מתנחלים חטפו את ראאפת עסכר, הכניסו אותו לטנדר, היכו אותו והשאירו אותו מחוסר הכרה, ינואר 2007

רפאאת עסכר, בן 16

אני גר עם המשפחה שלי קרוב להתנחלות פסגת זאב. החומה מפרידה בין הבית שלי לכפר חזמה. אני לומד בכיתה י"א במכללת אל-אומה בא-ראם.

ביום שלישי (23.1.2007) בסביבות השעה 19:00 יצאתי מהבית כדי לבקר את הדוד שלי, עבד אל-וואלי עסכר, שגר בכפר חזמה. הלכתי ברגל, עברתי את מחסום חזמה והמשכתי ללכת ליד כביש חזמה-ענאתא. המרחק בין הבית שלי לבית של הדוד שלי הוא קילומטר וחצי בערך. הלכתי לאט והגעתי לכביש שמוביל לבית שלו ב-19:30 בערך. כשעמדתי לחצות את הכביש נעצר לידי טנדר טויוטה בצבע אפור כהה. לטנדר הייתה תא אחורי אפור, שהיה קצת יותר גבוה מתא הנהג. מיד אחרי שהטנדר עצר יצא ממנו איש. הוא היה בשנות השלושים שלו, בהיר עם שיער בלונדיני. הגובה שלו היה 1.70 בערך והיה לו מבנה גוף בינוני. הוא עמד מולי ושאל אותי בעברית "אתה ערבי?" עניתי שכן. פתאום הרגשתי מכה חזקה מאחור בצוואר. הרגשתי זרם חשמלי עובר בגוף שלי ונפלתי על האדמה. אני חושב שאיבדתי את ההכרה. אחר כך הייתי בטנדר והרגשתי שהוא זז, אבל לא יכולתי לקום.

האוטו עצר. הרגשתי כאבים נוראים באוזניים. התא האחורי של הטנדר היה ריק מחפצים. היו בו חלונות מזכוכית. שני אנשים הכו אותי. אחד מהם היה זה ששאל קודם אם אני ערבי. האיש השני היה גבוה. היו לו זקן קטן וכיפה שחורה גדולה שכיסתה את כל הראש שלו. הוא לבש חולצה ומכנסיים בצבע תכלת. היו חוטים בצבע לבן מתחת לחולצה שלו והיה לו כתם לידה שחור מתחת לעין ימין, בגודל של גרגיר פול בערך. עוד איש עמד מחוץ לטנדר, ליד הדלת של התא האחורי וניסה לבעוט בי בזמן שהשניים האחרים בעטו בי והכו אותי בכל הגוף. ניסיתי להגן על עצמי ולהדוף את המכות שלהם. האיש עם הכיפה שלף סכין גילוח וניסה לפגוע בפנים שלי. דחפתי את הסכין ביד ימין, והוא משך את הסכין אליו מהר ופצע אותי. ירד לי דם מהיד והמשכתי לבעוט בהם. האיש ששאל אותי אם אני ערבי יצא מהתא האחורי והאיש שעמד ליד הדלת נכנס לתא האחורי והתקרב אלי. הרגשתי עוד פעם זרם חשמלי בגוף ורעדתי. אני חושב ששוב איבדתי את הכרה.

אחרי כמה זמן מצאתי את עצמי שוכב על המדרכה ליד הדרך שמובילה לבית של הדוד שלי. אני לא יודע כמה זמן עבר. קמתי בקושי והלכתי בכביש חזמה-ענאתא עד שהגעתי לתחנת הדלק, שאני מכיר את הבעלים שלה, סעאדה א-סעיד. כשהגעתי לשם הרגשתי שאני לא יכול ללכת יותר. ברגע שהגעתי לשם נפלתי על האדמה. הרגשתי שאני לא יכול לזוז. כאב לי מאוד בכל הגוף וירד לי הרבה דם מהיד. סעאדה הסיע אותי מהר למרפאה של עזמי אבו ח'ליל, שם קיבלתי עזרה ראשונה. הרופא אמר שצריך להעביר אותי לבית החולים. סעאדה התקשר לדוד שלי, סאלח עסכר, בן 32, והוא הסיע אותי לבית החולים הדסה הר הצופים, שם טיפלו בי ועשו צילומי רנטגן של הראש שלי. שוטרים הגיעו לבית החולים וגבו ממני עדות על מה שקרה. אני חושב שהרופאים קראו למשטרה. אחר כך העבירו אותי לבית החולים הדסה עין כרם. שם ערכו לי בדיקות וצילומים באזור האוזניים. בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר שחררו אותי מבית החולים.

למחרת שוטרים הגיעו לבית שלי ולקחו אותי למקום שבו תקפו אותי. אחר כך הם הסיעו אותי לתחנת המשטרה בבנימין ושם הראו לי אלבום תמונות כדי שאזהה את מי שתקף אותי. התמונות של התוקפים לא היו באלבום. החוקר ניסה ללחוץ עלי ולהפחיד אותי. הוא אמר שאני משקר ושהוא יערוך לי בדיקת פוליגרף. אמרתי לו שאני מוכן לעבור כל בדיקה שהוא רוצה כי אני מדבר אמת. החוקר לקח את הבגדים שלבשתי יום קודם, שהיו מוכתמים בדם.

ראאפת אחמד מוחמד עסכר, בן 16, הוא תלמיד תיכון ותושב חזמה שבמחוז ירושלים. את עדותו גבה כרים ג'ובראן, ב-27.1.07, בבית העד.