מועאז כתאנה נפצע מירי ממסוק צבאי, במהלך פלישת הצבא לרמאללה, ינואר 2007

מועאז כתאנה, מוכר בחנות בגדים

אני במקור מהכפר א-נזלה א-שרקיה. אני המפרנס היחיד במשפחה של שש נפשות, כי אבא שלי חולה בסרטן הדם. יש לי שני אחים שלומדים בתיכון ואחות בכיתה ו'. יש לי גם שתי אחיות נשואות.. בגלל שלא מצאתי עבודה בטול-כרם, עברתי לפני שלושה חודשים לעבוד ברמאללה. בזמן האחרון מצאתי עבודה בחנות בגדים "א-זמט" שנמצאת ברחוב שמוט, ליד כיכר השעון במרכז העיר רמאללה.

ביום חמישי, ה- 4.1.07, בשעה 15:00, הייתי בחנות, ובחוץ נשמעו יריות. סגרנו את הדלת של החנות, והסתתרנו בפנים. בחנות היו באותו זמן עשרה אנשים, בעל הבית, 3 פקידים ואני, וחמש נשים שבאו לקנות. המתנו במשך שעה בערך. בעל הבית, עלאא' א-זמט, בן 24, דיבר בטלפון עם כמה אנשים, והם אמרו לו שהצבא נסוג מהאזור. הוא אמר לנו שאפשר לצאת כי הצבא נסוגובאמת באותם רגעים לא שמענו יריות. יצאנו מהחנות אל הכביש. הסתכלתי לכיוון כיכר אל-מנארה, וראיתי קבוצה של ג'יפים צבאיים שהתרכזה שם, במרחק של 100-70 מטרים מהחנות, אבל כמו שאמרתי, לא היו יריות באותו רגע.

פניתי ישר לכיוון ההפוך, לכיוון דרום, לבניין שאני גר בו שנמצא בכיכר השעון, במרחק של 50-40 מטרים מהחנות. אני גר בקומה הרביעית של הבניין. נכנסתי הביתה וישבתי קצת. בסביבות 16:15 שמעתי קולות על הגג מעלי ויצאתי לראות מה קורה. היו שם שלושה צעירים שגרים בקומה בקומה השנייה. הם הסתכלו על כיכר אל-מנארה ואני הצטרפתי אליהם. בכיכר היו ג'יפים צבאיים ישראליים ודחפור צבאי שהזיז כלי-רכב פלסטיניים שחנו בכבישים והזיק להם בכוונה. ראיתי אנשים מיידים אבנים לעבר הכיכר, אבל לא ראיתי ירי מצד הפלסטינים. החיילים, שהיו בתוך הג'יפים, ירו אש חיה.

בסביבות 16:30, ראיתי מסוק מעל הבניין. אין לי מושג באיזה גובה הוא היה. המסוק ירה עלינו ואני נפגעתי בשכמה השמאלית. הקליע יצא מהמותן, בצד שמאל. הרגשתי פיצוץ בתוך המותן והייתה לי בחילה. מייד השתטחתי והסתתרתי מאחורי דוד מים סמוך.

הצעירים שהיו על הגג התפזרו. אחרי כמה שניות המסוק ירה עוד קליע שפגע בגג. רסיסים מהקליע ניתזו ופגעו לי בחזה. שמעתי הד חזק מהירי והתחלתי לצעוק "נפצעתי, נפצעתי, הצילו, הצילו". שמתי את יד ימין על מקום היציאה של הכדור. אחרי דקה, כשהבחורים היו בטוחים שהמסוק עזב את המקום שלושתם הרימו אותי והורידו אותי מהגג. הם לקחו אותי לאמבולנס שחיכה בכיכר השעון, והאמבולנס לקח אותי לבית החולים.

יבדתי את ההכרה והתעוררתי רק למחרת. מצאתי את עצמי במחלקה לטיפול נמרץ של בית החולים הממשלתי ברמאללה. אחד הרופאים סיפר לי שניתחו אותי מיד כשהגעתי לבית החולים. התברר שהקליע שחדר לשכמה פגע בריאות והמצב שלי היה קריטי. בזכות הניתוח יצאתי מכלל סכנה, וכרגע המצב יציב. עכשיו שני צינורות מחוברים לריאות שלי, ומנקזים מהן נוזלים למיכלים. הפגיעה מהרסיסים הייתה קלה.

מועאז ח'יירי מוחמד רשיד כתאנה, בן 20, הוא תושב רמאללה העובד כמוכר בחנות בגדים. את עדותו גבה איאד חדאד, בבית החולים הממשלתי ברמאללה, ב-7.1.07.