עדות: מתנחלים יידו אבנים בכביש חווארה-ג'ית ופצעו את עלי עבאהרה בראשו, מארס 2008

עלי עבאהרה, נהג מונית

אתמול, ה-3.3.2008, בסביבות השעה 19:15 בערב, יצאתי מג'נין במונית עם שלושה נוסעים לכיוון העיירה סינג'ל שבמחוז רמאללה. כחמישים מטרים אחרי הכניסה ליצהר חטפתי מכה חזקה בפנים. בהתחלה חשבתי שחטפתי כדור חי בגלל עוצמת הכאב ובגלל הדם שירד לי. לא יכולתי לראות שום דבר בגלל הכאבים ובגלל שהשמשה הקדמית הייתה מנופצת. הרגשתי שאני הולך לאבד שליטה על המונית ועצרתי אבל הנוסעים צעקו עלי להמשיך לנסוע כי המתנחלים רדפו אחרינו והמשיכו ליידות עלינו אבנים. לא יכולתי להמשיך לנהוג. הצעיר שישב לידי התניע את המונית ותפס את ההגה. הוא אמר לי לא לפחד ושאם אמשיך ללחוץ על דוושת הגז הכול יהיה בסדר.

נסענו עד שהגענו למחסום יצהר. היו שם הרבה כלי רכב שחיכו כדי לעבור. הצעירים שישבו במונית אמרו לי לא לחכות ולנסוע עד החיילים. הפעלתי את כל האורות של המונית ונסעתי. החיילים צעקו עלינו. כשהגענו אליהם אחד הנוסעים סיפר להם שהמתנחלים זרקו עלינו אבנים. ירדתי מהמונית. הרגשתי סחרחורת ובחילה ואחד החיילים אמר שהוא יקרא לרופא. אחר כך, הגיע חייל אחר ואמר שהוא רופא. הוא הוביל אותי לג'יפ והוציא מכשיר למדידת לחץ דם וציוד עזרה ראשונה מתיק שהיה בג'יפ. הוא חבש את הפצעים שלי ומדד לי את לחץ הדם ואמר לי בעברית שהאמבולנס בדרך.

אחרי  15-10 דקות, הגיע אמבולנס של הסהר האדום ופינה אותי לבית החולים רפידיה בשכם. הייתי במצב מעורר רחמים. היה לי קשה לנשום. היה לי קר וכאב לי מאוד בחזה ובראש. כשהגעתי לבית החולים עשו לי צילומי רנטגן והתברר שיש לי דימום בקרנית עין שמאל ושנפצעתי בלחי ובבית החזה. אני עדיין מטופל בבית החולים.

לא ראיתי את המתנחלים התוקפים אבל הנוסעים שהיו אתי אמרו לי מאוחר יותר שהם ראו 6-5 מתנחלים שעמדו על ערימת עפר או סלע גבוה ליד ההתנחלות וזרקו אבנים לכיוון שלנו. האבן הגדולה שנפגעתי ממנה עדיין בתוך המונית. הנוסעים אמרו לי שהם לקחו את המונית למקום בטוח בחווארה ואז הם נסעו לסינג'ל ברכב אחר.

עדותו של עלי מוחמד עלי עבאהרה, בן 49, נשוי ואב לחמישה הוא נהג מונית ותושב אל-יאמון שבמחוז ג'נין. את עדותו גבתה סלמה א-דיבעי, ב-4.3.08 בבית החולים רפידיה בשכם.