עדויות

מחמוד אל-בסילי, פועל מובטל

אני נשוי ואבא לארבעה ילדים קטנים. עד יוני 2007, עבדתי כפועל בניין והשתכרתי חמישים שקלים ליום.

מיוני 2006, ישראל התחילה לסגור את מעבר קרני לתקופות ארוכות. כתוצאה, נוצר מחסור בחומרי בניין והדבר גרם לירידה בהיקף עבודות הבנייה. בגלל המחסור בחומרים, עבדתי בצורה מקוטעת, כמה ימים בשבוע. המצב החמיר עוד יותר מחודש יוני 2007, כי ישראל סגרה לגמרי את מעבר קרני ומאז היא מונעת הכנסת סחורות לרצועה, ובעיקר חומרי בניין. כתוצאה מכך ענף הבניין ברצועה משותק ואני הפכתי למובטל.

כיום אין לי איך לפרנס את המשפחה שלי. מידי פעם באים אלי אנשים ומבקשים ממני לבצע עבורם עבודות בנייה, אבל אני לא יכול לבצע את העבודה בלי חומרים, וגם המעט שאפשר להשיג מאוד מאוד יקר. היום שק מלט עולה 170 שקלים, כשבעבר טון של מלט עלה כ-250 שקלים. יש כמה סוחרים שנשארו להם חומרי בניין והם מנצלים את המצב ומפריזים במחיר.

הסבל שלי הולך וגובר מדי יום. אנחנו עכשיו בחודש הרמדאן ועוד מעט יגיע עיד אל-פיטר ואין לי כסף לקנות בגדים לחג לילדים. הילדים שלי רואים ילדים אחרים הולכים לשוק כדי לקנות בגדים חדשים ולהם אין כלום. אני קונה מצרכים במכולת בהקפה ובעל המכולת התחיל לאיים שהוא לא ייתן לי יותר מצרכים אם לא אשלם את החוב שלי.

נרשמתי בלשכת האבטלה בתקווה שימצאו לי עבודה, אבל לשווא. היום אני והמשפחה חיים מסל מזון שמחלקת סוכנות הסעד. זה סיוע מוגבל שלא מספק את כל הצרכים הבסיסיים של המשפחה.

מחמוד ח'מיס אל-עבד אל-בסילי, בן 43, נשוי ואב לארבעה, הוא פועל בניין תושב מחנה נוסיראת שברצועת עזה. את עדותו גבה ח'אלד אל-עזאייזה, במחנה הפליטים נוסייראת, ב-8.10.07.