עדויות

סובחייה אל-ווזיר, עקרת בית

אני גרה עם בעלי, עבד אל-ווזיר, בבניין "סביח" בשכונת ראס אל-עין בשכם.

ביום שלישי, 16.10.07, בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר, בעלי העיר אותי ואמר לי שיש כוחות צבאיים בשכונה. הסתכלתי מהחלון שמשקיף לחדר המדרגות של הבניין וראיתי כמה חיילים עומדים על המדרגות. נשארנו ערים, ועד השעה 04:00 לפנות בוקר שמענו מידי פעם ירי מתמשך, ורעש חזק ומפחיד, אבל לא ידענו מה קורה בחוץ.

בסביבות השעה 04:00, הבן שלי, שאקר, שגר ברחוב שמקביל לרחוב שלנו, התקשר אלינו ואמר שהחיילים קוראים ברמקולים לתושבי הבניין שלנו לצאת החוצה. גם אני שמעתי את הקריאות. הוא אמר שכל דיירי הבניין שלנו כבר יצאו החוצה ושכנראה שהצבא רוצה להרוס את הבניין.

פתחנו את דלת הבית כדי לצאת החוצה, אבל רגע לפני שאני ובעלי יצאנו מהבית, הוא שאל אותי אם לקחתי את תעודת הזהות שלי. אמרתי שלא והסתובבתי כדי להביא את התעודה. באותו רגע שמעתי שתי יריות, בעלי נפל ארצה ואמר שהוא נפצע. שאלתי אותו איפה הוא נפצע, אבל הוא לא ענה לי. ראיתי שיורד לו דם מאזור האגן. צעקתי "אבו שאקר נהרג... תעזרו לי...".

שכנה שלי, אום ריאד, והבן שלה ריאד וגם הבנים של שכנים שלנו, נימר והילאל סביח, באו לבית שלנו כדי לראות מה קרה. בחוץ ראיתי את השכנים וראיתי שלושה חיילים עומדים על המדרגות המובילות לבית שלנו, במרחק של חמישה מטרים מהבית בערך. הם כיוונו את הנשק שלהם לעבר הבית שלנו.

השכנים הרימו את בעלי מהרצפה והוציאו אותו אל מחוץ לבית. אני והשכנה שלי, אום ריאד, הלכנו אחריהם. ראיתי הרבה חיילים על המדרגות שמובילות לבניין והם כיוונו עלינו את הנשק שלהם. החיילים הם הורו לנימר ולהילאל להתקרב אליהם, אזקו להם את הידיים ודחפו אותם לשבת על הארץ.

אחר כך הם קראו גם לריאד ושמו לו אזיקים על הידיים. החזקתי בבעלי שהושכב על הרצפה ודימם חזק. השתגעתי מהמראה הזה וצעקתי "הם הרגו אותו, תזעיקו אמבולנס..." חזרתי על זה שוב ושוב ואז אחד החיילים הורה לי לשתוק.

בסביבות השעה 04:30 שכנים שלנו בבניין סביח, הזמינו אמבולנס. בסביבות השעה 04:45, הגיע אמבולנס של הסהר האדום. הפרמדיקים העלו את בעלי לאמבולנס ואני נסעתי איתו לבית החולים בשכם. בבית החולים טיפלו בו במשך שעה וחצי או שעתיים אבל הרופאים לא הצליחו להציל את חייו וקבעו את מותו.

אני עדיין בהלם. אני לא מבינה איך זה קרה לנו. הרי החיילים הורו לנו לצאת מהבתים ואנחנו התכוננו לצאת מהבית.

סובחייה ח'ליל מוחמד אל-ווזיר, בת 65, היא עקרת בית ואם אם לשישה, תושבת שכם.

העדות נגבתה על ידי סלמה א-דיבעי בבית העדה ב-17.10.07.