חולה נפטר לאחר שחיילים סירבו לאפשר מעברו במחסום, שכם, דצמבר 2006

עדנאן א-שתייה, נהג מונית

אני עובד כנהג מונית ומסיע אנשים בין הכפר שלנו לבין שכם. אתמול (יום שלישי, 12.12.06), בסביבות השעה 13:30 בצהריים, הגעתי לאזור שמוכר בשם אל-מוהלל, במרחק של קילומטר מהעיר שכם. היו שם כשמונה ג'יפים צבאיים ודחפור ישראלי. הם עמדו באמצע הכביש ולא אפשרו לאף אחד לעבור.

לפנות בוקר התפוצץ על הכביש הזה מטען שהניחו פעילים, בזמן שעבר שם ג'יפ צבאי. עכשיו הדחפור חפר בכביש ואי-אפשר היה לעבור. מכוניות שהגיעו מאזור תל לכיוון שכם נסעו בדרך עפר עוקפת ותלולה כדי להגיע אל העיר. אני העדפתי לחכות עד שייתנו לי לעבור כי המכונית שלי חדשה ולא רציתי שהיא תיפגע מהדרך העוקפת הקשה למעבר.

בסביבות השעה 02:30, הגיעה למקום מונית שבה נהג עימאד סלאכ מהכפר שלי. לידו ישב איסמאעיל סעיד איבראהים א-סיפי, בן 44, גם הוא מהכפר שלנו. אני עמדתי ליד המכונית שלי. אמרתי לעימאד שלום. עימאד ביקש ממני לומר לחיילים שירשו לו לעבור כי איסמאעיל נפל כשיצא מהמסגד ואיבד את ההכרה וצריך לקחת אותו לבית החולים. שאלתי את אסמאעיל "מה יש לך?" אבל הוא לא ענה ובאמת נראה שהוא מחוסר הכרה. הלכתי אל הג'יפ הראשון שהיה במרחק חמישה מטרים בלבד מהמכונית שלי. פניתי אל החייל שישב במושב הקדמי ליד הנהג ואמרתי לו בעברית שיש במכונית אדם חולה מאד שחייב להגיע לבית החולים בדחיפות. הוא אמר שהוא יבוא לראות אותו. חזרתי אל עמאד וסיפרתי לו מה אמר החייל. אחרי 4-3 דקות, ירדו 3 חיילים מהג'יפ הצבאי, כולל הנהג, החייל שסיפרתי לו על מה שקרה ועוד חייל נוסף שישב בחלק האחורי של הג'יפ. הם הסתכלו על איסמאעיל ונראה כאילו הוא לא עניין אותם. הם חזרו אל הג'יפ ושמעתי את החייל שישב ליד הנהג מדבר במכשיר קשר ואומר שיש אדם חולה. הקול במכשיר הקשר ענה שאסור לעבור, לא לחולים ולא למי שהם לא חולים. אמרתי לעימאד שהוא חייב לנסוע בדרך עוקפת כי הם לא ירשו לו לעבור. עימאד חזר אחורה ונסע בדרך עוקפת.

אני המשכתי לחכות עד שהחיילים יסיימו לחפור את הכביש או עד שירשו לי לעבור. נשארתי שם עד השעה 15:30 אחר הצהריים אבל לחינם. בסוף החלטתי לנסוע בדרך העוקפת כדי להגיע לשכם. הדרך הזו תלולה וקשה מאד ולוקח 40-30 דקות להגיע דרכה לשכם. זה לקח לי בסביבות 50 דקות כי נהגתי מאוד לאט בגלל שנזהרתי על המכונית. כשהגעתי לרחוב אוניברסיטת א-נג'אח, פגשתי את ראדי סלים, גם הוא נהג מונית מהכפר שלנו. הוא עצר את הרכב שלו ושאל אותי על המחסום. אמרתי לו שהחיילים עדיין לא מאפשרים לעבור ואז הוא סיפר לי שאיסמאעיל נפטר. הייתי בהלם ואמרתי לו שפגשתי אותו במחסום, ושעימאד נסע בדרך עוקפת כדי להגיע במהירות אל בית החולים. הוא אמר לי שאיסמאעיל נפטר כמה דקות לפני שהגיע אל בית החולים ושהוא סבל מתעוקה בלב. הייתי עצוב מאד בגלל מה שקרה לאיסמאעיל. אם החיילים היו מרשים לו לעבור, אולי הרופאים היו מצליחים לטפל בו ולהציל אותו. הדרך לבית החולים דרך המחסום אורכת רק 7-5 דקות. אחרי רבע שעה בערך ראדי סלים התקשר אלי ואמר שהחיילים עזבו את המקום ואפשר לחזור הביתה בדרך הרגילה.

עדנאן עבד א-לטיף מוסטפא א-שתייה, יליד 1976, נשוי ואב לחמישה, הוא נהג מונית, תושב תל שבמחוז שכם. את עדותו גבתה סלמה א-דיבעי, בשכם, ב-13.12.06.