מתנחלים פרצו לבית בחברון ותקפו את דייריו בנוכחות הצבא, 27.1.07

באסמה אבו חתה, אם לתשעה

אני חיה עם בעלי ועם תשעת הילדים שלנו. הבן הגדול שלי בן 21, והקטן בן 3. אנחנו גרים בבית ישן בן שתי קומות בשכונת א-סלאיימה. יש לבית שלנו שתי כניסות, כניסה אחת מכיוון השכונה, שמובילה לקומה הראשונה בבית ועוד כניסה מכיוון הדרך שהמתנחלים הולכים בה מקריית ארבע אל אל-חרם (מערת המכפלה). הם קוראים לדרך שביל המתפללים.

ביום שבת (27.1.2007) בסביבות 20:00 בערב הייתי בקומה הראשונה ודיברתי עם השכנה שלנו, אום עזאת, שבאה לבקר עם ששת הילדים שלה. כל הילדים שלי היו בבית. הקטנים היו בקומה הראשונה וארבעת הגדולים היו בקומה השנייה. הם שיחקו בקלפים עם חברים שלהם. בעלי לא היה בבית.

פתאום שמעתי הרבה אנשים בתוך הבית. רצתי לקומה השנייה. היו שם יותר משלושים מתנחלים. היו שם גברים ונשים, כולם היו צעירים. הם הכו את הילדים שלי. צעקתי בקול רם כדי שיבואו לעזור לנו. הבת שלי, הבה, בת 15, וגם השכנה צעקו.

הילדים ניסו לדחוף את המתנחלים מחוץ לבית, דרך הדלת שממנה הם נכנסו. התקיפה נמשכה רבע שעה בערך. בזמן הזה ראיתי שני רכבים של הצבא שעצרו מול הבית. כמה חיילים עמדו ליד הרכבים. במשך רוב התקיפה החיילים לא עשו כלום. רק בדקה האחרונה, כשהילדים שלי כבר הצליחו לדחוף החוצה את רוב המתנחלים, כמה חיילים נכנסו לבית ועזרו להם. הילדים שלי יצאו מהבית ואני יצאתי אחריהם כדי להחזיר אותם הביתה.

החיילים עצרו את הבן שלי מוחמד, בן 19, והובילו אותו למרחק של 50 מטרים מהבית שלנו. בינתיים בעלי הגיע הביתה. הוא הלך אחרי החיילים ושאל אותם למה עצרו את מוחמד. שמעתי שאחד החיילים אמר לו שלא יפחד ושהוא תיכף ישחרר אותו. מוחמד באמת חזר אחרי כמה דקות.

כמה דקות אחר כך חיילים דפקו בדלת. אחד מהם דיבר עם בעלי. בעלי סיפר שהחייל אמר לו שלא היינו צריכים לעשות את מה שעשינו למתנחלים. כמה דקות אחר כך הגיע לבית קצין של הצבא. הוא עמד ליד הדלת ודיבר עם הבן שלי, עבד א-רחמן. עבד א-רחמן אמר שהקצין התנצל על מה שקרה ואיחל לנו לילה טוב.

זאת לא הפעם הראשונה שמתנחלים מתקיפים אותנו. לפני שלוש שנים, אחרי הפעולה בואדי א-נסארא (תקיפת החיילים בציר המתפללים בשנת 2002), הדלת שלנו הייתה פתוחה ונכנסו לבית שלנו שישה או שבעה מתנחלים. הם שברו את חלון הזכוכית בארון הבגדים שהיה בחדר השינה. במקרה עבר ליד הבית ג'יפ של הצבא, עצרנו אותו והמתנחלים ברחו. אם הצבא לא היה בא, הם היו יכולים לפגוע בנו.

אני חושבת שהמתנחלים לא היו נכנסים לבית שלנו אם הם לא היו מרגישים שהצבא הישראלי מגן עליהם ומחכה להם ליד הדלת. הצבא התערב בתקיפה לא כדי להגן עלינו, אלא כדי להגן על המתנחלים.  

באסמה מוחמד מחמוד אבו חתה, בת 40, נשואה ואם לתשעה, היא עקרת בית ותושבת חברון. את העדות גבה מוסא אבו השהש בבית העדה ב-12.2.07.