עדויות

סיהאם סלאח, בת 37

אנחנו גרים בקומה העליונה בבית בן שתי קומות. בקומת הקרקע גרה חמותי בת ה-80. לי ולבעלי יש שישה ילדים, כולם קטינים. הבת הגדולה שלנו, סלווא, נולדה בשנת 1991 והיא בת 17, והבת הכי קטנה בת שלוש. בסוף שנת 2007 סלווא קיבלה תעודת זהות פלסטינית.

בעלי אף פעם לא נעצר והצבא אף פעם לא עשה חיפוש בבית שלנו. אנחנו משפחה שוחרת שלום ואנחנו מתמקדים בגידול ובחינוך של הילדים כדי להבטיח את העתיד שלהם. בגלל הדרך שבחרנו, אנחנו לא מרשים לילדים לעשות מה שמתחשק להם. אנחנו משגיחים עליהם ויודעים מה הם עושים. בקיץ הילדים היו בעיקר בבית. הבנות עוזרות לי בעבודות הבית וכמעט ולא יצאו החוצה.

הבת הבכורה, סלווא, בת 17, ישנה בקומת הקרקע עם הסבתא. יש מדרגות פנימיות שמחברות בין קומת הקרקע לקומה שלנו. סלווא לומדת בתיכון לבנות אל-חד'ר, במרחק של 150 מטר מהבית, והיא תלמידה טובה ושקדנית.

ב - 5.6.08, בסביבות 02:00 לפנות בוקר, כולנו ישנו. פתאום שמעתי דפיקות חזקות על השער של הבית. ירדתי לראות מה קורה ומצאתי את חמותי עם כמה חיילים.. אחד החיילים קרא לי והציג את עצמו בשם קפטן גדעון. הוא שאל אותי מי גר בבית ואמרתי לו שבעלי עצור בידי המשטרה הפלסטינית בגלל עיכוב בפירעון של הלוואה שלקח.

קפטן גדעון אמר לי שבאותו הלילה הוא עצר עשרים צעירים מהאזור שלנו. שאלתי אותו מה זה קשור אלינו ואמרתי לו שהילדים שלי צעירים ולא עשו אף פעם בעיות. אמרתי לו גם שאני יודעת מה הילדים שלי עושים. קפטן גדעון לא ענה לי וביקש את תעודות הזהות של כולנו. מסרתי לו את התעודות שלי, של חמותי ושל סלווא. קפטן גדעון יצא מהבית עם התעודות ושישה חיילים נשארו איתנו בבית. החיילים עמדו ליד הדלת ושמרו עלינו. אנחנו התיישבנו בינתיים בסלון.

אחרי שעה בערך קפטן גדעון חזר עם חיילת ואמר לה להיכנס עם סלווא לחדר לבד. הוא לא הסביר לנו למה ואחר-כך הודיע לי שסלווא תבוא איתו. שאלתי אותו למה הוא לוקח אותה והוא אמר שהוא לא יכול להגיד לי כלום. ביקשתי ממנו שירשה לי לבוא איתם והוא אמר שהוא לא יכול. קפטן גדעון הורה לי לשתוק וסלווא והחיילת יצאו מהבית. אני לא יודעת מה קרה בין סלווא לחיילת בחדר אבל לפני שהם יצאו מהבית גדעון הורה לסלווא להחליף את בגדי השינה לבגדים רגילים בגלל שהיא הולכת איתם. סלווא החליפה את הבגדים והחיילים הוציאו אותה מהר מהבית מבלי שעשו חיפוש ובלי שהבנתי מה קורה. כשכולם הלכו הרגשתי שאני מתמוטטת.

באותו לילה לא נרדמתי ומוקדם בבוקר ניגשתי למשרדי הקישור הפלסטיני וסיפרתי להם מה קרה. אחר כך דיווחתי על המעצר במשרדי הצלב האדום ובמועדון האסיר, שהעמיד לרשותה של סלווא את עו"ד אכרם סמארה.

אחר-כך הסתבר לי שבאותו הלילה נעצרה בת אחותו של בעלי, סארה יאסר סלאח א-סיורי, גם היא בת 17. היא התחתנה באפריל האחרון וגרה עם בעלה בכפר חוסאן. גם המשפחה שלה הופתעה מאוד מהמעצר שלה. סארה היא עדיין כלה טרייה ועוד לא סיימה את הלימודים בתיכון. בין שתי הבנות לא היה כמעט קשר.

עו"ד אכרם סמארה ביקר את סלווא ב-18.6.08 בבית הכלא בתל מונד. באותו יום היה גם דיון משפטי, שבו השופט בחן צו מעצר מינהלי שהוציאו לה לארבעה חודשים ואישר אותו. גם סארה קיבלה צו לארבעה חודשים וגם את המעצר שלה שופט אישר.

עו"ד סמארה אמר לי שקיבל את התיקים של סלווא ושל סארה וראה את התצהירים שגבו מהן. שתיהן נחשדו בקשירת קשר לתכנון פעולות נגד הביטחון באזור, בלי פירוט. החומר נגדן חסוי ולא הגישו נגדן כתבי אישום. אני יודעת שהן נחקרו במשטרה הישראלית.

סיהאם מוחמד איסמאעיל סלאח, בת 37, נשואה ואם לשישה, היא עקרת בית ותושבת אל-חד'ר שבמחוז בית לחם. את עדותה גבתה סוהא זייד ב-3.7.08 בבית העדה.