|
שוטרים עינו עובדים פלסטינים שנתפסו בישראל ללא היתר, מארס 2007
בילאל נסאר, פועל בניין
אני חי עם אמא שלי וחמש האחיות שלי ביטא. אבא שלי נפטר ואני מפרנס את המשפחה שלי מעבודה בישראל. כבר יותר משנתיים אני נכנס לישראל בלי אישור ועובד בבאר שבע. הגשתי בעבר שתי בקשות לכרטיס מגנטי, אבל דחו אותן. בזמן האחרון עבדתי בבניין באזור באר שבע. עבדתי עם עוד פועלים מאזור יטא, באסם חמאמרה, בן 22, ח'ליפה אבו סמרה, בן 22, סובחי אבו פאנוס, בן 16, באסם נסאר, בן 22, נאסר נסאר, בן 20, פאדי אבו זהרה, בן 22 ואיימן עבד רבו, בן 18. נהגנו לישון בקרוואן ליד אתר הבנייה. ב-22.3.2007, בשעה 02:30 לפנות בוקר, התעוררתי ושמעתי את הדלת של הקרוואן נפתחת. שני שוטרים נכנסו עם פנסים והעירו אותנו. הם שמו לנו אזיקים על הידיים וקשרו אותנו בזוגות. קשרו אותי לח'ליפה אבו סמרה. הם הובילו אותנו לניידת משטרה שעמדה ליד הקרוואן. השוטרים הסיעו אותנו לתחנת המשטרה בבאר שבע. הגענו לשם בסביבות השעה 03:00 או 03:30. הם הכניסו אותנו לחקירה אחד אחרי השני. חוקר משטרה במדים חקר אותי. ישבתי על כיסא, והידיים והרגליים שלי היו קשורות באזיקים. החוקר האשים אותי בגניבה של אוטו, מכשירי DVD וטלפונים. הוא דיבר איתי בעברית ולא הבנתי מה הוא אומר. ניסיתי להסביר לו בסימנים שאני לא מבין מה הוא אומר. השוטר נתן לי כמה סטירות ואגרופים בראש ובחזה. הוא התעקש שאענה לו בעברית, למרות שהוא ידע קצת ערבית. הוא החזיק מזלג וקירב אותו לעין שלי, ועשה כאילו הוא יעקור את העין שלי אם אני לא אודה בגניבה ואדבר בעברית. אמרתי לו שוב שאני לא מבין מה הוא אומר. החקירה נמשכה חצי שעה. אחר כך החוקר הוציא אותי מהחדר והוביל אותי לחדר שבו היו החברים שלי. באסם, ח'ליפה וסובחי לא היו שם. סיפרו לי שלקחו אותם לתחנה של הבולשת בבאר שבע. אני ישבתי עם כולם. בשעה 17:00 הסיעו אותנו לבית המשפט בבאר שבע. אמרו לנו שהמעצר שלנו הוארך עד יום ראשון הבא. ראינו את באסם וסובחי בבית המשפט . הפנים של באסם היו נפוחים. היה דם על האף שלו, ליד העין השמאלית ובשיניים. סובחי גם נראה לא טוב. שתי ציפורניים שלו היו פצועות. היו סימנים של דם על הציפורניים שלו. נשארנו בתחנת המשטרה עד לשעה 23:00 בערך. היו אזיקים על הידיים ועל הרגליים שלנו. שכבנו על הרצפה וניסינו לישון, אבל לא הצלחנו. העבירו אותנו לבית המעצר בנתיבות והכניסו אותנו לחדר המעצר. היינו ארבעה בחדר. שלושת האחרים היו בחדר אחר. סובחי לא היה אתנו. נשארנו בנתיבות 21 ימים.בזמן שהיינו שם, הביאו אותנו לבית המשפט שש פעמים. ב-11.4.2007 נגזר עלינו מאסר של שלושה חודשים ויום ומאסר על תנאי של שלושה חודשים עם קנס של 5,000 שקלים למשך שלוש שנים. אחר כך העבירו אותנו למעצר בבית המעצר בנגב ונשארנו שם ארבעה ימים. העצורים שם סיפרו לי שסובחי אבו פאנוס כבר שוחרר. אחרי ארבעה ימים במעצר בנגב העבירו אותנו לכלא רמלה. באסם לא בא איתנו. ב-19.4.2007 העבירו אותנו שוב לבית המשפט בבאר שבע והפחיתו שליש מתקופת המאסר שלנו, כך שהוחזקנו סה"כ 47 ימים. שיחררו אותנו ביום 7.5.2007. הסיעו אותנו, מכלא רמלה למחסום בית סירא ומשם לקחנו מונית ליטא. בתחנת המשטרה בבאר שבע לקחו את הטלפון שלי, מסוג נוקיה ואת תעודת הזהות שלי. כששחררו אותי מכלא רמלה, החזירו לי את תעודת הזהות שלי, אבל לא החזירו לי את הטלפון. מאז השחרור לא ניסיתי להיכנס אל ישראל ולא עבדתי. המצב הכלכלי של המשפחה שלי הדרדר.
|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
