, דחף אותי לתוך הניידת והחזיר למוחמד ולזכריא את תעודות הזהות שלהם. השוטר הגבוה נכנס לניידת מאחורי והשוטר השחום התיישב בכיסא הנהג. השוטר הגבוה, שישב לידנו אמר לנו לרדת מהספסל ולשבת על הרצפה. אמרנו "למה שנשב על הרצפה אם יש ספסל?", ואז הוא הכה אותנו קשה באלה שחורה מפלסטיק בכל הגוף. ירדנו מהספסל והתיישבנו על הרצפה, אבל הוא המשיך להכות אותנו במשך כל הנסיעה, שנמשכה בערך עשרים דקות. היה לי קר והרגשתי מושפל. לא יכולתי להגיב. רק שמתי את הידיים שלי על הפנים כדי להגן עליהן מהמכות.

הניידת עצרה. השוטר הגבוה תפס אותי מאחור והשוטר השני תפס את אחמד, והם משכו אותנו אל מחוץ לניידת ולקחו אותנו לכיוון בניין. בזמן ההליכה הם הכו אותנו. הגענו למעלית והם המשיכו. כשהדלת של המעלית נפתחה הם אמרו לנו ללכת לכיוון המדרגות. גם במדרגות הם הכו אותנו.

נכנסנו למסדרון שהאורך שלו היה עשרים מטרים בערך. אז הם הפסיקו עם המכות. הגענו לחדר גדול שבו היו מחשב, ספסלים ובערך שישה אנשי יס"מ. אחרי כמה דקות שוטר תפס אותי והוביל אותי משם. אני חושב שהוא היה רוסי. עוד שלושה שוטרים באו אחריו. הוא לקח אותי במסדרון שבקצה שלו היה חדר קטן. אני חושב שהייתה שם מקלחת, כי היו מים על הרצפה.

השוטר הגבוה שהביא אותי לתחנה נשאר איתי בתוך החדר הזה יחד השוטר שהביא אותי לחדר. האחרים יצאו וסגרו את הדלת מאחוריהם. שני השוטרים הכו אותי ובעטו בי. זה נמשך הרבה זמן ואחר כך הם אמרו לי להתפשט לגמרי. אחרי שהתפשטתי השוטר הרוסי נתן לי סטירה חזקה ואמר לי להתלבש מהר. התלבשתי והוא המשיך להכות אותי. אחרי שגמרתי להתלבש הוא משך את הידיים שלי לאחור ושם עלי אזיקים. הוא שטף את הידיים שלו, הוביל אותי אל מחוץ לחדר והחזיר אותי לחדר שהייתי בו קודם.

הוא שם אזיקים על הרגליים שלי והושיב אותי על הרצפה עם הפנים לקיר. הם הביאו גם את אחמד והושיבו אותו לידי באותה התנוחה. הושיבו אותנו עם הברכיים על הרצפה. ישבנו ככה יותר משעתיים. כאב לי מאוד והרגליים שלי נרדמו. ביקשתי מהשוטרים שייתנו לי לקום, אבל הם לא הסכימו.

אחר כך לקחו אותי לחוקר בקומה אחרת. הוא לבש בגדים אזרחיים. הוא חקר אותי ואמר לי שאני מואשם בתקיפת שוטרים. הוא אמר גם שאמרתי שאני שונא יהודים ושצריך לזרוק אותם לים. אחרי חצי שעה של חקירה' הוא אמר לי לחתום על כמה דפים. אחרי זה לקחו אותי לחדר אחר ושם לקחו ממני טביעות אצבע, ומשם הובילו אותי בחזרה לחדר שבו הייתי קודם.

השוטרים כל הזמן קיללו אותנו וקיללו מוסלמים בכלל, ואמרו שצריך לשרוף ערבים. לקחו אותי בחזרה לחוקר והוא אמר לי לחתום על דף. כששאלתי אותו מה כתוב בדף הוא אמר שזה צו הרחקה מתל-אביב למשך חמישה ימים.

אחרי זה הורידו ממני ומאחמד את האזיקים ונתנו לנו ללכת. השעה הייתה כבר 01:00 לפנות בוקר. ביציאה מהבניין שאלתי את השומר איפה אנחנו והוא אמר "סלמה 2". הגעתי הביתה בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר.

היום הלכתי לקופת חולים כדי לקבל טיפול, כי אני סובל מכאבים.

ח'אלד מוחמד חמאד ג'ראדאת, בן 22, הוא פועל ותושב א-טור שבמזרח ירושלים. את עדותו גבה כרים ג'ובראן בבית העד ב-5.1.09.