עדויות

כרים ג'ובראן, תחקירן בצלם

היום, יום שלישי ה-12.6.07, ביקרתי בבית חולים אוגוסטה ויקטוריה. בשעה 10:55 יצאתי מבית החולים והתכוונתי לנסוע לאכול ארוחת בוקר באזור הר הזיתים. ברגע שיצאתי מבית החולים ראיתי פקק גדול וכל הצומת של הר הזיתים היה סגור לתנועה.

ירדתי מהאוטו וצעדתי לכיוון הפקק לראות מה קורה שם. כשהתקרבתי ראיתי ניידת משטרה (רכב מסוג טויוטה טנדר) חונה על המדרכה שבצד הכביש. באמצע הכביש עמד שוטר במדים כחולים ואתו שני שוטרי מג"ב. שוטר נוסף היה בניידת.

השוטרים עצרו כל מכונית בשני כיווני התנועה, וזה במרחק של פחות מ-20 מטרים מהצומת המרכזי של הר הזיתים. עצרתי לראות מה קורה, אחר כך הוצאתי את מצלמת הוידיאו שיש לי והתחלתי לצלם. כעבור מספר דקות השוטר במדים כחולים בא אלי וצעק לעברי "אל תצלם. בוא איתי". אמרתי לו שמותר לי לצלם. הוא דרש שאתן לו את תעודת הזהות שלי. אמרתי לו שאני מארגון בצלם ונתתי לו את התעודה ביחד עם כרטיס עובד בצלם. ברגע שנתתי לו את תעודת הזהות הוא הוציא מתוכה את כרטיס העבודה של בצלם ואת הספח של תעודת הזהות והשליך אותם לעברי. הוא אמר לי "תלך למכונית" (ניידת המשטרה שהייתה בצד השני של הכביש). הלכנו לשם. על יד הניידת הוא אמר לי "תפתח את התיק ותראה לי מה יש בו". מדובר בתיק העבודה שלי שיש בו מצלמות ומחברות. המרחק ביני לשוטר היה כמטר. החזקתי בידי סיגריה. השוטר אמר לי "אל תדבר איתי עם סיגריה ביד". אמרתי לו "מה פתאום שאכבה את הסיגריה, אני לא תלמיד בכיתה אצלך ואנחנו עומדים באמצע הכביש". הוא התעצבן והתחיל לצעוק עלי, אמר לי "תזרוק את הסיגריה ותיכנס לאוטו". זרקתי את הסיגריה ונכנסתי לאוטו במושב האחורי מצד ימין. ברגע שנכנסתי וישבתי הוא נתן לי אגרוף חזק בבטן. האגרוף הכאיב לי מאוד וצעקתי עליו ואמרתי "אתה תשלם ביוקר על זה, אני אתבע אותך". דרשתי ממנו להזדהות. הוא סירב ואמר לי "אתה תוכל לקבל את השם שלי רק בתחנת המשטרה". ניסיתי למצוא שם שתלוי עליו אבל השכפ"ץ שלו הסתיר את הכל ותג הכתף שלו היה מקופל מתחת לשכפ"ץ. הוא סגר אותי באוטו לרבע שעה.

ניסיתי להתקשר לעבודה שלי. השוטר ראה שאני מחזיק טלפון ובא אלי וצעק שאסגור את הטלפון ושאתן לו את התיק שלי. הוא פתח את המחברות והסתכל על המצלמות שהיו בתיק. לאחר כרבע שעה לקחו אותי בניידת לתחנת המשטרה ברחוב סאלח א-דין.

בתחנת המשטרה עוכבתי ונחקרתי עד לשעה 14:20. כשהייתי בפרוזדור בהמתנה להיכנס לחקירה השוטר שתקף אותי היה במשרד מולי וקיבל שיחת טלפון. הוא הסתכל עלי ושמעתי אותו אומר "אין להם מה לעשות כאן תשלח אותם למגרש הרוסים". אחר כך הבנתי שהוא דיבר עם השוטרים שהיו באזור שבו הותקפתי ושבעקבות השיחה רונן ואיתן מבצלם, שבאו לחפש אותי, נסעו למגרש הרוסים והתעכבו שם עד שהצליחו בסוף לאתר אותי בתחנה שברחוב סלאח א-דין.

לפני שעזב את התחנה השוטר שתקף אותי בא אלי ונתן לי את הם והמספר שלו. הוא אמר לי ששמו פאדי חטיב ושהמספר שלו הוא 111922.

בחקירה עצמה החוקר האשים אותי בזה שנשפתי עשן לפרצופו של השוטר. אמרתי "זה לא היה ואפילו הסיגריה לא הייתה בפה שלי אלא בידי". החוקר גם האשים אותי בכך שסירבתי להזדהות, למרות שכן הזדהיתי. בקלטת שברשותי אפילו אפשר לראות שנתתי לו את תעודת הזהות שלי מיד כשהוא דרש אותה.

חשוב לציין שהאגרוף שספגתי גרם לי לכאבים עזים בבטן. הכאבים חלפו רק כעבור יותר משעה. בדרך מאזור אוגוסטה ויקטוריה לתחנת המשטרה אמרתי לפאדי שכואב לי בבטן. הוא אמר לי "בסדר. יעבור לך". בחקירה סיפרתי לחוקר על האגרוף, אבל הוא לא התייחס לזה.

כרים עיסא אחמד ג'ובראן, 43, הוא תחקירן בצלם ותושב א-טור שבמזרח ירושלים. את עדותו גבה איתן דיאמונד, ברחוב סאלח א-דין במזרח ירושלים, ב-12.6.07.