עדות: מתנחלים תקפו באבנים מוסקים מבורין ופצעו את מוסטפא נג'אר בראשו, אוקטובר 2008

מוסטפא נג'אר, נהג מונית

היום, שבת ה-11.10.2008, בסביבות השעה 6:00 בבוקר, הלכתי עם אשתי, שני האחים שלי והנשים שלהם ושני האחיינים שלי, בני 6 ו-10, לחלקת האדמה שלנו. החלקה נמצאת מדרום לכפר באזור שנקרא רחא אבו חלוף, ארבעה קילומטרים מבתי הכפר ובערך 600 מטר מהבתים של ההתנחלות יצהר. זו חלקה של ארבעה דונמים ויש בה 73 עצי זית. תיאמנו את ההגעה שלנו עם המת"ק.

מתחילת האינתיפאדה הנוכחית אנחנו לא יכולים להגיע לחלקה בגלל מעשי התוקפנות של המתנחלים. אנחנו מצליחים להגיע רק בעונת המסיק, כשיש תיאום עם הרשויות הישראליות. המתנחלים כרתו יותר מ-200 עצי זית של משפחת חוסיין באזור הזה, וגם תקפו חקלאים ושרפו עצי זית.

מוסטפא נג'אר בבית החולים רפידיא בשכם. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 11.10.08.

כשהגענו לחלקה ראינו ששלושה מעצי הזית שלנו נכרתו מהגזע ושהענפים של עוד 23 עצים נכרתו ופוזרו על האדמה. הענפים היו יבשים ונראו כאילו כרתו אותם שלושה או ארבעה שבועות לפני כן. התחלנו למסוק את הזיתים, ובסביבות השעה 10:00 בבוקר עשינו הפסקה לארוחת בוקר.

פתאום ראיתי חיילים ומתנחלים במרחק של בערך 500 מטר מאיתנו. הם התקרבו אלינו וכשהיו במרחק של 30 מטר בערך, המתנחלים התחילו לזרוק עלינו אבנים. החיילים עמדו לידם. ביקשתי מאחי להרחיק את הילדים וצעקתי לתושבים שמסקו זיתים בחלקות קרובות שמתנחלים תוקפים אותנו. בדרך כלל אנחנו מגיעים למסוק בקבוצות גדולות כי אנחנו מפחדים מהמתנחלים. אחרי זה התקשרנו למת"ק חווארה ואמרנו להם מה קורה.

עמדתי והסתכלתי על מה שהתרחש. המתנחלים זרקו אבנים וקיללו אותנו, ואז כמה צעירים שמסקו זיתים זרקו עליהם אבנים בחזרה. המתנחלים עמדו במקום גבוה והאבנים לא יכלו לפגוע בהם. מיד אחרי זה החיילים התחילו לירות באוויר. היו שם בערך שישה חיילים והם ירו איזה 40 יריות. היה ברור שהם לא מנסים למנוע מהמתנחלים לתקוף אותנו אלא עושים את זה כדי שאנחנו נפסיק לזרוק אבנים על המתנחלים. אחד המתנחלים, שהיה במרחק של 10 מטר ממני בערך, זרק עלי אבן ונפגעתי מעל עין שמאל. הרגשתי סחרחורת והיה לי קשה לראות, ואז פגעו בי עוד כמה אבנים בזרוע הימנית וברגל השמאלית.

התרחקנו מהאזור שהמתנחלים היו בו וקיווינו שהם ילכו כדי שנוכל להמשיך למסוק. אבל המתנחלים המשיכו לזרוק אבנים לעברנו עד 11:30, אז הגיעו למקום שני חיילים ממת"ק חווארה. אחד מהם שאל אותי: "מה קרה לך?". אמרתי לו שנפגעתי מאבן. החיילים מהמת"ק צעקו על המתנחלים להפסיק לזרוק עלינו אבנים והמתנחלים התרחקו קצת, וגם אנחנו. הייתה לי סחרחורת איומה והרגשתי שהמצב שלי מחמיר. האחים שלי הזמינו אמבולנס שפינה אותי לבית החולים רפידיא, שם הגישו לי עזרה ראשונה ועשו לי צילומים. בצילומים ראו דימום וחשד לסדק בגולגולת והעבירו אותי לטיפול נמרץ.  

מוסטפא אחמד מוחמד נג'אר, בן 47, נשוי ואב לשישה הוא נהג מונית ותושב בורין שבמחוז שכם. את עדותו גבתה סלמא א-דיבעי ב-11.10.08 בבית החולים רפידיא בעיר שכם.