עדות: חולת לב נפטרה לאחר שהאחראים במחסום סירבו לאפשר את פינויה לבית החולים בג'נין, 6.8.07.

סאאיד אל-אטרש, פרמדיק

היום (יום שני ה-6.8.07) כשהייתי במשמרת בתחנת הסהר האדום בעראבה, קיבלתי הודעה מקצין התנועה מהתחנה שלנו בג'נין, איבראהים יאסין, שיש חולה בברטעה, בשם כאמלה איבראהים, שסובלת מבעיות בלב וזקוקה לטיפול ופינוי. קצין התנועה הוסיף כי אנשי המועצה הכפרית תיאמו עם משרד התיאום והקישור הישראלי את כניסת האמבולנס לברטעה.

בסביבות השעה 06:50 בבוקר, יצאתי ביחד עם חברי לעבודה פאיז אשקר, לכוון מעבר ברטעה. הגענו אל המעבר בסביבות השעה 7:08 והתקדמנו אל השער, כי ידענו שהמעבר תואם. ליד השער עמדו חייל וכמה מאבטחים שדרשו מאיתנו לחזור אחורה. נסענו אחורה ועצרנו במרחק של עשרים מטרים מהמעבר בערך. חשבנו שאנחנו רק מחכים עד שהם יגמרו לבדוק את כלי-הרכב שלפנינו בתור, ושאז יקראו לנו לבדיקה ויתנו לנו להיכנס.

בערך 25-30 דקות אחרי שהגענו למעבר התקשרנו למוקד שלנו. פאיז, שיודע טוב עברית, ירד מהאמבולנס וניגש ברגל לשער כדי לנסות לשכנע את הקצין האחראי לתת לנו לעבור. פאיז חזר לאמבולנס ואמר לי שהוא ניסה לשכנע את המאבטחים שיתנו לנו להכנס, אבל הם לא הסכימו. הם אמרו שאין לנו תיאום ושאנחנו צריכים לחכות. בזמן שחיכינו התקשרנו כמה פעמים לתחנה שלנו, ובשעה 07:50 הורה לנו פקיד הניידות של הסהר האדום, איבראהים דבאבנה, לחזור למוקד.

לפני שעזבנו את המקום לכוון ג'נין, הגיעה מתנדבת ממחסום-ווטש ושאלה אותנו למה אנחנו שם. סיפרנו לה שאנחנו מנסים לעבור בשער כדי לפנות חולה שנמצאת בסכנת חיים. האשה התקשרה בטלפון הנייד שלה, ותוך כדי כך, אחד המאבטחים סימן לנו ביד שלו להתקרב לשער. כשהגענו לשער הפקידה של חברת האבטחה אמרה לי לחזור. בשלב הזה החלטנו לחזור לג'נין.

בינתיים קרובי המשפחה של החולה החליטו להסיע אותה ברכב פרטי למעבר בתקווה שאנחנו נהיה שם אבל אנחנו כבר חזרנו לג'נין. הגענו לתחנה בג'נין בסביבות השעה 08:40 בבוקר. בערך חמש דקות אחרי שהגענו פקיד הניידות, איבראהים דבאבנה,אמר לנו שאדם בשם מוניר מהמנהל האזרחי הישראלי ביקש שנחזור למעבר ואמר שהאמבולנס יכול להיכנס כדי לפנות את החולה. יצאנו שוב והגענו לשער בסביבות השעה 09:05. כשהגענו היו שם עשרות תושבים שאמרו לנו שהחולה נפטרה כמה דקות קודם, כשהמתינה במעבר. בדקנו את החולה וראינו שהיא נפטרה לפני זמן קצר. ניסינו להעביר את הנפטרת לבית החולים אבל המשפחה שלה התעקשה שנחזיר אותה לכפר כדי להביא אותה לקבורה שם.

בשער מצאנו את הקצין הישראלי, מוניר, ששאל אותנו למה התעכבנו. שאלתי אותו אם הוא באמת מתכוון למה שהוא אומר, והוא אמר שלא. הוא נשאר עם המשפחה וניסה להרגיע את התושבים כי הם כעסו מאוד.

סאאיד ר'אלב חוסני אל-אטרש, בן 36, נשוי ואב לארבעה, הוא פרמדיק ונהג אמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני בג'נין ובעראבה. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב ב-6.8.07 במוקד העזרה הראושנה בעראבה.